עוד שנה אקדמית נפתחה השבוע בישראל, עם קרוב ל-350 אלף סטודנטים שפקדו את הקמפוסים ברחבי הארץ. אמנם התועלת של לימודים באקדמיה היא מעבר לגבולות של שוק התעסוקה ועשויה גם "סתם" להרחיב את האופקים של הסטודנטים, אבל אין ספק שרבים מגיעים לאוניברסיטאות ולמכללות כדי לשדרג את עצמם בשוק העבודה - ולהגיע באמצעות הלימודים למשרות טובות יותר ולשכר גבוה יותר גם כן.
אך האם הלימודים האקדמיים מצליחים להשתנות ולהתאים את עצמם לדרישות הקיימות בשוק העבודה, שעבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות? על השאלה הזאת ניסינו לענות השבוע באמצעות סדרת ראיונות שערכנו ב"כסף חדש", התוכנית הכלכלית ב-ynet radio, לרגל פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אנחנו רואים היום שינוי מגמה מסויים בקרב המעסיקים, שמתחילים לשים יותר דגש על ניסיון מאשר על לימודים אקדמיים בדרישות של המועמדים, אבל זה שינוי מגמה עדין מאוד בשלב הזה", מסבירה ליאת בן תורה שושן, מנהלת תחום קריירה באולג'ובס.
"למשל במשרות בעולם ההייטק, אין ספק שההשכלה הופכת לפחות רלוונטית בקרב מועמדים עם ניסיון או יוצאי 8200. אבל בתפקידים ניהוליים לעומת זאת, הרבה מעסיקים ידרשו לימודים אקדמיים כאלה ואחרים. צריך להבין שזה לא תמיד מהמקום של 'לסמן וי' על לימודים אקדמיים, אלא יותר ממקום של להבין את היכולות של המועמד. האם הוא יודע להתמודד עם כמות גדולה של חומר, איך הוא עובד בתוך מערכת, האם יש לו יכולת למידה וכו'.
"פעם למשל", מספרת בן תורה שושן, "עבדתי מול מעסיק שאמר לי 'אני רוצה מועמד שהצטיין בלימודים'. שאלתי אותו למה, אז הוא השיב שאם הוא הצטיין בתואר הוא יהיה גם מצטיין בחברה. זאת אומרת גם לימודים שלאו דווקא ממוקדים בתפקיד שהמועמד מתמיין אליו, עדיין חשובים למעסיק. אבל כמובן שזה תלוי מעסיק וכל מקרה לגופו".
המקצועות המבוקשים ואלה שפחות
עוד אומרת בן תורה שושן, כי לפי הנתונים באולג'ובס, התחום שהיו בו הכי הרבה משרות פתוחות לסטודנטים או לבוגרי תארים לאורך 2022 היה מדעי המחשב ורשתות תקשורת. תחום נוסף שיש בו דרישה גדולה הוא השיווק הדיגיטלי, אנשי תוכן, סושיאל, אנליסטים שיווקיים ודאטה אנליסט. "כל אלה בעלייה מתמדת, ולעיתים מספיק קורס מקצועי כדי להתשלב בהם בהצלחה", היא אומרת.
"אם אנחנו מסתכלים על מקצועות שפחות כדאי ללמוד מבחינת כמות השנים וההשקעה לעומת התמורה שמקבלים, אנחנו רואים את המקצועות פסיכולוגיה קלינית, פיזיותרפיה ועבודה סוציאלית. בכל אלה נדרשת השקעה מאוד-מאוד גבוהה ביחס לאפשרויות השילוב בשוק התעסוקה והזמן שזה לוקח. כמובן שפסיכולוג למשל, אם הוא נהיה פסיכולוג מצליח, אז התגמול הכספי שלו טוב. אבל הוא צריך לפחות תואר שני וכל הזמן להמשיך ללמוד. ה'וואליו פור מאני' מאוד חשוב לדור ה-Z, הערך שהוא מקבל עבור הזמן והמשאבים שהוא השקיע", מוסיפה בן תורה שושן.
"עוד חשוב לציין שלא תמיד יש קשר ישיר בין הלימודים לבין התעסוקה שבוחרים לאחר מכן. הרבה סטודנטים עושים תואר ראשון כדי לפתור את חסם ההשכלה, אבל התעסוקה שלהם מתפתחת למקומות אחרים לגמרי. אנחנו רואים הרבה מועמדים שהולכים לעשות תואר ראשון כדי לתת מענה ללימודים אקדמיים בקורות חיים שלהם. כמובן שלסטודנטים חשוב לצבור ניסיון במהלך התואר, ואז הם כבר יוצאים מהלימודים בתור עובדים מבוקשים, שזאת המטרה העיקרית של הסטודנטים".
>>>האזינו לריאיון המלא עם ליאת בן תורה שושן, מנהלת תחום קריירה באולג'ובס, בפתח הכתבה
2 צפייה בגלריה
"אנחנו מאמינים שחשוב שהסטודנטים יגיעו לקמפוס. האינטרקציה שיש בשיעורים, הישיבה עם החברים, השיחות עם המרצות והמרצים - את כל אלה אי אפשר להחליף בצפייה בזום". אוניברסיטת תל אביב
(צילום: דנה קופל)
"מלמדים איך ללמוד"
"אנחנו מלמדים את הסטודנטים איך לחשוב, ואני חושבת שזה משהו שיש רק פה, באקדמיה, אין לזה תחליף", אומרת פרופ' טובה מילוא, דיקנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, בריאיון ל"כסף חדש". "הביקוש לאוניברסיטאות הוא גדול מאוד, ובצדק. אוניברסיטאות המחקר נותנות לסטודנטים דברים שאין בשום מקום אחר. בנייה של תוכנות של העתיד, של שוק העבודה בעתיד, זה לא משהו שקורה מצפייה ביוטיוב. זה קורה בדיונים על טכנולוגיה, בבריין סטורמינג, וזה מה שאנחנו מציעים".
ומה לגבי לימודים מרחוק? אימצתם את השיטה הזאת מתקופת הקורונה?
"כן ולא", אומרת מילוא. "מאותן סיבות שהסברתי מקודם, אנחנו מאמינים שטוב שהסטודנטים יגיעו לקמפוס. האינטרקציה שיש בשיעורים, הישיבה עם החברים, השיחות עם המרצות והמרצים - את כל אלה אי אפשר להחליף בצפייה בזום. זה פשוט לא אותו דבר.
"מצד שני, אנחנו כן מנגישים את הקורסים, ומקליטים הרבה מאוד מהחומר כדי שהסטודנטים יוכלו לחזור על החומר אחרי השיעורים ולהתכונן באמצעותם לבחינות. כלומר כל מה שהיה בשנים של הקורונה תורם ללימודים היום, אבל אנחנו לא חושבים שזו השיטה הנכונה".
אחד השינויים בשוק התעסוקה ובמיוחד בעולמות ההייטק, הוא שבעקבות המחסור הגדול בעובדים שנרשם בשנים האחרונות בתעשייה, החלו לצוץ לא מעט קורסים מזורזים ותוכניות ממוקדות למי שרוצה לקבל ידע בסיסי לעבודה בהייטק - בתקופה קצרה בהרבה מזו האקדמית. "אני לא חושבת שזה מייצר לנו תחרות", אומרת מילוא. "הקורסים האלה טובים מאוד כדי לפתור בעיה נקודתית. אבל מה שאנחנו מלמדים פה זו לא טכנולוגיה ספציפית, זה איך ללמוד ולחשוב בעצמך. אנחנו מניחים את התשתית ומלמדים כלים שיהיו מתאימים גם לטכנולוגיה של מחר ומחרתיים".
באוניברסיטת רייכמן פתחו השנה "בית ספר למקצועות ההייטק" בשיתוף עם גוגל, שאפשר להגדיר אותו כשילוב של האקדמיה הקלאסית עם קורסים מקצועיים ממוקדים. לפי פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר הדירקטוריון של אוניברסיטת רייכמן, שהתראיין גם הוא ל"כסף חדש", מדובר ב"קורסים שמבוססים על לימודי ליבה אקדמיים, בשילוב הכשרה מקצועית ועדכנית ישירות מהתעשייה".
לדבריו, "מדובר בקורס שנועד לתת ידע מעשי, אבל בניגוד לקורסים מזורזים או תוכניות אחרות, הוא מתחיל בהוראה אקדמית, ומעניק לסטודנטים יסודות במדעי המחשב. אבל העיקר אצלנו הוא הבוטקאמפ, שזה הלימוד המעשי".
על השאלה למה גוגל בחרה לפתוח את בית הספר דווקא אצלם, השיב רייכמן: "כי יש לנו את הרצון והיכולת, ואנחנו הכי טובים. הם יודעים שאנחנו מוסד יזמי ולכן הם החליטו לבוא אלינו. הם קיבלו החלטה חכמה ביותר. התחלנו את המהלך הזה לפני כשלוש שנים, אבל נתקלנו בבעיה לממן אותה, לא היו מספיק תורמים - ואז הגיעה גוגל". בנוגע להתאמות לשוק העבודה, אומר רייכמן כי "הבוגרים יקבלו תעודה של גוגל ורייכמן ואנחנו נדאג גם לשלב אותם בשוק העבודה".
>>>האזינו לריאיון המלא עם פרופ' אוריאל רייכמן, יו"ר הדירקטוריון של אוניברסיטת רייכמן
"שילוב אוכלוסיות מוחלשות בלימודי ההייטק קריטי לחברה"
אם מדברים על לימודים למקצועות ההייטק, שכאמור צברו תאוצה משמעותית בשנים האחרונות בשל המשכורות הגבוהות והביקוש הגבוה לעובדים (שיש לציין שירד מעט בחודשים האחרונים בצל ההאטה בהייטק), אי אפשר שלא להתייחס לחלקה של האקדמיה בשילוב אוכלוסיות מוחלשות יותר בתעשייה המבוקשת, וכן בשילוב נשים.
ברייכמן טוענים ש"למשתתפות ולמשתתפים מאוכלוסיות הנמצאות בתת ייצוג תהיה הזדמנות שווה להצטרף לתוכנית 'בית הספר למקצועות ההייטק' ללא קשר ליכולתם הכלכלית לשלם על הקורס".
"העלות של ההכשרה הזאת היא 50 אלף שקל לקורס עצמו, שהוא במשך שנה, אבל מרבית המשתתפים מקבלים מלגות שמגיעות עד למאה אחוז מגוגל, שמשקיעה בתוכנית למעלה מ-15 מיליון דולר", מסביר רייכמן. "המטרה של התוכנית היא לאפשר מלגות לאנשים שידם אינה משגת. אנחנו ברייכמן ובגוגל רואים בנושא של פערים חברתיים בחברה את אחד הסיכונים הגדולים ביותר למדינה, וכדי לחזק את החברה יש חשיבות גדולה להביא אנשים שפחות מגיעים בדרך כלל לתעשיית ההייטק.
"מצד אחד חשוב לייצר הזדמנויות לאנשים שזקוקים לעזרה כדי ללמוד ושיש להם את הכישורים באמת לקלוט את הידע הזה, ובכך לשלב אותם בתעשייה, ומצד שני חשוב מאוד לתעשיית ההייטק הישראלית לקבל כוח אדם חדש שנמצא בארץ, וזה טוב יותר מאשר לחפש את האנשים האלה במדינות אחרות".
בנוגע לשילוב נשים בתעשיית ההייטק, שכיום מהוות כבר קרוב ל-40% מהעובדים אך הרבה פחות מכך בתפקידים בכירים, פרופ' מילוא מאוניברסיטת תל אביב מספרת כי "גם בלימודי ההייטק אצלנו בערך 40% מהסטודנטים החדשים הן סטודנטיות, אבל בהמשך הדרך אנחנו מאבדים אותן. בתואר שני למשל המספרים יורדים ב-15%, ואותו דבר בדוקטורט. חברות סגל מהוות 10% בלבד אצלנו, וזו בעיה גדולה.
"מה שטוב בלהיות חלק מאוניברסיטה כמו אוניברסיטת תל אביב היא שבכל נושא קרוב לוודאי שיש חוקרים שחקרו אותו כבר ויודעים לתת פתרונות. אז במקרה של אנשי ונשות מחשבים, התשובה לפער היא שהנשים לא מרגישות עדיין שייכות לתחום, לא מרגישות שהן יכולות כמו גברים, ובדיוק כדי לתקן את המחשבה הזאת הקמו לפני שנה תוכנית חדשה בשם 'מדויקות'.
"בתוכנית הזאת חברות סגל חונכות דוקטורנטיות, ואלה חונכות תלמידות תואר שני, שחונכות תלמידות תואר ראשון. הרעיון הוא שתהיה מישהי בכירה יותר שהייתה באותן נעליים של הסטודנטיות, ושאפשר לשתף אותה, אפשר להעביר מידע. התוכנית הזאת מדהימה, עברה שנה אחת בלבד ואנחנו מקבלים פידבקים טובים מהסטודנטיות".
>>>האזינו לריאיון המלא עם פרופ' טובה מילוא, דיקנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב
יותר מציונים - בשוק מחפשים את "המיומנויות הרכות"
ובחזרה להתאמת כלל הלימודים האקדמיים, שהם עדיין לא רק הייטק, לשוק העבודה. במכללה האקדמית כנרת למשל, מספרים לנו בתוכנית "כסף חדש", על תוכנית חדשה שהם משיקים השנה, בשם "הקמפוס של המחר".
"אנחנו טוענים למעשה שמה שיעזור לנו להתמודד עם העולם שמשתנה, זה לפתח במקביל ללמידה את המיומנויות האישיות והחברתיות של הסטודנטים שלנו", מסבירה ניבה דולב, דיקנית הסטודנטים במכללה האקדמית כנרת.
"האקדמיה היא קודם כל השער של הסטודנטים לקראת עולם התעסוקה, וכמי שעבדה בהרבה ארגונים מסוגים שונים אני יכולה להגיד שהצעירים שמגיעים לא מוכנים לעולם התעסוקה. מה שמחפשים בחוץ זה אנשים שהם יצירתיים, יוזמים, יודעים ללמוד לבד, ואנחנו חושבים שיש בעיה במיומנויות שהצעירים מגיעים איתם לעבודה. כל המחקרים מראים שגם בחברות טכנולוגיות לא בהכרח מחפשים אנשים לפי הציונים שלהם, אלא לפי מה שהם מביאים לשולחן. האם הם יודעים להסתדר עם אנשים אחרים, האם הם יודעים להתמודד עם קשיים, להתמיד לאורך זמן וכו'".
על השאלה האם האקדמיה כבר לא רלוונטית, היא משיבה כי "האקדמיה מאוד רלוונטית, אבל התפקיד שלה הולך ומתרחב. מה שאני אומרת פה לא סותר את החשיבות של ידע וחשיבה אקדמיים, פשוט התפקיד של האקדמיה רחב יותר מזה. למשל, הקורסים שלנו היום משלבים הרבה יותר סדנאות, אבל הם עדיין אקדמיים.
"המרצים שלנו עוברים הכשרה על ידי מומחים לעולם העבודה החדש, ואנחנו יושבים ובונים תוכניות לשילוב הידע הזה באקדמיה. זה קורה גם בבית הספר להנדסה וגם בבית הספר לחברה ולרוח, זה נכון לכל התחומים. המרצים למשל מדברים יותר על מה הם עברו בדרך שלהם, ואיזה מיומנויות היו דרושות להם כדי להגיע לגילויים שלהם. בנוסף אנחנו שמים דגש על מיומנויות של עבודה בצוות, כי כל מי שנמצא בעולם העבודה יודע עד כמה זה חשוב".
>>>האזינו לריאיון המלא עם ניבה דולב, דיקנית הסטודנטים במכללה האקדמית כנרת
