נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם היום (ד') על צו נשיאותי שמורה לרשויות במדינה להאיץ את האסדרה (רגולציה) על תחום המטבעות הווירטואליים וללמוד את ההשלכות החוקיות והכלכליות של הנפקה אפשרית של דולר דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי האמריקני (הפד). לפי הצו, על הרשויות להציג את הממצאים בתוך 180 יום מהיום - כלומר, עד חודש ספטמבר הקרוב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הצו, עליו נודע לראשונה אמש לאחר שמשרד האוצר פרסם בטעות התייחסות אליו לפני הזמן ומחק אותה במהירות, מגיע לאחר שבשנה שעברה טענו בבית הלבן כי הם שוקלים פיקוח כולל על שוק הקריפטו, לרבות הפעלתו של צו נשיאותי, בין היתר על מנת להתמודד עם איומי הכופרה ועבירות הסייבר המתרבים בתחום.
לפי סקר שצויין בהודעת הבית הלבן, כ-16% מהאנשים הבוגרים בארה"ב - שהם כ-40 מיליון אזרחים - השקיעו, סחרו או השתמשו בעבר במטבעות וירטואליים. ברקע זאת וייתכן כי בהשפעת השימוש הגובר בנכסים דיגיטליים על ידי רוסיה ואוקראינה בצל הלחימה, הנשיא דורש כעת מהרגולטורים האמריקנים להתאחד סביב גישה אחת ברורה בנושא ו"להבטיח פיקוח ראוי והגנה כנגד כל סכנה פיננסית מערכתית אפשרית".
הצו עצמו מתמקד בשישה נושאים עיקריים:
- הגנה על הלקוחות, על המשקיעים ועל העסקים האמריקנים;
- שמירה על היציבות הפיננסית של ארה"ב ושל העולם כולו ומניעת סיכונים מערכתיים פוטנציאלים;
- מניעה של פעילות כלכלית בלתי-חוקית ושל סכנות לביטחון הלאומי הנובעות משימוש בלתי-חוקי בנכסים דיגיטליים;
- קידום ההנהגה והטכנולוגיה האמריקנית וחיזוק מעמדה של ארה"ב במערכת הכלכלית העולמית;
- קידום גישה לשירותים פיננסיים בטוחים וברי-השגה;
- תמיכה בטכנולוגיות מתקדמת והבטחת פיתוח ושימוש אחראי בנכסים דיגיטליים.
בנוסף, הצו מורה כאמור לרשויות להאיץ את המחקר סביב הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי האמריקני ולקבוע האם מדובר ב"אינטרס לאומי" או לא.
ישראל תעקוב אחרי ארה"ב?
בינתיים, גם בישראל השיח סביב האפשרות של הנפקת שקל דיגיטלי על ידי בנק ישראל ממשיך להתקדם: בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל סקירה העוסקת בתועלות האפשריות מהמהלך, במסגרתו קבע כי הנפקת שקל דיגיטלי עלולה להוביל לשחיקה ברווח הנקי של הבנקים, אולם לא צפויה לפגוע ביציבות מערכת הבנקאות המסורתית בישראל.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
במסגרת הסקירה, נכתב כי "הפגיעה ברווחיות לא צפויה להביא לשחיקה משמעותית בתוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות, ביציבותה, או ביכולתה להעניק אשראי ולמלא את התפקידים הקלאסיים של מערכת בנקאות במשק מודרני", אולם בבנק הדגישו כי טרם החליטו האם אכן להנפיק מטבע דיגיטלי מסוג זה.
בתוך כך, בסוף השנה שעברה הגיעה לידי ynet טיוטת תיקון הוראה שטרם פורסמה רשמית ולפיה בנק ישראל יאסור על הבנקים לסרב באופן גורף לכספים שמקורם בקריפטו. אולם, זה עוד לא קרה וגם כשזה יקרה, הבנק המרכזי כנראה ישאיר את מרבית שיקול הדעת בנושא אצל הבנקים, אשר עדיין יוכלו לסרב לכספים שמהווים לטענתם סיכון לפעילות בלתי חוקית.
כעת, לטענת אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו ביטוסי (Bit2C), הצעד של ביידן צפוי להאיץ את האסדרה גם בארץ. "עוד לפני הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הרגולטור האמריקני תמיד הקדים את עמיתיו הישראליים בחמש-שבע שנים. בנושא הקריפטו, ישראל עוד רחוקה מאסדרה בסטנדרט הרווח בעולם המערבי. כאשר יתחילו לנוע גלגלי האסדרה בארה"ב, ייתכן שגם בישראל יזכה שוק הקריפטו המקומי לסביבה רגולטורית מאפשרת יותר".
יובל רואש, מנכ"ל חברת הקריפטו הישראלית ביטס אוף גולד (Bits of Gold), מציין את התרומות הרבות שגוייסו במטבעות וירטואליים לטובת אוקראינה לאחר פלישתה של רוסיה, וטען כי "הממשל האמריקני מאמץ את העמדה הבסיסית שמטבעות דיגיטליים הם כלי לחדשנות שיכול לסייע לארה"ב להוביל את השווקים העולמיים, וכי איזון נכון יכול למנוע משחקנים רעים לעשות שימוש בהם".
שי דתיקה, מנכ"ל ומייסד חברת המסחר בנכסים דיגטליים INX, מחזיק בדעה דומה: "הוראות הנשיא האמריקני לרגולטורים השונים מראות כמה העולם הדיגיטלי כבר מהווה אלטרנטיבה או איום, תלוי בעיני המתבונן, לעולם הפיננסי הקיים. ביידן מבין שהעל מנת להפוך את האיום לאלטרנטיבה, חייבים להכפיף את העולם הדיגיטלי תחת: פיקוח, רגולציה ותקנות".
אסף אלמליח, אנליסט קריפטו-פיננסי בכיר בבית ההשקעות פרוקסיביט (Proxibit), הוסיף: "עצם העובדה שממשלת ארה"ב מדברת על שמירת היתרון התחרותי בתחום המטבעות הדיגיטליים נותן רמז עבה על הבנת הממשל של כוחן של המטבעות הדיגיטליים. משרד האוצר האמריקני רוצה לפתח את התחום וליצור שוק הוגן ובטוח יותר".
