בצל המשא ומתן בין משרד האוצר לארגוני המורים, שעדיין לא נרשמו בו הסכמות, הממונה על השכר במשרד האוצר מפרסם הבוקר (יום ב') את דוח הוצאות השכר במערכת החינוך לשנת הלימודים תשפ"א, בו הוא מצביע על פערי שכר משמעותיים בין ותיקים לצעירים במערכת. לפי הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, עובדי הוראה צעירים מרוויחים כ-29% משכר עובדי ההוראה הוותיקים, ומורים מתחילים משתכרים כ-41% משכרם של המורים שבשיא הוותק שלהם.
הממונה מסביר בדוח כי הפער המשמעותי נובע משתי סיבות: הראשונה היא פערי שכר הבסיס שהם מהגבוהים בעולם, והשנייה היא שיעורי המשרה הנמוכים שמאפיינים משרה ממוצעת של מורה מתחיל. לדברי הממונה, צירוף זה מביא לכך שהשכר לעובד בשנים הראשונות הוא נמוך מאוד ביחס למשק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
3 צפייה בגלריה
הממונה על השכר: "הנתונים לגבי פערי השכר בין המורים הצעירים לוותיקים והעזיבה הרבה בשנים הראשונות - מדגישים את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים"
(צילום: shutterstock)
מערכת החינוך הממשלתית בישראל כוללת כיום 136,983 עובדי הוראה - גננות, מורים ומנהלים. השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה הוא 13,971 שקל, והשכר החודשי הממוצע לעובד הוראה הוא 12,423 שקל. השכר החציוני לעובד הוראה עמד על 11,551 שקל. עלות השכר של כלל עובדי ההוראה בחינוך הרשמי עמדה בשנת תשפ"א על סכום גבוה של 27.1 מיליארד שקל, שהם 6.3% מתקציב מדינת ישראל. זאת, בעוד שמערכת החינוך מהווה את אחד השירותים הציבוריים המרכזיים בישראל, והיא כוללת כ-18% מהעובדים במגזר הציבורי.
הדוח מגלה כי בין השנים 2012 ל-2021 גדלו מספר המשרות והעובדים במערכת החינוך ב-34ֵ% בעוד שמספר התלמידים במערכת הממשלתית גדל ב-23% בלבד. לפי האוצר, יחס מספר משרות עובדי ההוראה לתלמידים עומד על אחת ל-14 תלמידים. נתון זה קרוב לממוצע ה-OECD, העומד על משרה אחת ל-14.5 תלמידים בבית הספר היסודי ומשרה אחת ל-13.1 תלמידים בחטיבות הביניים.
3 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן ומנכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד
(צילום: אלכס קולמויסקי ,עריית חולון ,מוטי קמחי)
מורה ותיק מקבל פי 2.68 ממורה צעיר על "תפקיד נוסף"
עוד עולה מהדוח כי מנהלים משתכרים 25,297 שקל בממוצע, ומנהלים בחטיבות הביניים משתכרים 23,015 שקל. סגני מנהלים מביאים הביתה משכורת ממוצעת של 19,815 שקל. שכר המורים והגננות עומד בממוצע על 12,297 שקל, ושכר מתמחים בהוראה עומד על 5,880 שקל בממוצע בלבד, כאשר השכר הממוצע למשרה למתמחים הוא 8,150 שקל - אולם שיעור גדול מהמתמחים לא עובדים במשרה מלאה.
הפערים ניכרים בעיקר, כאמור, בין עובדים צעירים לוותיקים. מורים וגננות מתחילים משתכרים 8,182 שקל, בעוד שממוצע העשירון העליון של הוותיקים מגיע ל-21,320 שקל. סגני מנהלים משתכרים בין 15,402 שקל בעשירון התחתון ל-25,885 שקל בעשירון העליון. מנהלי חטיבות ביניים מביאים הביתה בין 16,729 שקל למתחילים ל-31,078 שקל בעשירון העליון, ומנהלים משתכרים בין 18,159 שקל ל-35,177 שקל בעשירון העליון.
בסך הכל, מורים לקראת סוף הקריירה מרוויחים בחודש בממוצע פי 2.3 ממקביליהם המתחילים - פער עצום. מורה ותיק מתוגמל עד פי 2.68 ממורה צעיר בגין ביצוע אותו התפקיד ממש, בעבור מה שנקרא "מילוי תפקידים נוספים".
שכר ממוצע של עובד הוראה בשנתו הראשונה עומד על שכר של 5,500 שקל - פחות ממה שהיה מרוויח במשרה מלאה, שבה עובדי הוראה בשנתם הראשונה משתכר עד 8,500 שקל ברוטו בחודש. הממוצע נמוך בעיקר בשל חלקיות המשרה הרווחת בתחילת דרכו של עובד הוראה, והיותו בסטטוס של מתמחה להוראה.
הממונה על השכר באוצר לבן דויד: אי אפשר לרצות את כולם, שכר הוא לא חזות הכל
(צילום: נויל האריס)
ישראל במקום השני מהסוף בפערים
בהשוואה למצב בעולם, נתוני הדוח מאששים את הטענה של משרד האוצר, לפיה השכר הממוצע של המורים בישראל אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. אולם, למרות שהשכר הממוצע המשולם למורים הוא בהתאם למקובל במדינות ה-OECD, הפערים בין שכר המורים בתחילת דרכם לשכרם בשיא הוותק גבוהים משמעותית.
לצורך השוואה, ישראל ממקומת במקום השני מהסוף ברשימת מדינות ה-OECD מבחינת הפערים בין מורים בתחילת דרכם לשכם בשיא הוותק, כאשר רק קוריאה עם פערים גדולים יותר. בעוד שבישראל מורה מתחיל מרוויח כאמור 41% משכר מורה בשיא הוותק, ממוצע ה-OECD עומד על 60% שכר למורה מתחיל, והפער הנמוך ביותר נרשם באיסלנד, שם מורה מתחיל משתכר כ-90% ממורה ותיק.
עוד מצויין בדוח כי השכר הממוצע של עובד הוראה בישראל שהחל לעבוד בשנת תשע"ג והתמיד בתפקידו שמונה שנים, עלה מאז תחילת עבודתו ב-37.4%. הממונה על השכר קובע בדוח כי "הפער בין מורים חדשים לוותיקים מקשה על גיוס מורים חדשים ומכביד על מערכת החינוך".
עוד נתונים שמחזקים את הצורך בהשקעה במורים מתחילים הם אלה הנוגעים להפסקות עבודה של מורים. בדוח החדש מובאים לראשונה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע להפסקות עבודה של מורים בשנים תש"פ-תשפ"א, מהם עולה כי בשנתיים האחרונות חלה מגמה מוגברת של הפסקות עבודה בקרב מורים בתחילת דרכם, משיעור של 13.3% בשנת תשע"ח לשיעור של 21.1% בשנת תשפ"א - גידול מדאיג של כ-59%. זאת, בעוד שאצל המורים הוותיקים ניכרת יציבות בהפסקות העבודה, למעט בשנת הקורונה הראשונה. הדוח מציין כי מספר הפסקות העבודה במחוז תל אביב גבוה משמעותית ממספר הפסקות העבודה בשאר המחוזות. בתל אביב עזבו 13.9% מהמורים לעומת 8.7% במחוז הדרום.
בישראל לומדים הרבה יותר
עוד עולה מנתוני ה-OECD כי מספר השעות שלומדים התלמידים בישראל ומספר ימי הלימודים - הם גבוהים בהשוואה ליתר המדינות בארגון. בנוסף, התלמידים בישראל לומדים יותר ימים מכל המדינות באיחוד האירופי. על אף מספר ימי הלימודים הרב יחסית, פערי החופשות בין התלמידים לשאר המשק עומדים על 75 ימים, המהווים כי-30% מימי העבודה בשנה.
הפערים המגדריים במערכת החינוך הם מהנמוכים ביחס לכלל המשק ועומדים על4% בלבד, לעומת עשרות אחוזים בענפים אחרים. כמו כן, הם מצטמצמים בהדרגה ובהתמדה. יחד עם זאת הפער המגדרי בא לידי ביטוי באיוש תפקידים בכירים: גברים מהווים פחות מ-15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ- 30% מהמנהלים.
עוד עולה מהדוח כי שכרן הממוצע של עובדות הוראה בגנים, הגננות, עומד על 13,954 שקל למשרה ושכרן החציוני עומד על 13,010 שקל. בגנים עובדות כיום 16,889 גננות ומעל לשני שלישים מהן מועסקות במשרה מלאה.
הסתדרות המורים: "דוח מלא שגיאות"
קובי בר נתן, הממונה על השכר, אמר עם פרסום הדוח כי "דוח זה מפורסם ערב הסכם חדש עם המורים. הנתונים העולים מן הדוח, בייחוד לגבי פערי השכר בין המורים הצעירים לוותיקים, והעזיבה הרבה בשנים הראשונות - מדגישים את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים, במתן אפשרות לחוזים אישיים במקצועות מבוקשים ובהסכם שיצעיד קדימה את מערכת החינוך. אחריות גדולה מוטלת על כתפינו כאחראים על הקופה הציבורית ואנו חייבים לוודא שהשימוש בכספי הציבור יהפוך את מערכת החינוך לטובה ביותר. המחויבות שלנו היא לקדם הסכם טוב וראוי לתלמידים, להורים, למורים ולמנהלים".
3 צפייה בגלריה
"מציעים לאוצר להשקיע את האנרגיה במו"מ ולא בספינים ובדוחות מניפולטיביים". מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד
(צילום: מוטי קמחי)
מהסתדרות המורים נמסר בתגובה לדוח כי "האוצר ממשיך עם המניפולציות שלו ומנסה לשטות בציבור. הדוח מלא במסקנות שגויות שמבוססות על נתונים חלקיים ולא מדוייקים. לא סתם בחר האוצר שלא להתייחס למיקומה של ישראל ביחס למדינות ה-OECD בנושא מספר התלמידים בכיתה, שכר עובדי ההוראה ושעות הוראה פרונטליות".
כך למשל, לטענת הסתדרות המורים, ממוצע התלמידים בכיתה בשנת תשפ"א עמד על 27.2 תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי ו-30.9 בחטיבות ביניים, לעומת 21 בממוצע בבתי ספר יסודיים במדינות ה-OECD ו-23 בממוצע בחטיבות הביניים.
עוד טוענים בהסתדרות המורים, כי בישראל השכר הממוצע לעוזר הוראה מתחיל בבית ספר יסודי עומד על 21,276 שקל בשנה לעומת 33,058 שקל במדינות ה-OECD, ובחטיבת הביניים על 21,389 שקל בשנה לעומת 34,230 שקל במדינות ה-OECD. עוזר הוראה עם ותק של 15 שנה מקבל לטענת ההסתדרות 31,532 שקל בשנה בממוצע בבית ספר יסודי בישראל לעומת 45,947 שקל בשנה במדינות ה-OECD ו-34,860 שקל בחטיבת ביניים לעומת 47,675 שקל בשנה במדינות ה-OECD.
"אנו מציעים לאוצר להשקיע את האנרגיה שלו בקידום אמיתי וכנה של המשא ומתן, זאת במקום לעסוק כל הזמן בספינים ובדוחות מניפולטיביים", מסרו מהסתדרות המורים. "כבר חודשים שאנו מתריעים ששנת הלימודים הקרובה לא תוכל להיפתח ללא הסכם שכר מיטבי לכלל עובדי ההוראה בשירות המדינה ולמרות זאת, פקידי האוצר ממשיכים לנהוג בהתנשאות ובבריונות כלפי הנשים החרוצות שמחזיקות את מערכת החינוך בחיים. אנו קוראים שוב לראש הממשלה, יאיר לפיד, להראות מנהיגות ולהתערב באופן אישי במשבר מערכת החינוך".
השתתפו בהכנת הכתבה: נינה פוקס
