בשבועות האחרונים התופעה הזאת הולכת ומחריפה. לא, זה לא קשור ישירות לביטול חוק הסבירות, אבל מדובר בהחלט במצב בלתי סביר לחלוטין שכבר מתנהל מול עינינו: בכירים בגופים ממשלתיים, שרובם נבחרו נוכח כישוריהם - ולא בשל קשריהם - על ידי ועדות איתור או במכרזים, ועושים עבודה טובה למדי לדעת בכירים רבים במשק, מועדים להיות מסולקים מתפקידם. ולא. הם לא נכשלו. ההפך הוא הנכון.
מינוי הכרחי
ניקח לדוגמה את עו"ד מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות. היא בעלת שלושה תארי תואר שני, כולל בהצטיינות. היא נבחרה לעורכת דין מובילה בארץ על ידי המגזין "פורבס". רוזנבוים עמדה בראש מחלקת הפירוקים ברשם העמותות במשרד המשפטים, וגם בראש היחידה לחיוב אישי מטעם משרד הפנים של נושאי תפקידים ברשויות המקומיות, והייתה גם היועצת המשפטית של איגוד התאגידים העירוניים. אין ספק, קורות חיים די מרשימים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
רוזנבוים הגיעה לרשות החברות אחרי כשנה ללא מנהל קבוע ברשות, לאחר שהמנכ"ל הקודם, ינקי קווינט, מונה בשלהי ממשלת נתניהו הקודמת למנהל רשות מקרקעי ישראל. זמנית כיהן בתפקיד כשנה מנכ"ל משרד האוצר, העמוס בעבודה בתוקף תפקידו, רם בלינקוב, שלא יכול היה להתפנות הרבה לנהל 70 חברות ממשלתיות. מינויה היה הכרחי.
ומה חטאה? הממנה הייתה הממשלה הקודמת, באמצעות שר האוצר, אביגדור ליברמן, שבחר בה מבין מספר מועמדים. כעת מבקש להדיחה השר דודי אמסלם. לטענתו רוזנבוים היא מנהלת כושלת, שלא נשמעת להוראותיו. מה שנטען שעומד מאחורי הניסיון להדיחה הוא רצונו של אמסלם לבטל את "נבחרת הדירקטורים", שאותה המציא לפני עשור שר האוצר דאז יאיר לפיד, ולמנות לתפקיד אדם מטעמו שיוכל למלא את רצונו בחלוקת מאות ג'ובים בחברות הממשלתיות.
לא הגיע "סתם כך" לתפקיד
והנה עוד דוגמה. מישאל וקנין, יו"ר חברת דואר ישראל הוותיקה, אותו מבקש להדיח שר התקשורת שלמה קרעי. לטענתו, מישאל הוא מנהל גרוע. העובדות: בשנים האחרונות מדובר היה בחברה כושלת, שהפסידה כסף גדול בכל רבעון, ובכל שנה. היו שנים שהחברה צעדה בצמרת הגופים שהאזרחים התלוננו נגדה, כאשר נוהלה באופן כושל על ידי יותר ממנהל אחד. והנה הגיע לחברה מר וקנין, שהפך אותה בתוך חודשים לחברה משגשגת ומרוויחה. הוא גם זה שאמור להפריטה.
וקנין לא הגיע "סתם כך" לכהונת יו"ר דירקטוריון הדואר, מינוי לו אחראי שר התקשורת לשעבר, יועז הנדל "על רקע האתגר הגדול והניסיון המקצועי והפיננסי העשיר של מישאל וקנין ומהיכרותי את יכולותיו ומידותיו האישיות".
3 צפייה בגלריה
מימין: שר התקשורת שלמה קרעי ויו"ר הדואר מישאל וקנין
(צילום: אבי אוחיון לע"מ, אוראל כהן)
הרזומה: בעבר כבר כיהן וקנין בכמה תפקידים, שבהם זכה בהצלחה רבה. כך כיו"ר דירקטוריון חברת סיבים, כסמנכ"ל סלקום, כיועץ הכלכלי של שר האוצר סילבן שלום, מנהל השקעות בחברת אלרון, דירקטור בדויטשה בנק בישראל, שותף ומייסד בקבוצת לוגיה, דירקטור בחברת נכסים ובניין ובחברת הביטוח מגדל. בהחלט עבר פיננסי עשיר, שהוא רקע טוב לכהונת יו"ר הדואר. גילוי נאות: וקנין גם עבד בעבר הרחוק באופן מוערך בתפקיד בכיר לצידי ב"ידיעות אחרונות".
את עו"ד מיכל כהן, מנהלת רשות התחרות, ניסה להדיח מתפקידה שר הכלכלה ניר ברקת. על כהן אי אפשר לומר שהיא לא מוכשרת ומתאימה לתפקידה. היא בעלת תארים בהצטיינות במשפטים ובכלכלה, התמחתה בפרקליטות המדינה, והיא בתפקידים בכירים ברשות התחרות מאז 2006, כאשר התמנתה גם לסגנית היועץ המשפטי לעניינים פליליים. חטאה: גם היא מונתה על ידי הממשלה הקודמת, באמצעות השרה אורנה ברביבאי.
3 צפייה בגלריה
הממונה על התחרות, מיכל כהן, ושר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת
(צילום: נמרוד גליקמן, נחום סגל)
לא, זה לא הסוף. כי גם ההפך כבר קורה. הממשלה הנוכחית מנסה למנות וגם מצליחה למנות אישים שאינם מתאימים לתפקידם, ושנפסלו מסיבה זו לכהונה, כמו מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, שמונה בימים האחרונים לתפקיד למרות שנפסל בעבר. סיבת הרצון למנותם היא אחת: הם אנשי ליכוד, ששווים הרבה קולות בפריימריז לממנים אותם. כמו כן, היה ניסיון למנות את אסנת מארק למנכ"לית משרד המדע, מינוי שלא צלח. וכל זה בוודאי לא נעשה במסגרת הסביר, עוד לפני שחוק הסבירות (שלא עוסק במינויים הללו) יחוקק, אולי בקריאה ראשונה כבר היום.
נקווה שלפחות ההחלטה על נגיד בנק ישראל הבא תהיה עניינית. ההתקפות כנגד הנגיד פרופ' אמיר ירון החריפו לאחרונה, וכל זאת רק מכיוון שהוא עושה את מלאכתו נאמנה באופן עצמאי - וצריך כמובן שכך יישאר גם בעתיד. אולי הנגיד יתייחס כבר היום אחר הצהרים, בתדריך לכתבים הכלכליים בצמוד להחלטת הריבית, להמשך או אי המשך כהונתו בקדנציה הבאה.
