ההחלטה אתמול של בית הדין לעבודה בנוגע למודל התעסוקה של וולט עדיין ראשונית, אבל עשויות להיות לה השלכות משמעותיות על חלק מחברות "כלכלת החלטורה" בארץ, ובראשן כמובן על חברת וולט, שמאז שנכנסה לישראל שינתה את שירותי המשלוחים - הן לצרכנים והן לשליחים. אז מה בעצם קרה אתמול ומה התרחישים האפשריים בעקבות ההחלטה? ynet עושה סדר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מה בעצם הוחלט בבית הדין?
בית הדין האזורי לעבודה אישר אתמול ניהול תביעה כייצוגית נגד חברת וולט, שבמסגרתה טוען שליח לשעבר כי בחברה מתקיימים יחסי עובד-מעביד ולכן זו צריכה להעניק לשליחים שלה זכויות סוציאליות כאילו הם שכירים.
מדובר בתביעה שהוגשה לפני שנתיים על ידי שליח לשעבר בשם גולן חזנוביץ, והמשמעות של ההחלטה היא שניהול התביעה ייצג את כל שליחי החברה, בהווה ובעבר, ומה שיוחלט בהמשך בבית הדין יחול על כולם. זו למעשה המשמעות של אישור בקשה לתביעה ייצוגית. טרם ניתנה החלטה בנוגע לתביעה עצמה, ובחודשים הקרובים ימשיכו לדון בה – או בערעור שחברת וולט אמרה שתגיש לבית הדין הארצי אחרי ההחלטה. לטענת וולט, "נפלו שגיאות מהותיות באישור הבקשה".
עם זאת, יש לציין שמעבר לאישור התובענה כייצוגית, השופטת הוסיפה רמז בנוגע לדעתה על ההחלטה שצפויה להתקבל בתום ניהול המשפט: "לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים במבקש וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שיקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין המבקש והקבוצה למשיבה".
תזכורת: ד"ר מתן גוטמן על פסיקה שניתנה בבריטניה לפני שנה וחצי
(צילום: משי בן עמי)
מה הטענות של השליח שהגיש את התביעה?
השליח טוען כי החברה הפרה את הזכויות הסוציאליות של אלפי שליחיה, על אף שמתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. לטענתו, השליחים הם חלק ברור ומובהק מעיסוק החברה, שכן עיקר עיסוקה הוא משלוחים, ולכן היא צריכה להיחשב כמעסיקה שלהם בהגדרה - כך שהיא חייבת להעניק להם תנאי עבודה והטבות.
בין השאר נטען בתביעה כי אף על פי שהשליח מוגדר כ"עצמאי", עליו לבצע את המשלוחים באופן אישי והוא אינו יכול להעסיק עובדים מטעמו או להעביר את זכויותיו לאדם אחר שיבצע את המשלוחים במקומו - מבחנים שאמורים להתקיים כדי להגדיר עובד כעצמאי. עם זאת, השליח יכול לבחור את שעות העבודה שלו - מה שכן מעיד על היותו עצמאי.
התובע דורש למעשה שהחברה תשלם לכל השליחים שלה הפרשות לקרן פנסיה, הוצאות נסיעה, הפרשות לפיצויים, ימי חופשה שנתית, ימי מחלה ודמי הבראה.
מה הטענות של וולט ושל השליחים שמתנגדים לתביעה?
קודם כל, חשוב לציין שלא מעט שליחים מתנגדים לתביעה, וארבעה מהם אף הצטרפו לייצוגית כדי לטעון שהם לא מעוניינים שהיא תייצג אותם, משום שהם מרוצים מהמודל הנוכחי ולא רוצים להפוך לשכירים. בית הדין, כאמור, לא קיבל בשלב הזה את עמדתם וקבע שהתביעה כן מייצגת את כל השליחים.
וולט מצדה שוללת את הטענות נגדה, בין השאר בנימוק שהשליחים לא מעוניינים בשינוי מעמדם התעסוקתי, ולראיה החברה טוענת כי מועסקים אצלה 12 אלף שליחים פעילים וברשימת ההמתנה של השליחים מחכים עוד 25 אלף.
עוד טוענת וולט כי היא למעשה תאגיד בינלאומי אשר פיתח פלטפורמה אינטרנטית ייחודית המתווכת בין ספק שירות, שליחים והציבור הרחב, כך שהשליחים יכולים לספק שירות למספר גורמים (גם למתחרים). עוד טענה כי כניסתה לשוק הישראלי הביאה אפשרויות תעסוקה חדשות: גמישות בשעות העבודה והיעדר מחויבות, מה שיצר אפשרויות תעסוקתיות מגוונות לציבור גדול ללא תעסוקה.
שליחים ששאלו אתמול את וולט מה ישתנה כעת בעקבות ההחלטה, קיבלו את ההודעה הבאה: "חשוב להגיד שאנחנו מאמינים במודל העצמאי שמאפשר חופש מוחלט לוולטרים לבחור מתי, כמה ואיפה לבצע משלוחים ואין סיבה לשלול את הבחירה הזו". עוד כתבו כי "וולט תילחם בבית המשפט למען שמירת מעמדם של השליחים כעצמאיים בעלי גמישות מוחלטת ותגמול גבוה".
מה עשויות להיות ההשלכות של ההחלטה על המעמד התעסוקתי של שליחים?
עו"ד יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה במשרדי עורכי דין גרוס ושות', מסבירה כי "למרות שההחלטה אינה משפיעה על המצב התעסוקתי כיום, ניתן להבין מההחלטה לכל הפחות את הביקורת שיש לבית הדין לעבודה על מתכונת ההתקשרות של 'כלכלת הפלטפורמה', ולכן ייתכן שכבר בעתיד הקרוב חברות העוסקות בכלכלת פלטפורמה יפיקו לקחים לגבי אופן יישום המבחנים של קביעת יחסי עובד-מעסיק על המודל העסקי שלהן".
יש לציין, כי המחוקק בישראל החל לדון בנושא השנה בוועדת העבודה, ושרת העבודה והרווחה אף הקימה צוות בינמשרדי שאמור היה לחקור את הסוגייה ולהגיע למסקנות עד לאפריל 2022. עם זאת, מסקנות לא הוגשו עד היום. בינתיים, בעוד שהכנסת בישראל לא מצליחה לאסדיר את המעמד התעסוקתי החדש שנוצר בשנים האחרונות, שמכונה כלכלת החלטורה או כלכלת הפלטפורמות - ייתכן שהסוגייה תוכרע בבית המשפט.
חשוב להבין שאמנם חלק מהשליחים לא מעוניינים להיחשב כשכירים, אבל המעמד התעסוקתי שלהם מאתגר מאוד את המודלים שקיימים כיום, ושעוצבו במשך שנים כדי לשמור על זכויות עובדים. בגלל שמדובר בתופעה חדשה יחסית, של עובדים שהם לא בדיוק עצמאים ולא בדיוק שכירים, החוק עדיין לא קובע בבירור אילו זכויות מגיעות לעובדים כאלה, וזה נושא שנידון גם בשאר העולם, אם כי ישראל מתעכבת יחסית לאירופה שכבר המליצה להחשיב את עובדי אובר וליפט למשל כשכירים וארה"ב שיש בחלק מהמדינות בה חוקים שכבר מסדירים את הנושא.
איך ואם בכלל זה צפוי להשפיע על המשלוחים?
כרגע אין שינוי בהתנהלות של חברת וולט, משום שכאמור לא התקבלה עדיין החלטה בתביעה עצמה. לכן, בטווח הקצר לא תהיה השפעה על השירות של החברה לצרכנים. בנוסף, גם אם בסוף ההליך המשפטי התביעה תתקבל בדיוק כפי שהיא, מה שקשה כרגע להעריך (שכן תמיד אפשר בסוף להגיע לסוג של פשרה, ובנוסף תהליכים דומים בעולם והחלטות של המחוקק בישראל עשויים עוד להשפיע עליה) - לא בטוח שאנחנו כצרכנים נרגיש זאת ביתר שאת.
כיום, יש לא מעט חברות משלוחים שפועלות באופן דומה לוולט, אך הן מעסיקות את השליחים שלהן כשכירים - כמו תן ביס למשל, שמעסיקה את השליחים שלה באופן ישיר ומעניקה להם את מלוא הזכויות ושכר שעתי גם בשעות שבהן יש פחות משלוחים, לדוגמא. אמנם יש שיגידו שהשירות של וולט מציעה נוח ומהיר יותר מזה של המתחרות שלה, אולם המודל של העסקת שליחים כשכירים קיים, ועובד.
לכן, גם אם בית הדין יחליט ששליחים חייבים להיות מועסקים כשכירים – מערך המשלוחים בישראל לא ייפול, וניתן להניח שהחברות ימצאו את הפתרונות כדי לספק שירות משלוחים יעיל וטוב גם בלי המודל הנוכחי של וולט. עם זאת, אין ספק שהגמישות והשכר הגבוה שוולט מציעה לעובדים הם חלק מהותי מהיכולת שלה להעניק שירות טוב כיום.
עו"ד יעל דולבצילום: נמרוד קפלוטומה לוחות הזמנים של המשפט, ומתי יש סיכוי שהשינוי ייכנס לתוקף אם התביעה תתקבל?
"קביעת בית הדין האזורי לעבודה קובעת כי ניתן לדון בתביעה כנגד וולט כתביעה ייצוגית וכי ישנו סיכוי סביר כי התביעה תתקבל", מסבירה עו"ד דולב. "עם זאת, החלטה זו אינה מלמדת על תוצאתה הסופית של התביעה אשר תתברר רק לאחר מלוא שלבי הערעור ביחס להחלטת האישור לדון בתביעה כתביעה ייצוגית.
"בשלב זה לוולט אין זכות מוקנית לערער על החלטת בית הדין לעבודה, ולכן וולט צפויה להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, כאשר אנו מעריכים שהארצי יאשר את הבקשה בשל חשיבות הסוגיה וחדשנותה. הדיון בבית הדין הארצי צפוי להימשך זמן לא קצר, ואנו מעריכים כי כל החלטה שתתקבל על ידו, הצד המפסיד ככל הנראה ינסה להגיש עתירה לבג"ץ - ואז לא ניתן להעריך את משך הדיון, ככל שאכן בג"ץ ייעתר וידון בעתירה ולא ידחה אותה על הסף. רק לאחר מיצוי שלבי הערעור על ההחלטה של בית הדין האזורי, וככל שהחלטת בית הדין האזורי לאשר את התביעה הייצוגית לא תתהפך, יחל בית הדין האזורי לעבודה לדון בתביעה לגופה.
"ביחס לתרחישים – ככל שהחלטת בית הדין האזורי תישאר בתוקפה, אזי יידרש בית הדין האזורי לדון בשאלה לגופה. הליך זה צפוי להימשך בין שנה לשנתיים. כאשר לעניין זה בית הדין יצטרך לדון בשאלה המהותית בתיק זה האם זה נכון להכיר באופן גורף בשליחים כעובדים, וככל שלא - מדובר בדיון פרטני של אלפי שליחים. ייתכן שבית הדין ימצא גם דרך ביניים כלשהי אשר מפשטת את הצורך בקיום דיון פרטני כאמור לעיל. כמובן, שישנה אפשרות שהתביעה הייצוגית תידחה ולא יחול כל שינוי באופן ההתקשרות של וולט עם שליחיה, ויובהר כי לצדדים תמיד קיימת האפשרות להתפשר בכל אחד משלבי ההליך".
