צפו: עשור למחאה החברתית - מה עלה בגורל ההמלצות של ועדת טרכטנברג?
(צילום: משה מזרחי)
"העם דורש צדק חברתי", זעקו בקיץ 2011 מאות אלפי אזרחים, רובם הורים צעירים, סטודנטים אך גם בני 40-50 שעדיין לא הייתה להם דירה ושנאנקו תחת חובות חיי היומיום. הפגנות הענק שהחלו בדיוק השבוע לפני עשר שנים בשדרות רוטשילד ובכיכרות המרכזיים בתל אביב והתפשטו למוקדים רבים נוספים ברחבי הארץ נבעו מסיבה עיקרית אחת: יוקר מחיה בלתי נסבל שלתוכו נגררה מדינת ישראל בהדרגה, על פני עשרות שנים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יוקר המחיה הזה - ובראשו מחירי הדירות המזנקים - גרם לקשיים כלכליים לא רק לשכבות החלשות, אלא גם לאזרחים המשתייכים למעמד הביניים ובתוכם צעירים, סטודנטים, משפחות עם ילדים, ואף לקשישים ולרבים אחרים שמשכורתם לא הספיקה אפילו למחצית החודש - ובטח לא לקניית דירה ולהחזרי המשכנתא.
במהלך השנים מאז המחאה הגדולה ברחובות עלתה שוב ושוב השאלה האם היא השיגה את מטרותיה להפחתת יוקר המחיה בישראל ומחירי הדיור, כפי שדרשו המוחים. התשובה מעט מוזרה: כן ולא.
המלצות רבות של הוועדה שהקימה הממשלה עקב המחאה - יושמו, אפילו במלואן. אולם, שתי הבעיות העיקריות שהעיקו אז על אזרחי המדינה נותרו בעינן ויש אומרים שאפילו החמירו: יוקר הדירות ויוקר המחיה. כך למשל, מחירי הדירות שוב מזנקים כמעט ב-6% בשנה ובימים אלה החלה שוב אינפלציה ומדד המחירים לצרכן עלה כבר ב-1.5% מאז ראשית שנת 2021 ועוד היד נטויה, לדעת כל החזאים.
"יוקר המחיה עדיין איתנו ובאופן מאוד משמעותי"
"אין ספק שיש החמרה במחירי הדיור", אמר לנו השבוע פרופ' מנואל טרכטנברג, שכיהן כיו"ר הוועדה שהקימה הממשלה בעקבות המחאה. עם זאת לדבריו, בתחום יוקר המחיה מורגש שיפור מסוים, רק חלקו ביוזמת הממשלה. בין היתר, היבוא נפתח, מחירי הריהוט ירדו עם כניסת רשת איקאה לשוק, והישראלים קונים הרבה מוצרים באמצעות אתרים באינטרנט וגורמים בכך להוזלת המחירים גם בארץ.
פרופ' טרכטנברג מסביר, כי דווקא הנושא שאותו תוקפים הסוחרים השכם והערב - הפטור ממע"מ על יבוא מוצרים לא יקרים מדי - הוא שנתן דחיפה גדולה להוזלות בארץ, מתוך תחרות עם המוצרים המיובאים. "זה עשה את השינוי הגדול בתחומים אחדים, אבל יוקר המחיה עדיין איתנו ובאופן מאוד משמעותי", ציין, והוסיף כי "כל מה שנוגע לשירותים ציבוריים חברתיים שהממשלה השאירה כפי שהיו ולא נגעה בהם, הם אלה שגורמים ליוקר המחיה העיקרי ולקשיים הנגרמים לדור הצעיר".
כדוגמה הביא טרכטנברג את קביעת מקום מגוריהם של רבים במרכז הארץ: "כאשר אין תחבורה ציבורית טובה ומחירי הדיור כה גבוהים במרכז, עד שצריך שתי מכוניות למשפחה שגרה בראש העין או בהוד השרון, זאת הבעיה העיקרית שהממשלות לא פתרו כאן. ברור שגם העובדה שאין פטור להורים מתשלום עבור פעוטונים וגנים לגילי 0 עד 3, זאת בעיה קשה וחמורה. בצער רב אני אומר שבתחום הזה הממשלה נכשלה לגמרי, כיוון שלא עשתה בו דבר".
מאחורי הקמת ועדת טרכטנברג עמד הניסיון של הממשלה להשקיט את מחאת ההמונים שדרשו צדק חברתי. אמנם תחילה התייחסו בממשלה להפגנות כאל זעם שיעבור, אולם משהבין ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, כי יציאת 400 אלף אזרחים להפגנות ענק בתל אביב עלולה לסכן את קיום ממשלתו, הוא וחבריו לממשלה התעשתו במהרה וכמיטב המסורת הוחלט על הקמת ועדה.
בראשה הוצב כאמור מי שהיה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב המועצה להשכלה גבוהה ואחד הכלכלנים הבכירים בארץ, פרופ' מנואל טרכטנברג, ועל שמו נקראה הוועדה, שהיא ללא ספק מהוועדות הכלכליות הרציניות והמשמעותיות ביותר שהוקמו בימי המדינה.
בוועדה היו 14 חברים, כלכלנים, נציגי האקדמיה ונציגי המגזר הפרטי והציבורי. שני שרים, לימור לבנת ומיכאל איתן, התבקשו לכהן בה כמשקיפים.
על הוועדה הוטל לטפל במספר תחומים באופן מעמיק במיוחד, כאשר מעל הכל ריחף המושג יוקר המחיה: יצירת מתווה של הצעות לשינוי סדרי העדיפויות בתחום הכלכלי בישראל, הגברת התחרות במשק, קידום הורדת מחירים בתחום הכואב ביותר - הדיור - שינויים בתשלומי המיסים והרחבת השירותים החברתיים למען אוכלוסיית המדינה.
תזכורת: האם יש דרך לעצור את עליית מחירי הדירות?
(צילום: משה מזרחי)
בסוף חודש ספטמבר 2011, שלושה חודשים בלבד לאחר שהחלו ההפגנות הסוערות, כבר הוגשו המלצות הוועדה, שהכל תלו בה תקוות מרובות, וב-9 באוקטובר 2011 אישרה הממשלה את רוב המלצות הדו"ח.
עם זאת, הממשלה לא אישרה המלצות שלא היו נוחות לה, מחשש מזעם הבוחרים ומפלגות שותפות בקואליציה. כך, לא אישרה את העלאת הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי וגם כל הסעיפים בדו"ח שנושאם היה חרדים, עובדים זרים, סיעוד ובריאות, לא הובאו כלל לאישור הממשלה. "זה היה מסובך ומסוכן מדי", הודה השבוע אחד מחברי הוועדה.
הוועדה הקציבה למעשה בהמלצותיה 60 מיליארד שקל לטובת הציבור לתקופה של חמש שנים והגדילה את התקציב לנושאים החברתיים ב-30 מיליארד שקל בפריסה על פני חמש שנים. המקור התקציבי העיקרי היה קיצוץ תקציב הביטחון, שהיה די ברור מראש שלא יבוצע, ומחיסכון בריבית על החוב הלאומי, שגם הוא היה קטן מהצפוי. לעומת זאת כמה העלאות מיסים תרמו למימון התוכנית המקיפה שהציעה ועדת טרכטנברג.
ההמלצות שיושמו - ואלה שלא
כבר בשנת 2012 קבע בנק ישראל כי קרוב ל-70% מההמלצות אמנם אומצו על ידי הממשלה, אולם במשך השנים התברר שבשטח חלק מההמלצות לא יושמו בסופו של יום. למעשה רק פחות ממחצית ההמלצות (45%) אומצו במלואן, כשליש מההמלצות אומצו חלקית וכ-22% מההמלצות כלל לא יושמו וחלק מאלה שיושמו בוטלו לאחר מכן, כמו למשל הפחתת מס החברות שנמשך, במקום להעלותו.
ניסינו לבחון מה עלה בגורל המלצותיה העיקריות של ועדת טרכטנברג, שלדעת הכל עשתה עבודה מצוינת, אולם חלק מאותה עבודה מתברר היה לשווא. במה שהממשלה לא רצתה לטפל כבר אז - היא לא טיפלה גם עד היום.
בשורה התחתונה: כ-60% מההמלצות בנושאי הריכוזיות ויוקר המחיה יושמו בשלמות. שמונה המלצות אומצו חלקית.
הסרת מכסי יבוא בשתי פעימות בוצעה, בין השאר ללא קשר לדו"ח, בתוכניות ה"נטו" שיזם שר האוצר משה כחלון. הסרת חסמים ליבוא מקביל של מזון - בוצעה באופן כמעט מלא, בין השאר במה שמכונה "רפורמת הקורנפלקס", שהורידה את המכסים על מזון יבש.
הקמת ועדה למתן פתרון מהיר לביטול הריכוזיות בבנקים בוצעה חלקית. הוקמו "ועדת שטרום" ועוד ועדות, אולם הריכוזיות, כדברי פרופ' טרכטנברג, נותרה בחלקה. הוצאת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים רק לאחרונה הייתה נכונה. אולם, לא נוצרה ממש תחרות בבנקאות הקלאסית, טוען טרכטנברג.
דוגמה נוספת היא ההמלצה להסדיר את ענף המלט בישראל ולשבור את מונופול חברת נשר. הרפורמה מקודמת, אולם המלט נותר שוק בעייתי, כדברי טרכטנברג. ביבוא מטורקיה יש אלמנטים של יבוא בהיצף והכנסת מנסה כל העת להטיל מס מגן לתוצרת המקומית, לא בהצלחה מרובה מדי - והשפעת מחיר המלט על מחירי הדירות רבה כמובן.
"הבעיה העיקרית באימוץ המלצות שונות בדו"ח שלנו היא שחקיקה שתחייב רגולטורים להכניס שיקולי תחרות בהחלטותיהם זה משהו שלא ממש קורה", אומר טרכנברג.
בתחום הדיור יושמו רק 40% מההמלצות
בתחום הדיור יושמו רק 40% מ-23 ההמלצות. למשל, ההמלצה לבניית 5,000 יחידות דיור להשכרה ו-5,000 דירות לרכישה במחירים זולים יחסית למשפחות מהמעמד הבינוני שמשתכרות עד 15 אלף שקל בחודש, לא בוצעה.
הכפלת ארנונה לדירות שאינן מאוכלסות בוצעה, אך יישום ההחלטה לא הצליח במיוחד, שכן חלק מהדירות מצויות בבעלות זרה וההחלטה לא השפיעה כמעט כלל על בעלי הדירות הריקות. ההמלצה להטיל קנסות על בעלי מגרשים ריקים שאושרו לבנייה בוצעה חלקית. הדרישה לסיוע מוגבר בשכר דירה, לזכאי הדיור הציבורי, לקשישים ולמגזר הערבי, בוצעה דווקא במלואה.
בתחום המיסים יושמו כ-75% מ-15 ההמלצות. עדכון שיעור המס השולי על הכנסות מעל 40 אלף שקל בחודש ל-48%, לא יושם. המס הגבוה ביותר הוא 47%. עדכון מדרגות המס ברמות הנמוכות דווקא בוצע ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם הגדלת המס על רווחי הון ל-25% בוצעה. לעומת זאת העלאת מס החברות ל-25% בוצעה, אבל בכיוון ההפוך: המס דווקא הופחת ל-23% עם כוונות להפחיתו עוד, כדי למשוך לישראל חברות ומשקיעים מחו"ל.
הטלת מס יסף על הכנסות מהון ומעבודה של מעל למיליון שקל לשנה, בוצע אפילו לסכום נמוך יותר, והמס המיוחד מעלה את המס המרבי הנגבה בישראל ל-50% למי שמשתכרים כסף גדול יחסית בכל חודש. לעומת זאת, העלאת הפרשות המעסיקים לדמי הביטוח הלאומי לא בוצעה.
ביטול ההעלאה המתוכננת ב-40 אגורות של מס הבלו על הדלק בוצעה בזמנו, אולם המס על הדלק בישראל עלה בינתיים, בין השאר על מכוניות היברידיות וירוקות, ומגיע כיום ל-74% על כל ליטר - סכום שיא. ברשות המיסים שוקדים כעת על תוכנית לגבות דווקא עוד מיסים על המכוניות, משום שהשימוש בדלק ילך ויפחת עם העלאת הרכבים החשמליים בכמות גבוהה לכבישים בשנים הקרובות.
שתי המלצות שבוצעו בתחום המיסים הן ביטול המכס על חלק ממוצרי החשמל והאלקטרוניקה והפחתת המכס על מוצרי מזון מיובאים. רק 6-8 שנים לאחר ההפגנות בשדרות רוטשילד המכסים על מאות מוצרים הופחתו וזאת בעיקר בתקופת שר האוצר משה כחלון.
בתחום החינוך יושמו כ-60% מההמלצות. חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4, המלצה מהעיקריות בדו"ח, יושמה במלואה ופרופ' טרכטנברג אף משבח על כך את הממשלה. לעומת זאת, ההמלצות של ועדות רבות, בהן גם ועדת טרכטנברג, לקיים בישראל "יום לימודים ארוך", נדחו על ידי משרד האוצר משנה לשנה, כבר מזה 15 שנים, מימי ועדות קודמות. ההמלצה של ועדת טרכטנברג הייתה להנהיג יום לימודים ארוך עד השעה 16:00 בהדרגה, עד לשנת 2016. גם ב-2021 ההמלצה לא קיימת אפילו על שולחן הדיונים.
המלצת הוועדה שהמדינה תפקח על כל מעונות היום, הפרטיים והציבוריים, כולל על שכר הלימוד, לא בוצעה עד לאחרונה ורק כעת החל ביצועה באופן חלקי. זה בכל מקרה לא בהיקף שהוועדה התכוונה שיש לבצע. בעניין אחר, ההמלצה להרחבת היצע מעונות היום במחיר מפוקח - תוך תוספת 60 אלף מקומות לילדים במעונות, בוצעה בחלקה. למשימה זו הוקצה חצי מיליארד שקל בלבד, כאשר הסכום הדרוש הוא לפחות כפול.
ההמלצה להפחתת נטל תשלומי ההורים ברכישת ספרי לימוד לתלמידים בכיתות א'-י"ב באמצעות סבסוד - לא בוצעה. במדינות רבות בעולם ספרי הלימוד ניתנים חינם לתלמידים, הן במדינות מפותחות והן באלה שלא נכללות בין המדינות הללו. בישראל ההורים משלמים כסף רב על ספרי הלימוד מדי שנה. ועניין נוסף, ההמלצה לתגבור הפיקוח על נוכחות תלמידי הישיבות במוסדות החרדיים, לא מיושמת. "זה עניין פוליטי מורכב", הוסבר בעבר.
בתחום התחבורה הציבורית - רוב ההמלצות דווקא בוצעו, אם כי בהדרגה. הפעלת רשת קווי תחבורה מהירים מהפריפריה למרכז, זאת המלצה שמבוצעת באיטיות רבה מדי ונפרסת על פני שנים רבות מדי. ההמלצה ליצירת כרטיסים משולבים לאוטובוסים ולרכבת בוצעה ברובה רק לאחרונה. הרחבת ההנחות לאוכלוסיות מיוחדות בנסיעה בתחבורה הציבורית בוצעה ברובה.
ועדת טרכטנברג המליצה גם על הקמת ועדות אחדות. חלק מהוועדות קמו, כמו הוועדה לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות, ועדה שהביאה לשינויים מהותיים בשטח, אך התוצאות של פעולת ועדות אחרות לא נראות ממש בשטח.
כך למשל, ועדה להעמקת הגבייה והטיפול בהון השחור הוקמה, אך רק בימים האחרונים התבטא מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, כי הוא מעמיד את המשימה למאבק בהון השחור בימים אלה בראש סדר העדיפויות של הרשות, בהחלט החלטה במקום, אם כי קודמיו לא קיימו אותה בהיקף הנדרש. וזה קורה 10 שנים לאחר שוועדת טרכטנברג המליצה על כך.
אין כלל ספק שהקמת ועדת טרכטנברג הייתה במקומה ושעבודתה הייתה יסודית ורחבת היקף. חבל רק שדווקא חלק מההמלצות החשובות של ועדה כה מקצועית יושמו רק בחלקן.
פורסם לראשונה: 10:32, 01.07.21
