התלות הדרמטית בסיוע האמריקני למלחמת חרבות ברזל נחשפת בדוח השנתי על ביצוע התקציב שפרסם אגף החשב הכללי באוצר. מהדוח עולה כי ברבעון הרביעי של 2023 היו למשרד הביטחון עסקאות לא מתוכננות שנוצרו עקב מלחמת חרבות ברזל בהיקף של 18 מיליארד שקל. מתוכם, כ-7.8 מיליארד שקל (43%) היו התקשרויות מול ספקים אמריקניים: 6.9 מיליארד שקל מצבא ארה"ב ו-932 מיליון שקל נוספים מחברות אמריקניות. יתרת ה-10.2 מיליארד שקל היו התקשרויות עם חברות ישראליות.
מדובר בהתקשרויות שחלקן יסופקו רק בעתיד, כך שהמשמעות היא שהתלות של ישראל באמריקנים צפויה בכל תרחיש להימשך גם בשנים הקרובות. כמו כן הנתונים מוכיחים שוב עד כמה ישראל תלויה באופן ספציפי בארה"ב ולא "בעולם" ולכן איומים אמריקניים על הפסקת מכירת ציוד ביטחוני לישראל במקרה של כניסה לא מתואמת לרפיח, כפי שעולה מדיווחים שונים, הם בעלי משקל דרמטי. הזלזול של בכירים בקואליציה בסיוע האמריקני, לצד הצהרותיו אתמול של רה"מ בנימין נתניהו כי "אם לא נגן על עצמנו - אף אחד לא יגן עלינו. ואם אנו צריכים לעמוד לבד - נעמוד לבד" – מתגלים שוב כחלולים.
משרד האוצר הצמיד מצדו בתקציב המדינה ל-2023 תג מחיר של 17 מיליארד שקל לעלויות הביטחוניות הישירות של מלחמת חרבות ברזל. עלויות אלה הורכבו בעיקר מהוצאות שאינן התקשרויות, כמו ימי מילואים ולוגיסטיקה צבאית. אלא שהדוח של החשב הכללי באוצר מבהיר עד כמה המספר הזה חלקי ואינו משקף את המציאות, כאשר העלות האמיתית גבוהה במיליארדים. בניגוד לדוחות תקציב, הדוח של החשב הכללי מציג פירוט של התקשרויות פתוחות – כלומר הסכמי רכש פעילים של המדינה עם ספקים שונים.
חלק ניכר מההתקשרויות הללו טרם בוצע, כלומר ההסכמים עם הספקים נחתמו אך העסקה לא הושלמה ולא כל הכסף עבר. כך שמדובר בסכומים שהצבא סיכם עליהם ב-2023 אך ישלם עליהם בשנות תקציב אחרות, בין שמדובר על תקציב 2024 שכבר אושר ובין שבתקציבי מדינה עתידיים.
איך נראה פירוט ההתקשרויות למה שהוגדר "רכש חריג" בהיקף 18 מיליארד שקל לרבעון הרביעי של 2023? כ-10.35 מיליארד שקל מתוכם היו על סוגים שונים של תחמושת וחימושים. משרד הביטחון ביצע ארבע התקשרויות שונות על "תחמושת" – כאשר הכוונה היא ככל הנראה לתחמושת שמשמשת בעיקר את זרוע היבשה וכוללת פגזי תותחים ושריון, תחמושת קלה לחי"ר ועוד. ההתקשרויות הללו כוללות רכש מקומי של תחמושת בהיקף של 3.06 מיליארד שקל מתעש ובהיקף של 150 מיליון שקל מהתעשייה האווירית, רכש מהצבא האמריקני בהיקף של 2.62 מיליארד שקל ורכש תחמושת מחברה אמריקנית ששמה לא צוין בהיקף של 144 מיליון שקל. משרד הביטחון רכש גם מטולי תאורה בהיקף של כ-113 מיליון שקל מצבא ארה"ב.
בכל הקשור לתחמושת אווירית, בדוח מפרידים בין "חימושים" לבין "ראשי קרב" שלרוב נקנים בנפרד, כאשר ראשי הקרב מכילים את חומר הנפץ ואילו החימושים מתייחסים למערכות ההנחיה שראש הקרב מותקן עליהן. משרד הביטחון ביצע רכש חימושים בהיקף של 911 מיליון שקל מהספקים המקומיים רפאל, התעשייה האווירית ורשף טכנולוגיות וב-2.07 מיליארד שקל נוספים מהצבא האמריקני ומחברה אמריקנית ששמה לא צוין. כמו כן נרכשו ראשי קרב בהיקף של מיליארד שקל מתעש ובהיקף של 289 מיליון שקל מחיל האוויר האמריקני.
העובדה שרוב ההתקשרויות שמשרד הביטחון ביצע עם פרוץ המלחמה היו בעולמות התחמושת, מאשרת דיווחים קודמים על כך שצה"ל נאלץ לנהל "כלכלת חימושים" ולמנן את התקיפות האוויריות והיבשתיות כדי לשמור על מלאי תחמושת גם להמשך הלחימה בעזה וגם לתרחיש שבו תיפתח מלחמה מלאה בחזית הצפונית. השימוש המוגבר בתחמושת במלחמות בעזה ובאוקראינה הוביל את העולם למחסור עולמי חריג בתחמושת מכל הסוגים, מה שמקשה על צה"ל ומשרד הביטחון להשיג מלאי נוסף באופן מיידי ומעלה את המחירים.
רכשו גם אמבולנסים מהאמריקנים
מלבד תחמושת וחימושים, משרד הביטחון ביצע בעקבות המלחמה רכש נרחב של כלי רכב ממוגנים. בדוח ניתן לראות עסקה בהיקף של 267 מיליון שקל עם חברה אמריקנית לצורך רכש רכבים קלים ממוגנים. ניתן להצליב את התיאור הכללי הזה עם דיווח על רכש של כ-60 יחידות של הרכב הממוגן "The Flyer 72" שזכה לכינוי הצה"לי "בארי" על שם הקיבוץ שספג מכה אנושה ב-7 באוקטובר. הפלייר האמריקני משמש כמחליף של ההאמר בכוחות המיוחדים האמריקניים והוא מיוצר על ידי קונצרן הביטחון האמריקני ג'נרל דיינמיקס.
עסקה נוספת בהיקף של 120 מיליון שקל היא רכש של 75 רכבי אושקוש JLTV שגם הוא מהווה תחליף להאמר. כמו כן, משרד הביטחון רכש ציוד מכני הנדסי כבד מצבא ארה"ב במלחמה וזאת על בסיס התקשרות מ-2017 בהיקף של 340 מיליון שקל שהורחבה. גם כאן, ניתן להעריך כי מדובר על רכש של דחפורי D9 שחלקם יעברו הסבה לנהיגה אוטונומית כפי שפורסם בנובמבר האחרון ב"כלכליסט".
משרד הביטחון רכש גם אמבולנסים צבאיים בהיקף של 139 מיליון שקל מצבא ארה"ב. התקשרות נוספת כוללת רכש מצבא ארה"ב בהיקף של כ-1.19 מיליארד שקל עבור חלקי חילוף.
פירוט התקשרויות המלחמה חושף גם עולם של התקשרויות ביטחוניות שאינן רכש קבוע אלא זמני: משרד הביטחון ביצע התקשרות בהיקף של 228 מיליון שקל לטובת ליסינג של מערכות יירוט, כאשר דיווח זה מתכתב עם פרסום מלפני חצי שנה ב"וול סטריט ג'ורנל" שבו נכתב כי ישראל תשכור מצבא ארה"ב שתי סוללות כיפת ברזל. להתקשרות זו ניתן להוסיף עסקה מול אלביט בהיקף של 161 מיליון שקל לצורך "תוספת שעות טיסה כטמ"מ (כלי טיס מאויש מרחוק") והתקשרות בהיקף 184 מיליון שקל עם התעשייה האווירית לצורך תמיכה לוגיסטית במערך השובל.
תא"ל במילואים ראם עמינח ויואל נווה לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר בראיון לאולפן ווינט
(צילום: ליאור שרון, ירון ברנר)
עם פרוץ המלחמה עלו טענות מצד לוחמים בשטח, בעיקר משרתי מילואים, כי ציוד הלחימה שלהם אינו מספק. בצה"ל דחו את הטענות הללו, אך בדוח ההתקשרויות ניתן לראות כי עם פרוץ המלחמה משרד הביטחון ביצע רכש של אמצעי ראיית לילה בהיקף של 221 מיליון שקל, כאשר 103 מיליון מתוכם נרכשו מאלביט ארה"ב ו-118 מיליון נוספים מחברה אמריקנית עלומה. בנוסף, משרד הביטחון רכש קסדות מבצעיות ללוחמים מחברה אמריקנית בסכום של 119 מיליון שקל וציוד רפואי ב-203 מיליון שקל מחברת שראל פתרונות לוגיסטיים.
המלחמה הובילה גם באופן טבעי לעלייה בצרכים הלוגיסטיים של הצבא. ב-2023 משרד הביטחון ביצע התקשרויות על רכש בנזין וסולר מפז, דלק וסונול בכ-1.5 מיליארד שקל. כמו כן בוצעה התקשרות ב-135 מיליון שקל על רכש ירקות ופירות מחברת ביכורי השדה.
