"הבניינים נבנו בשנות ה-70, יש סדקים": הישראלים שחוששים מרעידת אדמה
(צילום: חגי דקל)
רעידות האדמה הקטלניות בטורקיה ובסוריה גבו מחיר כבד, ואת הרעש הרגישו גם בארץ. כבר אתמול הזהיר מבקר המדינה שמדינת ישראל אינה ערוכה לרעידות אדמה מסוג זה בשל תשתיות רעועות ומבנים ישנים שלא חוזקו, ובענף הנדל"ן טוענים שהתוכנית למיגון מבנים לא הגשימה את יעדה. באולפן ynet סיפרה היום (ג') שולמית חדד מטבריה על החשש מפני קריסת הבניין שבו היא גרה ועל ההמתנה לקידום פרויקט התחדשות עירונית ראשון בעיר. טבריה ממוקמת על קו השבר הסורי-אפריקאי, מה שהופך אותה לאחת הערים בעלות הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בעקבות רעידת אדמה, לצד ערים נוספות כמו בית שאן וצפת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"אני מרגישה כמו בסרט. לצערי חוזרים אלינו רק כשיש אסון קיומי ודאי וקרוב. כולנו רועדים מפחד, הבניינים מטים ליפול, הסדקים התעצמו, העמודים נחלשו ולא יכולים לשאת את מאסת הבניין", אמרה חדד. "אנחנו לא רוצים להיות עוד נתון סטטיסטי שנעלם תוך כדי רעידת אדמה. מדינת ישראל נרתמת לעזור לאחרים מבחוץ, זה טוב והומני, אבל מה איתנו, עניי ביתך, אנחנו צריכים להיות תחת הבטחה שלא יאונה לנו כל רע".
חדד והדיירים בבניין שבו היא מתגוררת, שנבנה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, נמצאים בקשר עם מוריה אברהמי, ראש המנהלת החברתית "תתחדשו" שעוסקת בפינוי בינוי, ומאיר שאול, איש נדל"ן שעוסק בהתחדשות עירונית, שביקשו לקדם פרויקט פינוי בינוי בשכונה. באפריל אשתקד דיווחה חברת אאורה לבורסה שנבחרה על דיירי המתחם שבשכונת בר כוכבא בעיר לקדם פרויקט פינוי בינוי, במסגרתו יהרסו 7 בניינים ותיקים בני 3-5 קומות על עמודים עם 84 דירות ישנות, לטובת הקמה של 7 מגדלים חדשים שיכללו 15 קומות ו-672 דירות חדשות.
מדובר בתוכנית התחדשות עירונית הראשונה אי פעם שמקודמת בטבריה, לאחר שהעירייה אישרה בתחילת השנה שעברה את התוכנית העירונית להתחדשות עירונית. "הם קידמו את השטח ואת התנאים להבשלת הרעיון לפינוי בינוי, אנחנו נמצאים כרגע בישורת האחרונה ומחכים לאור ירוק כדי להוציא את הפרויקט לפועל", הוסיפה חדד. "יש לנו תמיכה מבועז יוסף (ראש עיריית טבריה בפועל)".
גם אלונה שפירא מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) סיפרה באולפן כי הבניין שלה נמצא בתהליכים מתקדמים לקראת פינוי בינוי, ובקרוב יעברו הדיירים לדירות בשכירות והקבלן יהרוס את המבנה הישן כדי לבנות בניין חדש. "אנחנו הפרויקט הראשון בעיר שהגיע לשלבים מתקדמים, ואנחנו מקווים שכבר השנה נעבור לשכירות ונתקדם עם הפרויקט. לא בטוח לחיות בבניין שלנו, מסוכן. הבניינים שלנו נבנו בשנות ה-70, יש סדק בהיקף הבניין, אנחנו מקווים שזה יקרה כמה שיותר מהר".
מדובר בפרויקט התחדשות עירונית שמבצעת קבוצת בראל, הראשון בנוף הגליל ומהראשונים בצפון הארץ. במסגרת הפרויקט, הנקרא "נגה", יהרסו 5 בניינים ותיקים בני 4 קומות על עמודים עם 120 דירות ישנות, ובמקומם יוקמו 7 מגדלים בני 17-25 קומות עם 778 דירות חדשות. "מה שקרה בטורקיה יכול לקרות גם אצלנו, אז אנחנו מאוד מקווים שהעירייה שלנו תדחוף את הפרויקט, מנסים לקדם אותו בכל הוועדות, ואנחנו מחכים לזה", ציינה שפירא.
"המדינה צריכה להכניס את היד לכיס כדי לקדם פינוי בינוי בצפון"
דוד רפאל, מייסד ומנכ"ל קבוצת רפאל נדל"ן, הסביר באולפן מדוע מקודמים מעט פרויקטים של התחדשות עירונית בצפון הארץ. "בצפון אין כדאיות כלכלית ליזם לקדם פרויקט. מה שהמדינה צריכה לעשות כמה שיותר מהר זה להכניס את היד לכיס כדי לקדם את הפרויקטים האלה", אמר. "בית שאן, למשל, זה המקום הכי מסוכן שיכול להיות בארץ, ומשום מה המדינה עדיין לא נתנה את הדעת על כך או לא מקימה מנגנונים חזקים על מנת לקדם פינוי בינוי באזור בצורה נכונה. ערכנו דוח כלכלי בבית שאן ובכלל אין כדאיות כלכלית שם".
רפאל הוסיף כי חסמים נוספים בקידום התחדשות עירונית קשורים לבירוקרטיה. "אין לך באמת גוף שרוצה לסייע ולקדם את הפרויקטים האלה. יש כל כך הרבה בניינים בצפון שהם בסכנה. אם היום ייקחו קונסטרוקטור שיעבור בכל הבניינים - חצי מהבניינים בכלל לא ברי שימוש, זה נורא מסוכן אבל אף אחד לא באמת נותן את הדעת. אני מקווה שבעקבות מה שקרה בטורקיה ובסוריה, יבינו שצריך להקים גוף פעיל שהתפקיד שלו יהיה לקדם פינוי בינוי כמה שיותר מהר ולהוריד את כל חסמי הבירוקרטיה, ואז נוכל באמת להתקדם".
במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ציינו אתמול כי המיקום של ישראל, כמו טורקיה ויוון, על השבר הסורי-אפריקאי, מעמיד אותה בסכנה וכי צופים שם שרעידת האדמה הבאה תהיה באזור הכנרת ובית שאן. באולפן ynet אמר היום ראש העיר בית שאן, ז'קי לוי, כי אוזלת היד של המדינה בכל הקשור לחיזוק מבנים היא אחת הבעיות המרכזיות.
ראש עיריית בית שאן: בהתאם לכל התחזיות - יהיה פה אסון
(צילום: חגי דקל)
"בבית שאן יש 400 מבנים שסומנו שלא יעמדו ברעידת אדמה. מדובר ב-3,000 יחידות דיור - חצי מהעיר", אמר. "ברעידת אדמה זה עלול להיות אסון מטורף. אני לא רוצה להפחיד את התושבים, אבל בכל התחזיות יקרה פה אסון כי אנחנו יושבים על השבר הסורי-אפריקאי, אנחנו בנקודה שברגע שתהיה רעידת אדמה, נספוג את המכה הקשה ביותר בכל האזור".
עם זאת, סיפר לוי כי "במוסדות החינוך, למשל, אנחנו כבר רואים שיפור: משרד החינוך פסל 11 גנים ו-4 בתי ספר שלא יעמדו במקרה של רעידות אדמה, אנחנו בדרך לפסילה של עוד כמה מבנים. אבל בנושא הדיור המצב יותר קשה. צריך לזכור שכל המבנים שנבנו לפני שנות ה-80 לא עומדים בתקן של רעידות אדמה, ובית שאן היא עיר שקלטה עלייה בשנות ה-60 והיא תקרוס במצב של רעידה. לא צריך להגיע לעוצמה של 7-8 כדי שהיא תקרוס. ומה שברור לכולם זה דבר אחד - רעידת אדמה תהיה, אז למי ממתינים?".
"מה שברור זה שמדובר באירוע שמדינת ישראל לא התמודדה עמו עד היום", המשיך לוי. "כשיש טילים, הביאו את כיפת ברזל במיליארדים, כשהייתה קורונה הביאו חיסונים במיליארדים. אבל כשחס וחלילה תהיה רעידת אדמה, זה יהיה האסון הגדול ביותר מקום המדינה, ואנשים אדישים".
לוי סיפר כי שיגר אתמול "מכתב חמור" בנושא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואף שוחח על כך עם מנכ"ל המשרד. אתמול הנחה נתניהו לקיים דיון על המוכנות לרעידת אדמה, שאותו יכנס ראש המל"ל (המטה לביטחון לאומי), צחי הנגבי, בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים. על כך אמר לוי: "אני מכיר את הנגבי ואין לי ספק שהנושא יקבל טיפול". עם זאת הבהיר כי במקרה שבו לא יראה התקדמות בסוגיית חיזוק המבנים בעיר, יפנה לבג"ץ: "אני לא אשא את האחריות של התושבים במשמרת שלי עליי, זה לא יקרה".
לוי התייחס לכך שכיום אין לקבלנים כדאיות כלכלית לקידום תמ"א 38 וחיזוק מבנים בבית שאן. "אין שום אפשרות לעודד קבלנים לעשות כאן תמ"א 38. תמ"א 38 באה כדי שהיזמים ישימו כסף והמדינה תברח מלהשקיע. המדינה חייבת לקחת אחריות ולשים כסף. בפריפריה אין כדאיות כלכלית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה על ידי תמ"א 38, ולכן המדינה חייבת להתערב, לקדם התחדשות עירונית, לשים כסף כדי שלקבלנים תהיה כדאיות או לחזק מבנים. ללא זה אנחנו בני ערובה".
מישהו בממשלה בשנים האחרונות בא ואמר לך – ראש העיר, בוא נגבש תוכנית משותפת, נעזור, נסבסד, או שזה לא מעניין אף אחד?
"הקמנו ועדה בין-משרדית שעמדתי בראשה, הנחנו על שולחן הממשלה הצעה כיצד לפתור את הבעיה ולהתמודד עם חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה - ואלה סכומים לא בשמיים, אבל כמו שאמרת, זה לא מענין אף אחד. מיד אחרי הכותרות הנושא יורד מהשולחן ואינטרסים אחרים מקבלים עדיפות. אבל מדובר פה בחיי אדם ולכן החלטתי שבנקודה הזאת אני לא מוותר יותר. אני מזכיר שבדרום הארץ ניגשו לבג"ץ וקיבלו החלטה מיידית למיגון. המיגון בדרום חשוב, רעידת אדמה יותר".
בתוך כך, כחלק מהיערכות המדינה לרעידת אדמה, אותה מובילים משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, פיקוד העורף, המל"ל, רח"ל (רשות חירום לאומית) ומשרדי הממשלה השונים, קיימו שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, ומנכ"ל המשרד, יהודה מורגנשטרן, דיון בו הוצגו תחומי האחריות של המשרד והיערכותו. בדיון השתתפו מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, מנכ"ל חברת עמידר, אלי בן מאיר, ומנכ"ל חברת עמיגור, ארז שני.
גולדקנופף מסר: "משרד השיכון מסייע כיום במגוון אפיקים למאות אלפי משפחות, ופועל כל העת לחיזוק מבנים ולקידום התחדשות עירונית ברחבי הארץ. מעבר לפעולות המנע, הנחיתי את הצוותים המקצועיים להמשיך לפעול בכלל המישורים להיערכות מיטבית ככל האפשר למצב בו תפקוד אותנו רעידת אדמה חלילה.
מורגנשטרן הוסיף: "עם כניסתי לתפקיד הוצגה לי אחריות המשרד ועבודת מטה בנושא היערכות לרעידת אדמה. בעקבותיה הנחיתי את גורמי המקצוע לבצע אינטגרציה בין משאבים, כגון פרויקטים של התחדשות עירונית, חיזוק מבנים ומיגון אסטרטגי. כחלק מהפעולות, אנו בוחנים קידום שינויי חקיקה. כמו כן, אנו עומלים כעת על דיוק הדרישות התקציביות כדי שנוכל לפעול בצורה מיטבית ומהירה בנושא חשוב זה".
