רשות האוכלוסין וההגירה נוקטת מדיניות אי-הרחקה כלפי אזרחי אוקראינה שנמצאים בישראל – גם לפני פרוץ הקרבות - ללא אשרה כל עוד המלחמה נמשכת. ואולם, הרשות מסרבת להעניק להם אשרה שתאפשר להם לעבוד ולכלכל את עצמם. על רקע זה התקבלה לאחרונה בקשה שהגישו בני זוג לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, והשופטת אגמון-גונן הורתה להנפיק להם רישיון שהייה המאפשר להם לעבוד כדין בישראל.
בני הזוג האוקראינים הם בשנות ה-40 לחייהם. במרץ 2018 הם הגיעו לישראל ובקשת מקלט שהגישו הרבה לפני פרוץ המלחמה וללא קשר ישיר אליה נדחתה בידי רשות האוכלוסין וההגירה. בדצמבר 2021 הם הגישו ערעור על ההחלטה. ערב הדיון שנקבע לתחילת החודש (מאי 2022) הרשות ביקשה למחוק את הערעור וטענה כי בעקבות המלחמה לא ננקטות פעולות אכיפה והרחקה כנגד אזרחי אוקראינה השוהים בישראל.
בדיון סירב בא כוחם של בני הזוג למחיקת הערעור והבהיר כי אין להם כל דרך לכלכל את עצמם ולדאוג לצורכיהם הבסיסיים מבלי שיוכלו לעבוד כדין בישראל. הוא ביקש שתינתן להם אשרה זמנית שתאפשר להם לעבוד בישראל כל עוד מדיניות אי-ההרחקה בתוקף.
רשות האוכלוסין התנגדה והבהירה כי כרגע לא נותנים מעמד פליט לאזרחי אוקראינה ולא שום אשרה אחרת. נציגת הרשות מסרה כי "עמדתנו היא שאנחנו לא מוכנים לתת להם שום דבר" וכי יש להם אפשרות לצאת למדינה אחרת.
הרשות צינה כי במסגרת מדיניותה לא מורחקים מישראל כ-13 אלף אזרחי אוקראינה השוהים בישראל שלא כדין וכי למתן אשרה לבני הזוג יהיו השלכות רוחב תוך התערבות בשיקול דעתה של שרת הפנים.
השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) הבהירה כי מדיניות אי-ההחזרה מעגנת מעין "חזקת פליטות זמנית". במצב זה יש להחיל על בני הזוג כללים שיענו על רוח אמנת הפליטים ובייחוד סיפוק צרכיהם הבסיסיים.
היא הוסיפה כי הפתרון שעליו הצביעה הרשות בדיון, לפיו אזרחי אוקראינה שלא יכולים לעבוד ולהתקיים בארץ רשאים לעזוב לארץ אחרת, מעיד על כך שמשרד הפנים אימץ מדיניות של אי-הרחקה אך מהשפה ולחוץ בלבד. המשרד מאפשר להם להישאר אך לא נותן להם כל אפשרות להתקיים ולמעשה גורם להם לעזוב, אם כי לא על ידי הרחקה בפועל. מדובר בהרחקה קונסטרוקטיבית המהווה הרחקה בכפייה תוך הפרת זכויות אדם בסיסיות של פליטים הזכאים להגנה זמנית מפני הרחקה.
"השאלה כיצד על אזרחי אוקראינה לכלכל את עצמם במהלך שהותם בישראל, ללא שהם מורשים לעבוד, נותרה ללא מענה בתגובת משרד הפנים" כתבה השופטת והוסיפה כי לא ייתכן שאדם ירעב ללחם ולא יהיה לו מחסה והפתרון היחידי עבורו יהיה העסקה לא חוקית או עזיבה לארץ אחרת.
בפסק הדין הובהר כי לפי הפסיקה, עצם העובדה שלשאלה המוכרעת בבית המשפט לעניינים מנהליים יש השלכות רוחב אינה מונעת את הדיון והדבר אינו פוגע בשיקול דעת הרשות.
בסופו של דבר הורתה השופטת לרשות להנפיק לבני הזוג רישיון שהייה ואשרה המאפשרת להם לעבוד כדין בישראל למשך שלושה חודשים לפחות. האשרה תוארך כל שלושה חודשים עד לתום מדיניות אי-ההרחקה בנוגע לאזרחי אוקראינה השוהים בישראל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד אריאל טוקוב
• ב"כ המשיבה: עו"ד שירה נגדר, פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
• עו"ד מיטל שוורצברג-חזן עוסקת באזרחות ואשרות בישראל
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
