המשבר המחריף בתעופה הישראלית ברקע ההידרדרות המתמשכת במצב הביטחוני ועצירת הטיסות של החברות הזרות לישראל יוצרים גלי הדף שמטלטלים את התעשייה בשל קושי הולך וגובר ביצוא של סחורות לחו"ל וביבוא של חומרי גלם שנחוצים בדחיפות לתהליכי הייצור במפעלים.
הירידה החדה במספר חברות התעופה הזרות שטסות לארץ בעקבות המלחמה הפחיתה דרמטית את היצע הטיסות לנוסעים ופוגעת קשות גם בשינוע אווירי של מטענים. התובלה האווירית התייקרה בשנה האחרונה בכ-200% אך פרט למחירים שנוסקים זמינותה מצטמצמת והולכת, בייחוד במהלך החודשיים האחרונים. משלוחים של סחורות וחומרי גלם לחברות בישראל תקועים בנמלי תעופה בעולם במשך שבועות, ויצואנים מקומיים שאמורים לספק סחורות ללקוחות בחו"ל לא מוצאים טיסות זמינות שיאפשרו להם לעמוד בזמני האספקה שעליהם התחייבו. בכירים בתעשייה ובענף שילוח המטענים מתארים בשיחות עם כלכליסט את הכאוס בתובלה האווירית כחריג וחסר תקדים בהיקפו, באופן שמסבך חברות בפיגורים ועיכובים בתהליכי הייצור, באספקה של תוצרת ובפגיעה במוניטין ובכושר התחרות עד כדי אובדן לקוחות, חוזי התקשרות חדשים והכנסות.
2 צפייה בגלריה
פריקת סחורה בנתב"ג. בשנה האחרונה זינקו מחירי התובלה האווירית מכ־3 יורו לק"ג לכ־9 יורו
(צילום: דוברות אל על)
הימשכות המלחמה וחריגותה, בשל ריבוי הזירות שמהן מופנים לעבר ישראל מטחי טילים, רקטות וכטב"מים, יצרו רצף של שיבושים וטלטלות בתעופה הישראלית. בסוף יולי האחרון, בעקבות ההתנקשויות בבכיר חזבאללה פואד שוכר בביירות ובראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה בטהראן, חלה במשבר בתעופה הידרדרות נוספת כשעוד עשרות חברות תעופה שעדיין פעלו בישראל הודיעו על השהיית טיסותיהן.
עיקר פעילות התעופה בישראל נשען בתקופה זו על החברות המקומיות אל על, ארקיע וישראייר שממשיכות לטוס אך הן עמוסות, צי המטוסים שלהן מצומצם והן לא מספקות את המענה הדרוש לצורכי המשק בשינוע אווירי של מטענים. "יש משטחים של חומרי גלם שאני מחכה שיגיעו באמצעות מטוס מחו"ל מאז מתקפת הביפרים בלבנון ופשוט אין די מטוסים שטסים לכאן. מדובר ברכיבים קריטיים לתהליכי הייצור ומשלוחים אוויריים שאמורים להיות במהירים ביותר נתקעים שבועות בנמלי תעופה בחו"ל", סיפר איתן כהן, מנכ"ל חברת בז מאזור התעשייה בר לב שמייצרת רכיבים ומכלולים לתעשיות התעופה בארץ ובעולם.
בין הלקוחות של בז חברת בואינג האמריקאית וספקיות אחרות שלה, כמו גם התעשיות הביטחוניות בארץ ובהן התעשייה האווירית, אלביט מערכות ורפאל. הקשיים בתובלת הסחורות לישראל במהלך השנה האחרונה אילצו אותה להגדיל את המלאים של חומרי הגלם שלה, באופן שמאפשר לה לעמוד בזמני האספקה — תוך שילוח של מטענים דרך הים. משך השינוע בים הוא ארוך יותר, אך לפחות מבטיח את הגעת המשלוחים ליעדם.
"הגדלתי בחודשים האחרונים את המלאים שלי וזה מרגיע את הלקוחות שלנו בעולם אף שמהלך זה אילץ אותי להגדיל משמעותית את הוצאות המימון. אנחנו נמצאים במצב של מלחמה כבר שנה. לא ברור מדוע המדינה לא טרחה על פתרונות בתחום השינוע אליה וממנה, כמו הקמת מרכזים אזוריים, האבים, שיוכלו לשמש להעברת מטען אווירי לישראל או להגעה להסדר עם חברות התעופה הישראליות שיקצו חלק ממטוסיהן לטיסות מטען סדירות לטובת המשק תוך ויתור על חלק מהטיסות ליעדי נופש שונים ברחבי העולם. ממילא אף חברת תעופה לא תפסיד מהסדר כזה אגורה אחת, במיוחד כשמחירי התובלה האווירית האמירו משמעותית בשנה האחרונה", אומר כהן.
בכירים בתעשייה ובענף שילוח המטענים מדווחים כי הירידה בהיקפי הפעילות התעופתית בשנה האחרונה הקפיצה את מחיר התובלה האווירית מכ-3 יורו לק"ג אחד של מטען לכ-9 יורו, והם מזהירים כי הירידה המתמשכת בהיצע ולצדה הזינוק בביקושים עלולים להוביל להתייקרויות נוספות.
בימים האחרונים חברת צ'אלנג' איירליינס הישראלית (לשעבר ק.א.ל) הקפיצה את מחירי התובלה שלה בכ-30% תוך תוספת של 0.7 יורו לכל ק"ג. בספטמבר האחרון פעילות המטענים של צ'אלנג' זינקה בכמעט 70% ונתח הפעילות שלה בתחום היווה 32% מכלל פעילות התובלה האווירית בישראל. עם זאת, למעלה מ-55% מכלל התובלה האווירית לישראל וממנה נעשים באמצעות מטוסי נוסעים, כשסחורות מועמסות בבטן המטוסים. אחת המרוויחות הגדולות ממצב זה היא אל על שבשליטת משפחת רוזנברג מארה"ב. ברבעון השני של השנה היא הגדילה את הכנסותיה מהטסת מטענים בכ-110% לעומת הרבעון השני של 2023 והן הסתכמו בכמעט 60 מיליון דולר. בספטמבר האחרון היא היתה אחראית לכ-70% מכלל המטען המשונע לישראל וממנה באמצעות מטוסי נוסעים, עלייה של כמעט 60% לעומת ספטמבר שעבר.
כבר בתחילת אוגוסט, כשעוד ועוד חברות תעופה זרות הודיעו על השהיית פעילותן בארץ, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר פנה לשר האוצר בצלצל סמוטריץ' ולשר הכלכלה ניר ברקת בבקשה שיפעלו במהירות להסדרת פעילות השילוח האווירי של מטענים מהחשש להיווצרות משבר נרחב בענף. בפנייתו אל השניים הוא הזהיר כי "התמעטות טיסות נוסעים לישראל וממנה מעלה חשש ממשי לפגיעה ביכולת של התעשייה להמשיך בפעילות סדירה של יצוא ויבוא של סחורות וחומרי גלם באמצעות שינוע אווירי. קשיים אלה מביאים לעיכובים משמעותיים באספקת משלוחים לארץ ומחוצה לה".
מהמצב העגום בשטח ניכר שלא הועילה קריאתו לשרים למנוע את ההידרדרות בסחר החוץ ולפתח אפשרויות להטסת מטענים במחירים שלא יפגעו בתחרותיות היצוא תוך הגנה על הצרכנים בישראל מגל נוסף של עליות מחירים. בשונה מתקופת הקורונה, אז המדינה התקשרה עם אל על וארקיע כדי שיבטיחו רשת ביטחון לטיסות מטען, במשבר הנוכחי המצב שונה שכן חברות התעופה מעדיפות להטיס נוסעים, במחירים גבוהים בשל הירידה החדה בתחרות, ואינן מקצות מטוסים שיבטיחו יציבות בשינוע האווירי.
נתוני רשות שדות התעופה (רש"ת) לספטמבר האחרון מצביעים על ירידה של 48% בהיקף המטען הנכנס לארץ באמצעות מטוסי נוסעים לעומת חודש ספטמבר שעבר והוא הסתכם בכ-4.43 אלף טונות. במטען היוצא באמצעות מטוסי נוסעים חלה ירידה של יותר מ-22% לעומת ספטמבר שעבר והוא הסתכם ב-4.36 אלף טונות. היקף תנועת המטענים במטוסי נוסעים (יבוא ויצוא) צנח באותו חודש בכ-38% לעומת ספטמבר 2023. מאותם נתונים עולה כי לצד הירידה החדה בתובלה באמצעות מטוסי נוסעים, חלה עלייה משמעותית בהיקף המטענים שמגיעים באמצעות מטוסי מטען. בספטמבר האחרון חלה עלייה של כ-42% בהיקף המטען שנכנס ויוצא מישראל באמצעות מטוסי מטען, כך שלמעשה הירידה בתנועת המטענים הכללית, אם במטוסי מטען ואם במטוסי נוסעים, היא קטנה יותר — ועומדת על פחות מ-2.5%.
אלא שבכירים בתעשייה ובענף שילוח המטענים מסבירים כי מדובר בנתון מתעתע, שכן הוא כולל גם את תנועת המטוסים שמובילים עבור מערכת הביטחון ציוד ביטחוני מגוון ואמצעי לחימה, כדי לתמוך במאמצי המלחמה של צה"ל. נתוני רשות שדות התעופה, כמו גם הנתונים שנמצאים במינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה, לא מפלחים את סוגי המטענים שמגיעים לישראל.
"מי שמביט על הנתונים האלה יכול לחשוב שאין בעיה, זאת בעוד שיש בעיה קשה מאוד שרק החמירה בשבועות האחרונים כשרשות התעופה האירופית המליצה לחברות הזרות להימנע מלטוס לישראל בשל המצב הביטחוני", אמר לכלכליסט אמיר שני, מנכ"ל חברת עמילות המכס עמית.
"יש מטוסי מטען זמינים בעולם אך אין צוותים שמוכנים לטוס לישראל. נוצר מצב שבשדה התעופה בלייז' שבבלגיה יש סחורות שמחכות להטסה לארץ כבר שבועיים. בשדות התעופה באירופה הצטברו כ-500 טונות של סחורות ובחלק מנמלי האוויר כבר לא רוצים לקלוט סחורות נוספות, כי הן תופסות שטחי אחסון יקרים. מדובר בסחורות מכל תחום אפשרי, מחלקי חילוף לרכב ועד ציוד רפואי, תרופות, רכיבים אלקטרוניים ומוצרי טקסטיל. המצב רע באופן חריג ואף אחד לא רואה אור בקצה המנהרה החשוכה הזאת", אומר שני.
המשבר המחמיר בתובלה האווירית לא פוגש יד מכוונת וגוף מתכלל מצד הממשלה, ויצואנים ויבואנים המשוועים לפתרון נופלים בין הכיסאות. לפי שני, "שרת התחבורה מירי רגב נסעה להונגריה בניסיון לחדש את הטיסות לארץ ולבטל את המלצת רשות התעופה האירופית, אך בעולם שונאים אותנו וכבר לא סופרים אותנו וזה טורף לנו את הקלפים. משרד התחבורה מנותק לגמרי מהמצב ולא פועל לזמן פתרונות. אני מנסה לשכנע חברות תעופה לחדש קווי פעילות בארץ אך הן דורשות שהמדינה תשתתף בעלויות הביטוח שלהן, אלא שמשרד האוצר לא מוכן לשמוע על כך. אלה מבין החברות שטסות לישראל עבור משרד הביטחון מקבלות ממנו תשלומים נדיבים של פי חמישה מהמחירים בשוק ואלה סכומים שאף אחד לא יכול לעמוד בהם".
יצואן שתקוע עם סחורות ומתקשה לספק אותן ללקוחותיו בחו"ל הביע תסכול על חוסר התפקוד של משרדי הממשלה נוכח ההידרדרות. לדבריו, "בזמן שסוגרים לנו את השמים, שרת התחבורה שאמורה לפתור את המשבר הזה עסוקה בהפקה של טקסי זיכרון. עוד מעט יפיקו כאן הרבה טקסי אשכבה להרבה מפעלי תעשייה. המדינה הפקירה את אזרחיה וממשיכה בהפקרה הגדולה. אנחנו הופכים למדינה מבודדת, ואם לא נצליח לייצא, להרבה מפעלים כבר לא תהיה זכות קיום".
ברקע ההיערכות של ישראל לתקיפה אפשרית באיראן, בתגובה למטח הטילים ששיגרה לעברה לפני כשבועיים וחצי, בתעשייה חוששים כי הידרדרות ביטחונית נוספת שתבוא בעקבותיה תחמיר עוד יותר את המצב. "אחרי שישראל תתקוף, איראן מאיימת שתגיב ואז ישראל תגיב על התגובה ואף אחד לא ישבור את המעגל הבלתי נסבל הזה כשהמשק כבר עומד חסר אונים מול מצב מידרדר ואפס פתרונות", אמר אחד היצואנים לכלכליסט.
ברקע החשש מהימשכות המשבר, היעדר מוצא וחוסר התפקוד של משרדי הממשלה, נשיא התאחדות התעשיינים תומר קרא להם לתאם בבהילות מהלכים שיקלו את התמודדות המשק עם השלכותיו הנרחבות. לדבריו, "בדומה לבניית מטוס ראש הממשלה 'כנף ציון', מוטב שהמדינה תבנה גם מטוסי 'כנף ציוד' שיבטיחו את צורכי המשק בעתות חירום. מטוסים כאלה יעלו למדינה הרבה פחות כסף מהמטוס שנבנה עבור ראשי המדינה, כי אינם דורשים אמצעי הגנה ומערכות אלקטרוניות מורכבות ויקרות. מהלך כזה יקל על חברות רבות במשק שממילא מתמודדות עם אתגרים של מחסור בידיים עובדות, אובדן לקוחות, פגיעה במוניטין וסביבת שוק שמתאפיינת בסנטימנט שלילי כלפי ישראל".
ראש מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה רועי פישר אמר לכלכליסט כי בהתבסס על נתוני התובלה האווירית ניכרת ירידה בהיקפיה, אם כי אין מדובר בירידה דרסטית וניתן לייחס אותה לחגי תשרי שנצמדים השנה לסופי השבוע ובימים אלה אל על וישראייר ממילא לא טסות. עם זאת, הוא אמר כי בשל הצמצום בהיצע הטיסות לארץ משרד הכלכלה תיווך טיסת צ'רטר עבור יבואנים ישראליים להובלה של כ-43 טונות של מטען לארץ מאירופה ושבימים אלה הוא מקיים משא ומתן לקראת טיסה נוספת.
לדברי פישר, הנתונים שברשותו אינם מבדילים בין סוגי המטענים שמגיעים לישראל, בין שמדובר בציוד צבאי ובין שבסחורות למשק. לדבריו, "במרבית הימים נשמרת תנועת מטען אווירי דומה בשיעורה לזו שלפני המלחמה. אנו יודעים שיש מקרים של יבואנים עם בעיות פרטניות, ולכן מתחילת המלחמה העמדנו את מערך הנספחים שלנו בכל העולם לשירות היצואנים בכל המדינות והם מסייעים במקרים אלה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "בחודש שעבר נחתו והמריאו מנתב"ג למעלה מ-700 טיסות מטען בינלאומיות. בעוד טיסות מטען המופעלות בידי חברות שילוח אווירי ממשיכות להגיע כסדרן, הירידה בהיקף טיסות הנוסעים מורגשת גם בירידה בקיבולת הזמינה למטעני שילוח אווירי בבטן המטוס. המשרד בראשות השרה מירי רגב פועל מתחילת המלחמה לשמירה על שמים פתוחים ועל קשר רציף עם העולם. למעט סגירות נקודתיות של המרחב האווירי בשל שיקולי ביטחון, נמלי התעופה של ישראל נשארו פתוחים ומתפקדים. 99.8% מנפח היבוא לישראל משונעים דרך הים. אין מחסור בנפח התובלה הימית והנמלים מוכנים וערוכים לקליטת מטענים נוספים ככל שיידרש. שרת התחבורה ומנכ"ל משרדה הנחו את רשות הספנות והנמלים לדאוג לכך כבר לפני כמה שבועות וכך נעשה".
ממשרד האוצר ומלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.
