בית המשפט לענייני משפחה בחיפה התיר לאחרונה לאישה המנהלת חשבון בנק משותף עם הוריה למשוך שני מיליון שקל לצורך רכישת דירה עבורה, אף שאביה אינו כשיר מבחינה משפטית ואמה מונתה כאחראית לענייניו בייפוי כוח מתמשך. השופטת ענבל קצב-קרן קיבלה את בקשת האם והבת לאחר ששוכנעה כי משיכת הכספים לא מסכנת את האב לנוכח הרכוש הרב שבבעלות ההורים.
המבקשת היא בתם היחידה של ההורים ושלושתם מנהלים ב-30 השנים האחרונות חשבון בנק משותף. האם היא מיופת כוח של האב בהתאם לייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף בנובמבר 2021 לנוכח הידרדרות במצבו. בספטמבר 2022 עתרו הבת והאם להורות לבנק לשחרר שני מיליון שקל מהיתרה הצבורה בחשבון לצורך רכישת דירה שתירשם על שם הבת. האפוטרופוס הכללי והבנק היו משיבים בהליך.
לטענת האם והבת, בחשבון צבורים שישה מיליון שקל כך שלאחר המשיכה המבוקשת יוותרו ארבעה מיליון שקל ואין חשש לריקון החשבון. הן הוסיפו כי בבעלות ההורים ארבע דירות, שלוש מהן מושכרות ובאחת גרה הבת, כך שמצבם הכלכלי יוותר איתן. הן הוסיפו שהאם רשאית לנהל את ענייני האב לנוכח ייפוי הכוח המתמשך, ללא צורך בהתערבות האפוטרופוס הכללי.
מנגד, הבנק טען כי אין באפשרותו לאשר את המשיכה ללא צו שיפוטי המתיר זאת. לשיטתו, ייפוי כוח מתמשך מאפשר למיופה הכוח למשוך 100 אלף שקל לכל היותר (או 500 אלף שקל אם הוסמך לכך מפורשות), ומשיכה בסכום גבוה מזה טעונה אישור של בית משפט. האפוטרופוס הכללי התנגד תחילה לשימוש בכספו של האב לצורך רכישת דירה שלא תירשם על שמו, אך בהמשך הודיע כי בהתחשב ברכוש הרב של ההורים הוא חוזר בו מהתנגדותו.
לבית המשפט הוגשה עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה אם לא יוכח שהבת הפקידה כספים מהותיים לחשבון, יש לראות בה כשותפה מטעמי נוחות בלבד ולא כבעלים. לעמדתו, בייפוי הכוח המתמשך לא ניתנה הרשאה למתן מתנות, וודאי לא בסכום כה גדול.
עו"ד נורית פישאסנת רוםאלא שהשופטת קצב-קרן קבעה כי אין צורך להכריע מה חלקה של הבת ביתרה הצבורה בחשבון, שכן די והותר בחלקה של האם בכספים לצורך שחרור הסכום המבוקש. האם הביעה בפני השופטת את רצונה להעניק את הכספים לבת, והעידה כי זה היה גם רצונו של האב לו יכול היה להביע דעתו.
השופטת הוסיפה כי שחרור הכספים לא יביא לפגיעה באב או בזכויותיו, לנוכח הממון הרב הנמצא בבעלות ההוריה, והדירות שמניבות להם הכנסה מדמי שכירות. לאחר רכישת הדירה עבור הבת, ציינה, הדירה שבה היא מתגוררת היום תושכר גם היא, ותייצר להורים הכנסה נוספת של כ-3,000 שקל בחודש.
השופטת הסכימה עם טענת המבקשות שלפיה רכישת הדירה מהווה השקעה ראויה שתניב תשואה גבוהה יותר מאשר הותרת הכספים בבנק. נימוק נוסף לטובת קבלת הבקשה היה משך השנים הרב בהן חל שיתוף בחשבון בין ההורים לבתם.
לאחר שהאם והבת הצהירו על כוונתן לשייך שני מיליון שקל מהיתרה בבנק לטובת האב באופן שישמור על האינטרסים שלו, השופטת הורתה לבנק לשחרר להן את הכסף.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד נורית פיש עוסקת בייפוי כוח מתמשך
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
