צפו: ריאיון עם יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר
(צילום: ירון ברנר )
"להורדת הדירוג יש השפעות על ההלוואות שאנחנו לוקחים. אנחנו במשבר מקומי, חברות הדירוג כבר הורידו את הדירוג ויש גם אופק שלילי, זה מתגלם בעלויות ריבית מאוד גבוהות. הפרמיה שלנו מאוד גבוהה, היא לא תואמת לדירוג. כנראה שהשוק מתמחר את הסיכון גבוה יותר". כך אמר היום (ד') יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, במהלך דיון בוועדת הכספים של הכנסת על הגדלת מסגרת התקציב לשנת 2024 בכ-3.4 מיליארד שקל לקראת קריאה שנייה ושלישית.
לדברי גרדוס, "כבר בתקציב 2025 שיובא לפה בעוד מספר חודשים, אנחנו צופים עלויות ריבית גבוהות יותר בכ-7 מיליארד שקל לעומת התקופה שלפני המלחמה. החוב הגדול והיקר פוגש אותנו כבר בתקציב השנה בכ-3.8 מיליארד שקל".
עוד הזהיר גרדוס כי הגדלת מסגרת התקציב עלולה להיות מסוכנת לכלכלה ולכן יש לבצעה באופן מדוד: "אנחנו מבקשים שלא תשנו את המסגרת של ה-3.4 מיליארד שקל. הסיפור של מתי נאבד את אמון המשקיעים קיים. אנחנו עדיין מגייסים חוב, עדיין יש גישה לשווקים, אנחנו מבקשים שלא תשנו מכך, ושזה יהיה רק לצרכי המלחמה, אנחנו לא רוצים להראות שאנחנו פורצים את גדרי התקציב".
מה ההשלכות של הורדת דירוג האשראי?
עוד ציין גרדוס כי במסגרת התקציב הנוסף, וכן במסגרת תקציב 2025 הנבנה "אנחנו עדיין לא מתקצבים מערכה קיצונית בצפון, שתשפיע באופן משמעותי על התקציב". חברי הכנסת תהו מדוע מערכה כזו עדיין לא נלקחת בחשבון בתקציב 2025 וגרדוס השיב: "אנחנו מתייחסים לחזית הצפון מאוד ברצינות, נערכו מספר רב של צעדים כנגד כל דבר שיכול לקרות בצפון, אבל בסוף צריך מספר, אנחנו לא יודעים לומר אם מחר בבוקר או במרץ 25 תפרוץ מלחמה עצימה יותר בצפון. אני לא יודע לתמחר אותה, אם תהייה ארוכה, קצרה, במידה ואנחנו במתכונת הנוכחית עד סוף השנה גם זה משפיע, כל דבר כזה מתומחר, אבל בסוף אנחנו צריכים לשים מספר. ככל שבממשלה יחליטו לעדכן זאת בתקציב 25, נעדכן. כרגע בהנחת הבסיס שלנו זה עוד לא קורה, אנחנו לא עושים תחזיות על המלחמה, אם מתי ואיך היא תראה".
מהדיון נעדר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', על אף שהיה מתוכנן להגיע כדי להציג את הסיבות וההשלכות של פריצת התקציב. "ביקשנו משר האוצר לבוא ולהציג, הוא התקשר אתמול ואמר שיש דיון ביטחוני עד השעה 15:00, והוא יגיע בשבוע הבא. לכן בכירי האוצר פה", הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני.
תמר לוי בונה, מ"מ סגן הממונה על האוצר, אמרה כי "הצעת החוק הזו נועדה להגדיל את מגבלת ההוצאה בכ-3.5 מיליארד שקל, על מנת לאפשר את התקציב לפינויים, נוכח הארכתם עד סוף השנה. במקביל יש החזר על הקיצוץ שמימן את הפנויים עד ספטמבר, בנוסף יש גם תקציב למילואימניקים. ההצעה היום מדברת רק על פריצת מגבלת ההוצאה. אישרתם 584 מיליארד שקל בתחילת השנה, כעת אנחנו מגדילים לכ-587.5 מיליארד".
גרדוס התייחס גם לפגיעה המשמעותית בצמיחה וברמת התוצר בישראל: "אנחנו בתקופה חריגה, יש תקדימים אבל לא כאלה. הצמיחה חלשה מאוד, המלחמה פגעה בצמיחה בשנה ב-2023 וביתר שאת ב-2024. מה שיותר מדאיג אותנו מהנתון, זה שאנחנו רואים החלשות ברמת התוצר, וגם הרכב הצמיחה, שהוא הדבר הכי מדאיג אותנו, מראה שרוב הצמיחה מגיעה מהצריכה הציבורית, זה מלמד אותנו שהדבר לא בר קיימא, אנחנו בגירעון מאוד גבוה, סיימנו את 2023 בגרעון של כמעט פי 4 מהמתוכנן, ב-2024 נהייה כמעט פי 6 מהמתוכנן המקורי. הדבר הזה ישפיע על הצמיחה. יש אפילו ירידה ברבעון השני של 2024 במגזר העסקי.
נוכח הנתונים ציין גרדוס כי "אנחנו צריכים לעבוד בצורה מאוד זהירה ומדודה. ככל שאנחנו מגדילים את מגבלת ההוצאה, זו מוסיף עלויות חוב".
כן הוסיף גרדוס כי על רקע העלייה המשמעותית ביחס החוב תוצר, ישנו צורך בצעדי התאמה: "בחוב תוצר אנחנו רואים את אחד הפרמטרים המרכזים לחוסנו של המשק. החוב הוא המלאי שלנו לחירום, לכן אחד הדברים החשובים, הוא לשמור על יחס חוב תוצר נמוך ככל הניתן, כדי להגיב למשברים. הגבנו בצורה יפה מאוד למשברים בשנים האחרונות. אנחנו מסבירים לחברות הדירוג וכולם שמדינת ישראל ידעה תמיד לחזור ליחס חוב תוצר טוב, ואנחנו מתכננים לעשות זאת גם עכשיו".
