בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר ארבע שנות מאסר על אליהו במברון (50) מאשדוד, לאחר שהורשע בהקמת מפעל לזיוף מטבעות וזיופם, בעבירות כלכליות וכן בהונאת נושים. על הנאשמים הנוספים בפרשה הוטלו עונשים כספיים, ועל חלקם גם עבודות שירות.
לבמברון היו עוד קודם לכן 26 רישומים פליליים. בשנת 2019 אף נשפט בגין עבירות דומות לאלה שביצע בתיק הזה, לאחר שהורשע בעבירות רבות של זיוף מטבע, ריבוי עבירות של התקנה או החזקה של מכשור לזיוף מטבעות ועבירות נוספות. במסגרת הסדר טיעון אז הוא נידון ל-22 חודשי מאסר בפועל. כתב האישום הנוכחי הוגש בדצמבר 2021, בגין עבירות שנעשו בין השנים 2021-2019.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
גזר הדין בתיק הנוכחי ניתן במסגרת הסדר טיעון עם פרקליטות מחוז דרום, לאחר הליך גישור ממושך שהתנהל בין הצדדים בעקבות קשיים ראייתיים. על פי כתב האישום המתוקן שהגישה הפרקליטות, הנאשמים במברון ויצחק הרלב (58) מרחובות, חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות בע"מ לזיוף מטבעות של חמישה שקלים בכמויות מסחריות, לצורך מכירה ושימוש.
הנאשמים רכשו מכונות וחומרי גלם בהתאם, ולאחר פעלו הנאשמים במברון, אשר סופר (37) מערד ואורן משה (41) מגדרה, לזייף את המטבעות, כאשר כל פעם במברון פעל עם נאשם אחד. כמו כן, כיוון שבמברון הוכרז כפושט רגל, הצהיר הרלב כי הוא הבעלים היחיד בחברה וכפועל יוצא הנהנה היחיד בחשבון הבנק של החברה. זאת על אף שבמברון עמד בראש ההתארגנות לזיוף המטבעות והוא היה הנהנה המרכזי מרווחי החברה.
לפי כתב האישום המקורי, הם רכשו חומר גלם שמאפשר זיוף מטבעות בשווי של כ-20 מיליון שקל, והלבינו הון בהיקף של כ-11 מיליון שקל. במסגרת הסדר טיעון הודו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבעות והחזקת מכשירים לצורך כך, בנוסף הודו במברון והרלב בעבירות מרמה, רישום כוזב בתאגיד, הונאת נושים, הסתרת נכסים, הלבנת הון ועוד.
פרט לעונשו של במברון, הסכימו הצדדים על העונשים שיוטלו על שאר הנאשמים בפרשה. במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של במברון טענה הפרקליטות כי במעשיו יש חומרה יתרה משאר הנאשמים. במברון עמד בראש ההיררכיה, היה היוזם ובעל הידע, וכן המזייף בפועל, בעוד שאר הנאשמים היו מעורבים רק בהליכים נקודתיים.
"סחף את הנאשמים אחריו"
"מדובר במעשים חמורים ביותר", קבעה נשיאת ביהמ"ש המחוזי השופטת רויטל יפה-כץ, "שעיקרם בוצע על ידי במברון, אשר גם סחף אחריו את הנאשמים האחרים. מדובר בזיוף מטבעות באיכויות שונות, כך שבחלק מהמטבעות לא ניתן היה לגלות את הזיוף אלא על ידי התאמת 'הטבע' למטבע, ובחלק מהמטבעות ניתן היה לגלות את הזיוף באמצעות מכונה. הנזק משכך, יכול היה להיות משמעותי ביותר לכלכלת המדינה, לאור איכות הזיוף והיעדר יכולת להבחין בין המטבעות המזויפים לבין מטבעות אמיתיים, כאשר הנזק נמנע אר ורק כיוון שהנאשמים נעצרו על ידי המשטרה".
עוד ציינה על במברון כי "מדובר במי שסכנתו לכלכלת המדינה רבה; במי שניסיון העבר לא לימד אותו להתרחק ממעשים שכאלה ושעונדים מקלים לא הרתיעוהו מלשוב ולבצע אותם מעשים ואף להסלימם". הסניגורית שלו טענה כי הנאשמים לא הרוויחו "אפילו שקל". וכי "הנזק לכלכלת המדינה הוא אפס".
השופטת יפה-כץ גזרה על במברון ארבע שנות מאסר (3.5 שנים בגין תיק זה ועוד הפעלה של מאסרים מותנים, חלקם בחופף), מאסר על תנאי, קנס בגובה 75 אלף שקל וכן חילוט הציוד שנתפס, בהם רכבו של במברון וכספים בחשבונות הבנק.
על סופר נגזרו 35 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות ו-10,000 שקלים קנס. על משה 45 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, וקנס בגובה 75,000 שקלים, על הרלב הוטל קנס בגובה 70 אלף שקל וכן מאסר על תנאי. לחברת א. גלופות חילטו את הציוד והכספים שהיו בחשבונות הבנק. שווי הנכסים המחולטים בתיק הוערך בכמיליון שקל.
