כשאזרחים ירדנים יצאו לרחובות, בשיא משבר הקורונה, ודרשו מאבק בעוני ובשחיתות, שוטרים רעולי פנים פיזרו אותם וביצעו מעצרים. זה אמנם לא השתיק את המחאה אבל עורר את השלטונות לפעולה. כך למשל, הוחלט ביוני אשתקד להגביר את האכיפה על מעלימי מס בירדן, בדגש על הברחות הון למקלטי מס זרים, שלפי הממשלה הירדנית גרמה להעלמות מס בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה.
המשטרה פשטה על 650 בתי עסק, בהם בית חולים, מפעל צבע וחברת נדל"ן משפחתית המקושרת לחבר פרלמנט. ראש הממשלה דאז, עומר א-רזאז, אמר שהמבצע חיוני להתמודדות עם הנזקים הכלכליים של המגפה. "ירדן תעקוב אחר כל דינר שאזרחיה הסתירו במקלטי מס", הבהיר. "אף נכס במקלט מס בחו"ל לא חסין מביקורת".
אף אחד, מלבד נכסיו של שליט המדינה, המלך עבדאללה.
חשיפת החברות של המלך עבדאללה במקלטי מס התגלתה בהדלפת הענק של "מסמכי פנדורה", הכוללת יותר מ-12 מיליון מסמכים מ-14 חברות שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף שור. המסמכים הגיעו לארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ שחלק אותם עם כ-600 עיתונאים חוקרים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת וביניהם הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, לה מונד, ה-BBC ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, היה השותף הישראלי בפרויקט.
בין מרכז לונדון, וושינגטון וחוף מבוקש בקליפורניה
מניתוח מסמכי פנדורה עולה כי בבעלותו של המלך הירדני ומקורביו היו לפחות 36 חברות שונות שנרשמו במקלטי מס. דרך החברות הללו רכש המלך, בין 2003 ל-2014, 14 בתי פאר בבריטניה ובארצות הברית. הסכום הכולל ששולם על הנכנסים הגיע לכ-106 מיליון דולר. בין הנכסים: בית בעיירת היוקרה הבריטית אסקוט; דירות במרכז לונדון בשווי מוערך של מיליוני דולרים; וארבע דירות במתחם יוקרתי בוושינגטון הבירה המשקיף לנהר הפוטומק. המלך, כך מתברר, מחבב גם את החוף המערבי בארצות הברית ורכש שלושה בתי חוף ב-Point Dume, מובלעת יוקרתית במאליבו הסמוכה ללוס אנג'לס. אחד הבתים הוא למעשה אחוזה בת שבעה חדרי שינה, על צוק המשקיף לעבר האוקיינוס. האחוזה נקנתה ב-2014 דרך אחת מהחברות של המלך, "נביסקו אחזקות" שמה, תמורת 33.5 מיליון דולר.
בדיקה של רישומי הנכסים בקליפורניה מעלה ששניים מתוך שלושת הבתים במאליבו אמורים לעבור שיפוץ נרחב. בית אחד מתוכנן להריסה ובמקומו יבנה בית שגודלו כמעט כפול; במתחם של בית שני, הסמוך גם הוא לחוף, מתוכננת בריכת שחייה חדשה, פרגולת פלדה ומתקן גריל מרשים. בביקור במקום היו הבתים ריקים. "בונים מוסך לבעלים", צעק פועל אחד מבעד לגדר, ושכנים שהיו בהליכת הבוקר שלהם הוסיפו, כשברקע טרטור של מכסחות דשא ונהמות של אריות ים מהחוף הסמוך, ש"זה רחוב מדהים".
מהמסמכים המודלפים עולה, כי יועציו של המלך בן ה-59, שמעניק פרס שקיפות שנתי הנושא את שמו, לא חסכו במאמצים להסתיר את אחזקות הנדל"ן הללו. רואי חשבון ועורכי דין שעסקו בכך הקפידו ששמו לא יוזכר - לא ברישומים הציבוריים של הנדל"ן ולא בחשאיים. אפילו בתכתובות מייל שעסקו בנושא הקפידו לא להזכיר את השם המפורש. כך למשל בתכתבות מייל כינו עובדי משרד עורכי הדין Alcogal בפנמה, שנחשב לגוף מוביל במתן שירותי בנקאות חוץ לאנשי הון, את המלך "המוטב הסופי" (קיצור של Ultimate Beneficial owner, מינוח המשמש לרוב לתיאור של בעל שליטה בחברה). יועץ פיננסי בריטי של המלך בשם אנדרו אוונס העדיף באותם תכתובות כינוי אחר: "אתם יודעים מי" (You know who). בהתכתבות אחרת בין הצדדים הביע אוונס חשש מהעברת צילום דרכון של המלך שנדרש לחלק מהרישומים. בסופו של דבר הועבר הצילום אולם רק אחרי שאוונס דרש מהחברה להגביל את הגישה אליו ולקודדה בסיסמה. אוונס מסר בתגובה כי פרש לגימלאות וסירב להגיב.
כמה מחברות האוף שור קיבלו שמות בעלי אסוציאציות גיאוגרפיות או דתיות: כך למשל Quba הוא המסגד העתיק בעולם, ו-Zayer היא מלה נרדפת לעלייה למקומות הקדושים. זו האחרונה רכשה ב-2012 בית דירות בשווי מוערך של 6.5 מיליון דולר בשכונה המבוקשת ג׳ורג׳טאון בוושינגטון הבירה. עם קשר או בלעדיו, בנו הבכור של המלך, יורש העצר חוסיין, היה סטודנט בחוג ללימודי היסטוריה באוניברסיטת ג'ורג'טאון עשר דקות הליכה מהבניין.
מצב פוליטי רגיש
ירדן היא אחת המדינות העניות במזרח התיכון, ותלויה לחלוטין בסיוע חוץ כדי לתמוך באזרחיה ובמיליוני הפליטים ששוהים בתחומה. ב-2020 לבדה עמד הסיוע האמריקני לירדן על יותר ממיליארד וחצי דולר בכספים ובאמצעי לחימה. האיחוד האירופי באותה תקופה אישר לממלכה סיוע חירום להתמודדות עם הקורונה בהיקף של כ-218 מיליון דולר.
משבר הקורונה אמנם הביא להידרדרות מצבה הכלכלי של המדינה אולם המשבר רחוק מלהיות חדש. כבר ב-2018 התמודד עבדאללה עם הפגנות נגד מיסים חדשים שהוטלו על התושבים, ששכרם החיצוני, נציין, עומד על כ-7,620 דולרים לשנה (בהשוואה למשל לכ-30 אלף דולר לשנה בישראל). חלק מהכעס כלפי השלטונות נובע מהחיבור שהציבור הירדני עושה בין שחיתות ציבורית למצב הכלכלי.
ביוני 2018, כשברקע המצב הכלכלי, מינה עבדאללה את אל-רזאז לתפקיד ראש הממשלה ובמסיבת העיתונאים שבה הודיע על המינוי אמר כי הוא מבין את כאבם של אזרחיו וכי "מוסדות המדינה חייבים לאמץ שיטת פעולה המבוססת על שקיפות ואחריות". המשבר כאמור לא נפתר ואף החריף בשל הקורונה ובסוף השנה שעברה התפטר אל-רזאז ומונה ראש הממשלה אחר. באפריל השנה הנושא שוב עלה על הפרק והפעם דרך משבר חריף בבית המלוכה: הנסיך חמזה, אחיו-למחצה של המלך נעצר בחשד שהשתתף בתכנון הפיכה, והושם במעצר-בית. חמזה הכחיש שתכנן הפיכה אך בהקלטה שדלפה לתקשורת לא חסך ביקורת: "אינני אחראי להתמוטטות, לשחיתות ולאוזלת ידו של הממשל (...) מערכת השלטון החליטה כי האינטרסים האישיים, הכלכליים, והשחיתות שלה חשובים יותר מחייהם, מכבודם ומעתידם של 10 מיליון בני האדם החיים כאן". בהמשך הוא חתם על מכתב נאמנות למלך בעוד מקורביו הועמדו לדין ונדונו לעונשי מאסר כבדים.
מומחים לפוליטיקה של האזור אומרים כי החשאיות סביב ביצוע הרכישות אינה מקרית. להערכתם חשיפה של העסקאות הייתה מזיקה לשורה של גורמים בירדן ובראשם מנהיגי השבטים הבדואים, בסיס כוחו של בית המלוכה. בהקשר הזה הם מצביעים על כך כי רוב עסקאות הנדל"ן בארה"ב ובבריטניה (שש מהן בשווי חמישה מיליון דולר ומעלה כל אחת) נעשו אחרי שנת 2011 בה פרץ "האביב הערבי" שהביא לנפילת המשטרים במצרים, בלוב ובתוניסיה ושהציב את האיום החמור ביותר על בית המלוכה הירדני מאז הקמתו. מה היה קורה, תוהים המומחים, אם ב-2012 ובזמן שאלפים הפגינו בירדן נגד ביטול סבסוד הדלק, היה מתפרסם דיווח על הנכס היוקרתי שהמלך בדיוק רכש בוושינגטון?
"לירדן אין את האמצעים הכלכליים של ממלכות כמו סעודיה, אמצעים שמאפשרים למלך להתהדר בעושרו", אומרת ד"ר אנל שלין, מומחית לסמכות דתית ופוליטית במזרח התיכון ועמיתת מחקר במכון "קווינסי" בוושינגטון. "אם המלך הירדני היה מציג את עושרו בפומבי, זה לא רק היה מעצבן את העם הירדני, אלא מרתיח תורמים מערביים שסייעו לו כלכלית".
מלך ירדן פטור בחוק מתשלום מיסים
בפירמת עורכי הדין DLA Piper, פרקליטיו של המלך בבריטניה, טוענים בתגובה לכתבה כי יש והיו למלך שורה של סיבות ביטחוניות, פרטיות וחוקיות שבגינן בחר להחזיק רכוש באמצעות חברות אוף שור.
לדבריהם, הוא אינו מעורב בהעלמות מס או בכל מטרה פסולה אחרת. עורכי הדין סירבו לפרט מהן הסיבות הללו, וטענו כי המלך מעולם לא עשה שימוש לרעה בכספי ציבור או בסיוע חוץ, וכי מקור עושרו בכספו הפרטי. לטענתם, רוב חברות האוף שור שהוזכרו אינן קיימות עוד או אינן קשורות לעבדאללה, וחלק מהנכסים שאותרו בתחקיר הזה אינם בבעלותו.
הם הוסיפו כי כיוון שהחוק הירדני פוטר את המלך מתשלום מיסים, החזקת בתים באמצעות חברות אוף שור היא מהלך לגיטימי.
