המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה בישיבתה שהתקיימה הבוקר (ה') את הארכת משך תמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, עד פברואר 2024 ב-21 ערים. זאת במקום מועד התפוגה הצפוי באוקטובר 2023.
המניע להארכת התוכנית הוא הרצון לאפשר ליותר ערים לערוך תוכניות התחדשות עירונית לפי סעיף 23 לתמ"א, המאפשר לרשויות המקומיות לקדם ולאשר תוכניות שקובעות את הכללים למימוש ההתחדשות ברחבי העיר, כך שכל רשות תוכל להגדיר לעצמה את תנאי ההתחדשות העירונית בתחומה, בכלל זה שטחי הבנייה, מספר יחידות דיור, גובה הבנייה ועוד.
הערים בהן תוארך התוכנית הן: נהריה, רמלה, פתח תקווה, אשדוד, כפר סבא, ראשון לציון, קריית ביאליק, חיפה, רעננה, לוד, בת ים, אשקלון, באר שבע, רמת גן, בית שמש, יבנה ובני ברק. בערים אלו הרשות להתחדשות עירונית מקדמת תוכנית מחליפה לתמ"א 38. ההארכה תאושר גם בתל אביב, גבעתיים וירושלים, שמקדמות עצמאית תוכנית מחליפה, כמו גם בחולון, שכבר אישרה תוכנית עצמאית. בשאר הערים ייפסק השימוש בתמ"א 38 באוקטובר הקרוב.
מי שמניע את המשך התמ"א היא הרשות להתחדשות עירונית, שמסייעת לערים רבות במימון והכנת תוכניות התחדשות עירונית לפי סעיף 23 לתמ"א 38. החשש הוא שאם התוכניות לא יוגשו לאישור עד 1 במאי, לא ניתן יהיה לקדם בערים שכבר התחילו את תהליך הכנת התוכניות העירוניות מיזמי התחדשות עירונית לפי תמ"א 38. ההחלטה על הפסקת התמ"א התקבלה בישיבת המועצה הארצית בנובמבר 2019. ההחלטה אז הייתה להפסיק את התמ"א באוקטובר 2022, אלא שהיא הוארכה לאחר מכן בעוד שנה.
ארז בן אליעזר, כיום מתכנן מחוז תל אביב ואז סגנה של מנכ"לית מינהל התכנון הקודמת, דלית זילבר, הסביר בדיון הבוקר את חסרונות התמ"א. בין היתר הוא דיבר על הפער האדיר בין כמות המבנים שדורשים חיזוק לבין הכמות של אלה שאכן חוזקו באמצעות התמ"א (1.25% מבנים שאוכלסו מתוך 80 אלף מבנים מסוכנים, נכון ל-2019). עוד הוא הסביר כי היתרי הבנייה לתמ"א 38 ניתנו כמעט אך ורק בלב אזורי הביקוש, ושלא ניתן מענה למבנים באזורים המסוכנים יותר, וכי המבנים המשודרגים לא מתאימים למרחב העירוני, הן מבחינה אסתטית והן מבחינה תשתיות.
החלופה לתמ"א 38 ("חלופת שקד על שם שרת הפנים לשעבר איילת שרד") אושרה בכנסת ביוני 2022 ונכנסה מיד לתוקף. השוני העיקרי לעומת תמ"א 38 המקורית הוא שהיקף הבנייה החדשה הוא לא בקומות, אלא בזכויות בנייה. כלומר, התיקון יאפשר הריסת מבנים קיימים בני 2-5 קומות והקמת מבנים חדשים עם תוספת של עד 300% לשטחי הבנייה שהוקמו עד 2005. כך, זכויות הבנייה מגיעות לעד 400%, פי 5 מהמבנה הקיים. כמו כן, החלופה כוללת מסלול של חיזוק מבנים ותוספת בנייה, בסגנון תמ"א 38/1, אך עם מחצית מזכויות הבנייה ביחס למסלול ההריסה ובנייה מחדש.
מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר: "אנו מברכים על ההחלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהבינה כי אסור לייצר ואקום בתחום ההתחדשות העירונית ברמת הבניין הבודד. המדינה צריכה כעת לעמוד לצד השלטון המקומי ולסייע לערים להשלים תוכניות מיד. במקביל, אנחנו קוראים לכל המתנגדים לקידום תוכניות התחדשות במועצות השונות, לשים בצד את הפוליטיקה ולזכור שהם משרתי ציבור שנמצא כיום בסכנת חיים כאשר יש אפשרות אמיתית להציל אותו".
חרף ההתנגדות: המלצה לצרף קבלנים לוועדות התכנון
בתוך כך, יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נתן אלנתן, החליט היום להמליץ לצרף את הקבלנים לוועדות התכנון. זאת למרות התנגדות רחבה ליוזמה זו על ידי המשרד להגנת הסביבה, איגוד המתכננים, ארגוני הסביבה, נציגי האקדמיה והסטודנטים ופורום ה-15. הישיבה עסקה בתיקון המוצע לחוק התכנון הבנייה, שמבקש לשנות את הרכב ועדות התכנון הארציות והמחוזיות. השינוי המוצע מפר את האיזון הקיים היום בין נציגי הממשלה, השלטון המקומי והאזורי וה"בלתי תלויים", נציגי החברה האזרחית והאקדמיה, בוועדות.
ראשית המהלך הוא החלטת הממשלה, המבוססת על ההסכמים הקואליציוניים שקדמו להקמתה, להוסיף נציגים של שרת ההתיישבות, אורית סטרוק, למועצה הארצית ולוועדות המחוזיות צפון ודרום. היוזמה עוררה אצל רבים חשש מניסיון השתלטות נציגי הממשלה על ועדות התכנון.
לפי ההצעה שנידונה הבוקר, יתווספו למועצה הארצית לתכנון ובנייה גם נציג של רשות מקומית נוספת ונציג ארגון העוסק בענייני חברה, בנוסף לנציג התאחדות הקבלנים, שיהיה ממלא מקום נציג הדור הצעיר. לוועדות המחוזיות צפון ודרום יתווספו נציג הרשויות המקומיות ונציג המוסדות האקדמיים. לוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) יתווסף נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ולוולחו"ף (ועדה לשמירה חופית) יתווסף נציג הרשויות המקומיות.
עניין נוסף שנדון בישיבה הוא ביטול הבלעדיות של הטכניון כנציג האקדמיה. בסופה של הישיבה הארוכה והסוערת התקיים דיון פנימי שבו הוחלט להעביר את פרוטוקול הישיבה, כולל המלצת יו"ר המועצה להכניס את הקבלנים לוועדה, לממשלה.
אילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי במשרד להכנת הסביבה, פנתה אתמול במכתב ליו"ר המועצה הארצית וביקשה להסיר מסדר היום את ההצעה של תוספת נציג התאחדות הקבלנים בוני הארץ למועצה הארצית: "התיקון הנוסף שנדרש הוא ייצוג של נציגים המייצגים את האינטרס הפיתוחי, לעומת נציגים שאינם מייצגים אינטרס זה. ולכן אין מקום להוסיף דווקא נציגים של ארגון הקבלנים ובוני ישראל. מדובר בתקדים אשר מעלה גם חשש על פוטנציאל ההשפעה ומשמעותה של נוכחות נציג גוף היזמים בתוך הדיונים הפנימיים של מוסדות התכנון", כתבה. בו זמנית, קראה גלדמן בישיבה להוסיף נציגים של רשות הטבע והגנים לות"ל ולוועדות המחוזיות.
תמי גבריאלי מאיגוד המתכננים טענה בישיבה כי "הדבר (תוספת נציג של הקבלנים – ג"נ) מעלה חשש ממשי לניגוד עניינים מובנה ולניצול לרעה של הליך התכנון, מהלך, העומד בסתירה לעקרון המונח בבסיס המכנה של מוסדות התכנון הכולל את שלושת המגזרים, ושמטרתו המוצהרת היא אינטרס הציבור הרחב על פני קידום האינטרס הפרטי של קבוצה זו או אחרת". האיגוד הציע להוסיף לוועדות התכנון נציגים של ארגונים חברתיים ושל המגזר הערבי.
החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין יצאו אף הם נגד תוספת נציג התאחדות הקבלנים למועצה הארצית: "מוצע כאן לתת דריסת רגל בגוף התכנוני העליון של מדינת ישראל למי שמייצג קודם כל אינטרס כלכלי-פרטי מובהק, שמהווה ללא ספק שיקול מכריע מבחינתו. איך ניתן בכלל לצפות מנציג כזה שהעמדות שהוא יציג לא יהיו מושפעות מהאינטרס הכלכלי של שולחיו ו/או חבריו? זו פוזיציה בלתי סבירה שאסור לאפשר אותה".
ורד סולומון, אדריכלית משרד הבינוי והשיכון, הייתה מבין המצדדים בישיבה בתוספת נציג התאחדות הקבלנים למועצה הארצית: "אחת התובנות מלימודי בהרווארד היא שיש להבין את האינטרסים ולא את העמדות. רק בצורה כזאת אפשר להגיע להסכמה רחבה. הגיע הזמן שהאינטרס של התאחדות הקבלנים ישמע בשולחן הרחב. אנחנו לא רואים בזה שום פסול". אורנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים, חיזקה את דבריה: "הקבלנים הם אלה שבונים. אנחנו לא יכולים להסתכל עליהם רק כבעלי אינטרסים".
חיים פייגלין, סגן יו"ר התאחדות הקבלנים, הביע זעזוע מההתנגדות חוצת המגזרים לחברות הקבלנים במועצה הארצית: "נאמרו פה דברים קשים וחמורים ברמה הארגונית. לפחות משרד הבינוי והשיכון והאדריכלים מכירים את הפעילות של התאחדות הקבלנים. הבה נודה על האמת, אנחנו במצב שב-15 השנה האחרונות יש משבר דיור הולך ומחריף. רק מאז הקורונה עלו מחירי הדיור ב-37%. אף אחד לא יכול לקנות דירה בישראל. ההתאחדות היא הגורם שבונה את הארץ ומייצגת אלפי קבלנים. אין פה אינטרס של קבלן כזה או אחר. זה גוף שמטפל בנושא המאקרו. אנחנו עומדים מול גופי התכנון, השלטון המקומי, פוליטיקאים בכנסת, המערכת הפיננסית, מול הירוקים. אנחנו מייצגים את האינטרסים של הלקוחות שלנו, אולי יותר מאשר הם מבינים. אנחנו לא מסתירים את האינטרס שלנו להרחיב את עסקי הבניה שלנו, לפתח יותר, וזה בדיוק האינטרס הציבורי".
