חוק המטרו אמור היה לעבור במסגרת הרפורומות שבחוק ההסדרים אלא שבעקבות דרישת הכנסת לצמצם את תחולתו מתקיימים כעת דיונים על פיצול חלקים מהחוק לחקיקה רגילה שתעבור במסגרת ועדת התשתיות שהוקמה בכנסת. החשש הוא, שפיצול החוק יביא לעיכוב בפרויקט השאפתני שעתיד לגאול רבים מהמתנה מורטת עצבים בפקקים ולחסוך מיליארדים למשק הישראלי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היועצים המשפטיים בכנסת דרשו ממשרדי הממשלה לצמצם את תחולתו של החוק, שנחשב לאחד החוקים הארוכים שבחוק ההסדרים וכעת מתנהל משא ומתן בין משרדי הממשלה הרלוונטיים האוצר והתחבורה (ששואפים להעביר כמה שיותר תחולה בחוק ההסדרים כדי לקדם את הפרויקט, כפי שגם הופיע בטיוטת החוק שאישרה הממשלה) ובין יו"ר הכנסת, מיקי לוי.
המשא ומתן שאמור להסגר כבר היום נוצר משום שבכנסת לוחצים לקצץ את חוק ההסדרים בכללותו ובין היתר גם את חוק המטרו שבתוכו- חוק שהוא סבוך ומורכב ותקציבו עומד על 150 מיליארד שקל. ככלל, שרת התחבורה, מרב מיכאלי, וגם אנשי מפלגתה מסתייגים באופן עקרוני מהעברת רפורמות באמצעות חוק הסדרים ש"מדלג" על חלק מהחקיקה והפיקוח של הכנסת אלא שבמקרה זה גם בסביבתה מכנים את הפרויקט "המוביל הארצי" של העשור הקרוב והיות שמרבית תחולת החוק היא תקציבית ולא רק תחבורתית - גם שם מבינים שיש קשר הדוק בין המטרו לחוק ההסדרים והתקציב.
במשרדי הממשלה ינסו להכניס כמה שיותר תחולה בחוק ההסדרים לרבות המרכיבים ההכרחיים התקציביים להתנעת פרויקט הענק אלא שגם הפשרות עלולות לעלות ביוקר. אומנם ועדת התשתיות בכנסת תיתן תעדוף לפרויקט המטרו, אבל הליכי חקיקה בכנסת הם ארוכים יותר מאלו שמובאים בחוק ההסדרים וכמובן שמגוון בעלי האינטרס בפרויקט יוכלו להשפיע עליו באמצעות הכנסת - כשהמתח הוא בין החשיבות הציבורית של דיונים בוועדות הכנסת לבין היותו של הפרויקט התשתיתי מורכב ומסועף שכבר מקודם באיחור ניכר ביחס למצב התחבורתי בגוש דן ולהפסדי העתק של המשק הישראלי והפגיעה בתוצר בעקבות זאת.
בדיונים האחרונים עלתה האפשרות למשל שהטיפול ברשויות המקומיות לרבות מסי ההשבחה וסגירת מודל המימון של הפרויקט (שחלקו אמור להגיע ממסי ההשבחה ברשויות המקומיות) יעבור בהליך של חקיקה רגילה כמו גם היבטי רגולציה שונים כמו היבטים הקשורים ברשות העתיקות ופקיד היערות, מננון יישוב סכסוכים וועדה למים וביוב וכן הקמת רשות המטרו שאמורה לרכז את הפרויקט במשרד התחבורה והוצאתה מהחוק מתקבלת בחוסר נוחות במשרדי הממשלה.
חוק המטרו נועד מראש כדי לצמצם ככל הניתן את ההתקלויות בין עשרות הגופים שיקחו חלק בחפירות ובביצוע הפרויקט ולאפשר את ביצועו המהיר בשונה מהחוויות שצברה המדינה בחפירות הקו האדום של הרכבת הקלה שנמצא בעיכוב זה שנים מהתכניות המקוריות. אחת החולשות שהתגלו בקו האדום הם הצורך להגיע להסכם בנפרד מול כל רשות מקומית כשהיו רשויות שהוציאו צווים מנהליים להפסקת עבודה, פעמים רבות רשויות חזרו בהן מהסכמים שעשו מול המדינה והעלו את התנאים בתמורה לחידוש עבודות. חלק מהצעדים של החוק שנויים במחלוקת אצל רבות מהרשויות המקומיות.
שלושה קווי המטרו מתוכננים לעבור ב-109 תחנות ולאורך 145 קילומטרים. הם ישרתו 24 רשויות מקומיות במרכז הארץ - מתל אביב במערב ועד גבעת שמואל במזרח, מרעננה בצפון ועד לחולון בדרום. עלות המיזם תתוקצב ב-150 מיליארד שקל.
הפרויקט נעשה באיחור משמעותי ביחס למצב התחבורה בישראל: שיעור גידול האוכלוסייה בישראל הוא 2% בשנה, פי 10 מהממוצע במדינות המערב. אל גוש דן שסתום תחבורתית כבר היום, יתווספו עד 2040 עוד מיליון תושבים. 6 מיליון נסיעות מבוצעות מדי יום בגוש דן והן יגדלו ל-10 מיליון במטרופולין ש-50% מהעסקים בישראל נמצאים בו.
יש בו אומנם רשת כבישים מפותחת, אך גדושה. ההשקעה הציבורית לנפש בתחבורה ציבורית היא 2,000 דולר בממוצע, בעוד במדינות המערב היא עומדת על 15 אלף. אולי זו הסיבה שרק 10% מהנסיעות בגוש דן מבוצעות בתחבורה ציבורית לעומת 40% במדינות המערב.
התוכנית היא שהמטרו יתחיל לנסוע ב-2032. זה נשמע אומנם שאפתני מאוד, אך מדובר ברשת התחלתית של קווי המטרו שתלך ותתרחב עם השנים ועד ל-2040 - אז צפויה להיות מושלמת רשת המטרו המתוכננת כולה. בינתיים, קו מספר 3 כבר עבר את הליכי התכנון וממתין לאישור הממשלה, כשחפירות המטרו צפויות להתחיל כאמור בעוד ארבע שנים וחצי.
במשרד האוצר לא התייחסו לכתבה.
מיו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי נמסר: "יו"ר הכנסת לומד בימים אלה את כל הרפורמות המופיעות בחוק ההסדרים ומנהל פגישות עם כלל הגורמים בממשלה ובקואליציה באשר לפרוצדורה של העברת התקציב וחוק ההסדרים בכנסת".
