מה הישראלים חושבים על ביטול ההנחה בטעינת הרב קו?
(צילום: אורי דוידוביץ, משה מזרחי)
במסגרת הסיכום התקציבי בין משרדי האוצר והתחבורה מוצע לייקר את מחירי התחבורה הציבורית. אם התקציב יעבור בכנסת - המשמעות תהיה שנוסעי התחבורה הציבורית ישלמו יותר, "אבל למה פוגעים במוחלשים?", שואל משה מאור יהודה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משה אמר הבוקר לאולפן ynet כי "לא אכפת לממשלה החדשה לפגוע בחלשים והכי קל לפגוע בחלשים. אחרי שנה וחצי של קורונה במדינה, החלשים נפגעו הכי הרבה. זה מה שנותנים להם אחרי הקורונה? פוגעים בהם בפעם השנייה".
מירי, שהמתינה לאוטובוס ליד שוק התקווה בתל אביב, אמרה "זה פוגע במשכורת של הבן אדם שעובד. גם בפנסיונרים. אני פנסיונרית והעלאת המחירים של התחבורה הציבורית זו מכה".
"אני פנסיונר, אני שורד", הודה עמנואל משכונת התקווה. "התקציבים שהם מחלקים כמו סוכריות זה בסדר, ולנו לפנסיונרים זה לא בסדר. נראה מה יהיה בעזרת השם".
במסגרת הסיכום התקציבי בין המשרדים נכתב כי "תוכנית איחוד התעריפים ותיקון עיוותים היסטוריים תכלול איחוד תעריפים בין האפליקציה לרב קו, ביטול הנחת ערך צבור וביטול הנחות היסטוריות נוספות בהסדרי נסיעה חודשיים ויומיים". במסגרת התוכנית יחסכו לתקציב המדינה 300 מיליון שקל שיתווספו לתקציב שיפור התחבורה הציבורית.
תוכנית זו כוללת כמה גזירות על ציבור הנוסעים. ההנחה המשמעותית ביותר היא הנחת הערך הצבור שתבוטל. ההנחה למעשה מקנה סכום כסף נוסף על כל הטענת כסף ברב קו: לכלל הציבור מדובר בתוספת של 25 שקלים - כך, אם הוטענו 100 שקלים הם יהיו שווים 125 שקלים לשימוש בתחבורה הציבורית. בקרב אוכלוסיות ספציפיות כמו בני נוער וקשישים ההנחה מקנה אף יותר. לפי אתר חברת אגד - סטודנט, אזרח ותיק ובן נוער שיטעין 100 שקלים יוכל להשתמש ב-200 שקלים. זכאי ביטוח לאומי ונכה יקבל על סכום זה 150 שקלים. באוצר טוענים כי חלק מהנחות אלו מגולמות גם באפליקציות, אך לא ההנחה הכללית של 25%.
כך, למעשה, חלק מעלות תגבור ושיפור התחבורה הציבורית תושת על משתמשי התחבורה הציבורית עצמם ובמקרים רבים - המוחלשים שבהם, שתשתיות התחבורה הוזנחו בעבורם במשך עשורים.
במשרד האוצר מסבירים שעדיין הנוסעים יוכלו לרכוש הסדרים יומיים וחודשיים באמצעות הרב קו, אך הם כבר לא יוכלו להנות מההנחה המשמעותית בהטענת כסף לכרטיס.
עוד טוענים כי הנחת הערך הצבור נועדה כדי להעביר אנשים מתשלום במזומן לתשלום ברב קו, ומאחר שגם ככה כבר לא ניתן לשלם במזומן - התמריץ כבר לא הכרחי, אלא שגם לפני הרב קו ניתנה הנחה ברכישת "כרטיסייה" שנוקבה על ידי הנהג.
טענה נוספת שעלתה היא כי יש להתאים את גובה סבסוד התחבורה הציבורית בישראל למדינות ה-OECD שבהן כרטיסי הנסיעה יקרים יותר. אלא שמדובר בהשוואה חלקית: במדינות אלו קיימת תחבורה ציבורית מתפקדת, שכר המינימום שונה והיקף השירותים החברתיים והציבורים שונה מזה שבישראל, כך שההשוואה מעט תמוהה.
בסביבת שרת התחבורה מרב מיכאלי טוענים אמנם שהם מתנגדים לביטול ההנחה הזו מבלי לספק הנחה אחרת, אך בסופו של דבר ביטול ההנחה מופיע באופן מפורש בסיכום בין המשרדים ושניהם אחראים לו.
מענישים את משתמשי הרב קו
מוטיבציה נוספת לביטול ההנחה היא תמרוץ הנוסעים להשתמש באפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית, שנכנסו השנה לשימוש ולא הצליחו להתרומם, כשמרבית הנוסעים עדיין משתמשים ברב קו. הרשות הארצית לתחבורה ציבורית השקיעה משאבים, זמן וקשב ניהולי רב ברפורמת התשלום בתחבורה הציבורית. בכירי הרשות ודוברי המשרדים כינו אותה "מהפכה" ו"בשורה", אך השימוש בהן נותר דל. זאת בין היתר משום שהאפליקציות לא שינו דבר באשר לשירות הירוד שמקבלים הנוסעים בתחבורה הציבורית בארץ והיות שרובם קהל שבוי של תחבורת האוטובוסים.
האפליקציות הפכו אולי את התשלום לנוח ונגיש יותר, אך הרפורמה הזו לא סייעה להגביר את התדירות הנמוכה של האוטובוסים, את מהירות נסיעתם או את בעיות האמינות הקשות בתחבורה הציבורית. כך הופנו משאבים רבים וקשב ניהולי רב למה שגורמים בענף התחבורה הציבורית מגדירים כ"קוסמטיקה" לבעיות היסוד.
כעת, נדמה שבמשרדי הממשלה מבקשים "להעניש" את הציבור שממשיך לשלם באמצעות כרטיסי הרב קו ומוריד לטמיון השקעות רבות שביצעו החברות המפעילות את אפליקציות התשלום. במקום להשוות את ההנחות באפליקציות, מעדיפים במשרדי הממשלה לבטל את ההנחה המשמעותית של כרטיס הרב קו.
מוש גרוניך חבר מועצת אגודת הסטודנטים הקמפוס החרדי, הקריה האקדמית אונו, אמר שהכוונה להעלות את המחירים מתעלמת משתי קבוצות גדולות: "מבוגרים מאותגרים טכנולוגית וחרדים בהם סטודנטים וסטודנטיות שבחרו לצאת ללימודים כדי להשתלב במעגל העבודה". לדבריו, "במקום לעודד נסיעה בתחבורה הציבורית כמגמה הרווחת בעולם, מבקש האוצר לעודד נסיעה ברכבים פרטיים ובכך מעמיס על הקופה הציבורית עלויות של סלילת כבישים ושעות עבודה רבות שיבוזבזו בפקקים, וזה עוד מבלי לדבר על חוסר ההתחשבות בצרכים המיוחדים של האוכלוסייה הדתית בישראל.
"רק בשנה שעברה משרד התחבורה השיב לי שאין כוונה לבטל את ההנחה הגלומה בערך הצבור למחזיקי הרב קו, אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד".
בארגון 15 דקות מחו בחריפות: "התניית תגבור התחבורה הציבורית בהכבדת העול הכלכלי על נוסעי התחבורה הציבורית המוחלשים גובלת באטימות לב. על משרד האוצר והתחבורה להתעשת", נמסר.
עוד אמרו בארגון כי "קיימים מקורות מימון אחרים לתגבור השירות שאינם על חשבון גבם של המוחלשים ביותר, לדוגמא רפורמה באחזקת הרכב של עובדי מדינה, הסטה מתקציבי עתק של כבישים ועוד. אנו מצפים מנבחרי הציבור להתעשת, ולהבין שהכבדת העול על הנוסעים המוחלשים היא לא הדרך".
"מי שכנראה יושפע מביטול ההנחה ברב קו הם אנשים מהשכבות החלשות, אבל לא בטוח שההתנהגות שלהם תשתנה, כי גם אין להם יותר מדי ברירות". טען השבוע פרופ' אראל אבינרי, מומחה לתשתיות ולתחבורה במכללת אפקה, באולפן ynet.
לדברי פרופ' אבינרי, מכיוון שההשפעה הכלכלית של המהלך אינה משמעותית בקרב מרבית הנוסעים, היא גם לא צפויה לעורר שינוי משמעותי בדפוסי התחבורה הציבורית בישראל. זאת, כאמור, מלבד הקושי הנוסף שיפול על בעלי משכורות נמוכות. "מי שרמת ההכנסה שלו היא בעשירון העליון ומקבל 20-30 אלף שקל לחודש, לא יושפע משינוי של שקל או שניים. כך גם מי שמקבל החזרים כמו הרבה מאוד עובדי מדינה. מבחינת המדינה זה יהיה העברת כסף מכיס לכיס.
"אני חושב שמשרד האוצר ואגף התקציבים לא צריכים להיות בעל הבית היחיד בנושא הזה", הוסיף פרופ' אבינרי. "בישראל תמיד נעשות רפורמות בתעריפי התחבורה הציבורית ובתחבורה בכלל בהיקף של מיליארדים מבלי שבודקים בכלל את ההשפעה של המחיר על הביקוש ויותר מזה, את ההשפעה על הדברים העקריים: נגישות, הפחתת הזיהום, מחירי הדיור ופיזור אוכלוסיה.
"המטרה העיקרית היא לא להעביר תקציב מסעיף לסעיף, אלא לקדם מדיניות תחבורתית שצריכה להיות מלווה במחקר ולהיות מבוססת על טיעונים של השפעה של הרפורמה, וכאן אני לא בטוח שזה נעשה, לא באופן היסטורי ואולי גם לא עכשיו", הדגיש.
"החלטה שלא מתיישבת עם עידוד השימוש בתחב"צ"
בעמותת "תחבורה בדרך שלנו" פנו במכתב שנשלח היום לשרים, בבקשה לבטל את הסעיף האמור ולהוציאו מחוק ההסדרים.
לדבריו של מקס מורוגובסקי, יו"ר הועד המנהל בעמותה: "מדובר בצעד שגוי, שיפגע במשתמשי התחבורה הציבורית ויפעל כנגד כוונת הממשלה לצמצום העומס בכבישים ויצירת חלופות תחבורתיות. הנחת הערך הצבור מחליפה את הכרטיסיות ההיסטוריות ובכך אינה מגלמת הנחה חדשה, אלא הסדר שנועד לעודד שימוש בתחבורה הציבורית.
"לפי בדיקתנו, בתקופת הקורונה, עובדים רבים משתמשים בערך הצבור מאחר והם אינם עובדים באופן מלא ממקום העבודה ואינם זקוקים לכרטיס חודשי, שמחירו גבוה יותר. המחיר ביישומי התשלום גבוהים גם כך ב-25% והציפייה שמשתמשים שבויים, ביניהם גימלאים ואוכלוסיה חרדית, שהאוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה יותר, ישתמשו ביישומים במקום הערך הצבור אינה מתיישבת עם המציאות, בלשון המעטה".
"אם הכוונה היא תיקון עיוות בתעריפים, אנו מבקשים להתאים את המחיר ביישומי התשלום למחיר בערך הצבור ולא להיפך. הבחירה ב'חיסכון' תקציבי, כביכול, על ידי פגיעה כספית חדה ומיידית במשתמשי התחבורה הציבורית, רבים מאוכלוסיות הזקוקות לסיוע, אינה מתיישבת עם עידוד השימוש בתחבורה הציבורית".
