בשיתוף בנק לאומי
אחרי הפסקת האש, תושבי הצפון מנסים לנשום לרווחה, ולשקם את עסקיהם. מאז 7 באוקטובר רבים מקרב בעלי העסקים בצפון פונו ורבים אחרים נשארו להתמודד עם ירי טילים ואיום בלתי פוסק של כטב"מים. גם מי שהמשיך לעבוד ולא סגר את שעריו ספג פגיעה כלכלית משמעותית.
כעת, אט אט, שבים העסקים הקטנים לפעול. כבר בימים האחרונים נראה כי יש עלייה בכמות המבקרים והלקוחות בעסקים הקטנים בצפון. מי שנרתמו לחזק את העסקים בנקודה הקשה ולסייע להם להמשיך ולצלוח את התקופה, בין היתר, הם הבנקים. הבנקאים, חלקם תושבי הצפון בעצמם, המשיכו לתת שירות גם תחת אש ועתה מלווים את העסקים הקטנים שמתמודדים עם קשת חדשה של אתגרים.
זיו גרינשטיין, מנהל מרחב עסקים צפון בבנק לאומי, מסתובב במהלך השבועיים האחרונים בין עשרות בתי עסק באזור. "ההוצאות קיימות וההכנסות לא מגיעות", הוא מתאר את המצב ומשתף כי חלק מהעסקים הצפוניים נדרשים כעת ממש להמציא את עצמם מחדש. "עסק שנפגעו הכנסותיו נדרש לבדוק כיוונים, לבחון אם יש היתכנות לעסק והתפקיד שלנו זה ללוות אותו, גם אם זה באמצעים וירטואליים, ולהיות שם לאורך כל הדרך; ביחד אנחנו עוזרים לעסק להחליט על דרכי פעולה, להתמקד בנישה שעשויה לתת לו את היכולת לצאת מהמצב, לאפשר לו הלוואות ייחודיות לו – הכול כדי להחזיר את כל העסקים לעמוד חזרה על הרגליים".
בשבוע האחרון הגיע גרינשטיין לקריית שמונה ומצא שמרבית המקומות עדיין סגורים. "הם לא חזרו עדיין לתפקוד, אבל אנחנו כן מתחילים לראות בשטח את ההיערכות. גם באזור חיפה אנחנו רואים התאוששות".
"הייתה אי- וודאות רבה לגבי גורל הצפון", משתפת דנה סבג, מנהלת סניף עסקים 'מבואות חיפה' של בנק לאומי. "במהלך כל השנה ידענו שהאזעקות יגיעו אלינו – אבל לא ידעו מתי. המתח היה כל הזמן באוויר".
חוסר הוודאות הביטחוני יצר מצב שבו עסקים רבים בצפון פחדו להיכנס להשקעות, או לתהליכים לפיתוח העסק. סבג מספרת שככל שעברו החודשים והמתיחות גברה – כך גברו הקשיים. "בתחילת המלחמה פנינו באופן יזום לכל הלקוחות שלנו והיינו בקשר צמוד עם המילואימניקים כדי לראות באילו דרכים אפשר לעזור", היא משחזרת. "ענף המסחר נפגע יותר, כי אנשים פחות מסתובבים והתפקיד שלנו להמשיך וללוות גם את העסקים שנפגעו וגם את אלה שעלולים להיפגע".
לא מחכים שעסק שנפגע יפנה אלינו - אנחנו יוזמים פנייה אליו
"יש לנו לקוח שספג פגיעה ישירה של טיל על העסק שלו בקריית ביאליק", משתפת סבג במקרה אחד שממחיש את המצב הקשה: "בעל העסק לא פנה אלינו וניסה להמשיך ולהחזיק בכוחות עצמו, אבל כששמענו על המקרה לקחנו יוזמה ופנינו אליו כדי להציע את עזרתנו. הוא העריך את זה מאוד וגם בימים אלה אנחנו עדין עוזרים לו".
היום, כשהם מנסים להשתקם, חלק מהפגיעה בכיס שיצרה המלחמה, מגיעה בהדרגה. סבג מתארת כי "המלחמה עדיין נמצאת בתזרים המזומנים של הלקוחות, כיוון שרובם עובדים בשוטף פלוס 30 או 60". עצת הזהב, לשיטתה של סבג, היא לשקף את הבעיות שניתן לצפות מראש כדי להבין יחד איך מתגברים עליהן: "ברגע שעסק מנהל תזרים מזומנים באופן שוטף ומשתף אותנו בתהליך זה מאפשר לנו להיות שם עבורו".
"אנחנו נבחנים בזה – להיות שם עבור הלקוחות גם בזמנים הקשים", מדגישה סבג ומסבירה שבהסתכלות רחבה המשק הישראלי חזק - ועסקים רבים צלחו את התקופה בשלום. "את העסקים שעדיין מתקשים אנחנו מלווים באופן צמוד יותר ברמה שבועית. אנחנו מכירים אותם ממש לעומק ורואים הלכה למעשה - שזה משפיע מעבר למצב הפיננסי שלהם, זה משפיע על מצבם הנפשי", היא משתפת.
"עובדים שלא ישנו בגלל ירי הגיעו בבוקר לעבוד"
זיו גרינשטיין משתף שבהנהלת לאומי הבינו מהר מאוד את החשיבות בתמיכה – גם לעובדים וגם ללקוחות. "היה חשוב לנו שמצד אחד יהיה מענה רציף ללקוחות ומהצד השני – העובדים עצמם היו צריכים מעטפת ותמיכה", אומר גרינשטיין. "חלק מהעובדים התעקשו לבוא ליום עבודה אחרי לילה שלם שלא ישנו בגלל אזעקות, הם סיפרו שהגיעו מתוך שליחות ותחושה שהעבודה מספקת להם יציבות רגעים של שפיות ונורמליות".
גם סבג מספרת על ההתמודדות עם מתן שירות תחת אש: "הסניף שאותו אני מנהלת מורכב בעיקר מאימהות. כשהתחילה המלחמה בצפון היה ברור שיש כאן ילדים שצריך לדאוג להם בתקופה הזו והאתגרים של העובדים היו גם בפן האישי וגם בפן המקצועי, עבדנו כשיש אזעקות בלתי פוסקות, ובכל פעם התעשתנו במהירות מהר כדי להמשיך לתת שירות. היה לנו חשוב לייצר שגרה כדי שלקוחות לא יפגעו".
גרינשטיין מסיים בסיפור קטן על חלום עתידי: "פגשתי מישהי שהחלום הגדול שלה היה לפתוח מלון קטן באזור הצפון, דווקא בתקופה הזו. התרשמתי מאוד מהתעוזה שלה לפתוח עסק עכשיו, התנעתי את המכונית והגענו אליה לפגישה. מהר מאוד הבנו שאנחנו יכולים לעזור לה להגשים את החלום – השבוע המלון הזה נפתח והיא התרגשה מאוד שעזרנו לה".