יש מדינות שיש להן ראשות ממשלה ונשיאות. לנו, מדינת ישראל, יש צבא העם, וצה״ל, יש לדעת, לטוב או לפחות טוב, הוא אחד הצבאות היחידים בעולם, שמגייס נשים לשורותיו מכוח חוק גיוס חובה. את ההחלטה לגיוס נשים נימק ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון בשני טעמים: צורכי הביטחון של המדינה העברית הצעירה ומחויבות הצבא לעקרון השוויון.
אכן נשים נלחמו על קדושת הארץ הזו, בחילות השונים, מאז הקמתה. חלק מהן שילם על כך בחיים. כדוגמה עוד לפני קום המדינה נשים, שהוכשרו לתפקידי טיס אזרחיים, טסו גם בטיסות צבאיות. רחל מרקובסקי לנדאו, האישה הראשונה שהשלימה הכשרה כטייסת בארץ ישראל, לקחה חלק במבצעים שונים בתקופת היישוב. טייסת התובלה זהרה לביטוב לחמה במלחמת העצמאות ונהרגה בהתרסקות מטוסה. יעל רום ורינה לוינסון, שתי טייסות תובלה, השתתפו בהצנחת הכוחות במבצע קדש.
אלא שעם הזמן, מכוח חוק השירות המשותף, נחסם שירות בחילות הקרביים בפני נשים, בין היתר בקורס טיס. מי שסללה את הדרך מחדש הייתה אליס מילר, שהגישה בג"צ נגד שר הביטחון ואחרים בגין כך. ב־1995 ניתנה החלטה ולפיה אין הצדקה למנוע מנשים להגיש מועמדות לקורס טיס בצה"ל. בעקבות זאת נפתחו תפקידים וחילות נוספים לשירות נשים, והמושג שוויון בהיבטו הצבאי החל ללבוש צורה חדשה וצודקת, אם כי לא מספקת.
שרי מרעננה הייתה לאישה הראשונה, שסיימה בדצמבר 1998 קורס נווטות קרב. רוני צוקרמן הייתה הראשונה שסיימה קורס טיס כטייסת קרב, וכמה שנים אחריה הוסמכה טייסת מסוקים. בנובמבר 2017 רשמה סרן י', נווטת F15, היסטוריה, כאשר קיבלה דרגת רס"ן, ונודע כי תשרת כסגנית טייסת בתל נוף. סא"ל ט' מונתה ב־2018 למפקדת טייסת תעופה בבסיס חצור, ובשנת 2019 מונתה רס"ן ג' למפקדת הטייסת הראשונה בבסיס נבטים. סגן אלוף רויטל ברזני מונתה למפקדת הגדוד הראשונה במערך ההגנה האווירית, ובנובמבר 2021 מונתה רס"ן י' למפקדת הראשונה של טייסת נווטי הקרב בבית הספר לטיסה בחיל האוויר. אלו דוגמאות מרחיבות לב, ויש להניח שיהיו עוד דוגמאות כאלו בעתיד. יש לסייג את השמחה כאן ולציין, שעשרות הנשים, שסיימו עד היום את קורס הטיס על מגמותיו השונות, מאז פתיחתו לנשים, מהוות פחות מ־6% מכלל המסיימים את הקורס, זאת על רקע המספר המועט של הנשים שעוברות את המיונים וצולחות את הקורס. יש לקוות שהאחוז שלהן ילך ויגדל עם השנים. באופן טבעי, נוספת לכאן השאלה, האם נראה גם מפקדת חיל אוויר במדינת ישראל. על זה נאמר "אינשאללה", כאשר ללא ספק, אם תהיה כזו, יגיע לה התפקיד בזכות גדולה ולא בחסד.
קורס טיס אינו היחיד שפתח את שורותיו בפני נשים. בשנת 1998 נפתח בפניהן גם קורס חובלות, ובאוגוסט 2000 סיימה את הקורס, שנמשך שנתיים וארבעה חודשים, הצוערת הראשונה. ציוני הדרך המשיכו גם בחיל הזה, כשאת חלק מהקורסים מסיימות חניכות בהצטיינות. רק בשבוע שעבר עמדו במגרש המסדרים 41 חובלות וחובלים טריים, כשזו לצד זה ניצבו במעמד המרגש גם שירה ויובל, שהיו עוד החברים הכי טובים כבר בימי הגן. בהקשר זה יש לציין את דברי מפקד בית ספר לחובלים: ”המספרים של הנשים בחיל גדלים. יש נשים בכל המגמות בקורס החובלות והן עומדות כתף אל כתף לצד הגברים בלי שום אפליה מתקנת או ויתורים".
במאי 2022 הודיע דובר צה"ל, כי חיל האוויר יפתח לראשונה בפני נשים את האפשרות להתמיין לתפקידי לוחמה ביחידת החילוץ המיוחדת 669, על רקע עתירה לבג"צ מלפני שנתיים של צעירות שביקשו לעבור מיונים לסיירות.
אם לסכם. מאז נוסף בשנת 2000 לחוק שירות ביטחון סעיף הקובע כי כל התפקידים בצבא פתוחים בפני נשים, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו ואופיו של התפקיד, עלה מספר הלוחמות בצה"ל. נכון לשנת 2022, לפי הנתונים, 86% מהתפקידים בצבא פתוחים עבור נשים, והן מהוות פחות מרבע מהכוח הלוחם. יש מקומות שעדיין סגורים לנשים, כדוגמת מגמת צוללות בחיל הים, בשל פקודת השירות המשותף.
בהתייחס לשילוב הנשים בצה"ל, אמר שר הביטחון שלעבר בני גנץ באחד מנאומיו: "שילוב נשים בכלל המערכים, במיוחד במערכי לחימה, אינו ג'סטה או פעולת יח"צ, אלא צורך ביטחוני ראשון במעלה". האם האמירה וביטויה בשטח מספקות? לגמרי לא. ב־2023 אחוז המשרתות ביחידות קרביות נמוך משמעותית מאחוז הנשים באוכלוסיה (כ־51%).
מדינת ישראל תחגוג השנה 75 שנות הולדת. הצורך להגן עליה, מבית ומחוץ, רק הולך וגדל. נדמה, שיותר מאז ואולי מתמיד, גם בשל הצורך אבל בעיקר בשל ערך השוויון החשוב כל כך בחוק, יש להמשיך ולתת בידי הנשים את האפשרות לשרת בכל חיל שבו הן מבקשות, ושאליו הן מתאימות, בלי הבדל מין.
הגשימו את עצמן והתוו דרך
עוד לפני שצוין יום הנשים הבינלאומי, הוכיחו נשים ברחבי העולם, בוודאי בישראל, שאפשר לסמן מטרה ולהגיע אליה, גם אם זה נראה כנגד כל הסיכויים. השנה בחרנו להציג את סיפורן של 15 נשים כאלו, מתוך רבות רבות נוספות, שהיוו ומהוות סמן ימני והשראה בהישגיהן בתחומים שונים. בסוף הרשימה תמצאו קובייה ריקה: החליטו אתן באיזה שם למלא אותה
אמיליה בלומר: ראשונה במכנסיים
בשנות ה־50 של המאה ה־19 קמה לה בניו יורק אמיליה בלומר, שידועה כרפורמטורית, והייתה לאישה הראשונה שלבשה מכנסיים. בכך סימנה מהפכה. באותו זמן הוציאה כתב עת משלה, שבין היתר נגע גם בנושא אלימות נגד נשים. היא אימצה את המכנסיים לאחר שראתה אותם על נשים במזרח התיכון ופרסמה את התמונה שלה במכנסיים, אותם לבשה תחת חצאית קצרה, בעיתון שלה. המכנסיים שלה קיבלו את הכינוי "הבלומרס", זכו לתמיכה מנשים רבות, ומספר המנויים שלה בעיתון קפץ באלפי אחוזים. אומנם באותה תקופה בניו יורק נשים שלבשו את ה"בלומרס" נעצרו על הפרת קוד לבוש חברתי ומעשים מגונים. בסוף אותה מאה החלו נשים ללבוש מכנסיים בזמן פעילויות ספורט.
עינת גז: הישראלית הראשונה שהפכה חברה ליוניקורן
במרץ 2021 הפכה חברת פאפאיה גלובל של יזמת ההייטק עינת גז (עם ראובן דרונג ועופר הרמן) ליוניקורן (חברת הזנק פרטית, ששוויה מעל מיליארד דולרים) הישראלית, והייתה למנכ"לית הראשונה בישראל שעשתה זאת. אגב, תוך היריון ולידה. בסוף ינואר השנה, כמחאה נגד הרפורמה המשפטית, הודיעה גז על הוצאת כספי החברה מישראל. "צעד עסקי כואב אך מתבקש", הסבירה בחשבון הטוויטר שלה, והייתה לקטר של מחאת ההייטק בנושא.
מאורה הילי: מושלת לסבית ראשונה
בנובמבר 2022 עשו כמה מתוצאות האמת של בחירות האמצע בארה"ב היסטוריה, כשמתמודדים שנבחרו ייצגו מיעוטים שעד אז כמעט לא קיבלו ייצוג בבית המחוקקים האמריקאי. במסצ'וסטס נבחרה מאורה הילי הדמוקרטית למושלת הנבחרת הראשונה של המדינה ולמנהלת המדינה הלסבית הראשונה.
מארי קירי: פעמיים פרס נובל
מאריה סקוואדובסקה קירי, או בשמה הידוע מארי קירי, הייתה האישה הראשונה שקיבלה פרס נובל, וזכתה בו פעמיים. ב־1903 זכתה בנובל לפיזיקה (עם בן זוגה פייר קירי ועם אנרי בקרל) וב־1911 בכימיה. עוד פרצה דרך, כשהייתה לימים לאישה הראשונה שלימדה במוסד הסורבון בפריז. בתה הבכורה, אירן ז'וליו-קירי, זכתה אף היא בפרס נובל בכימיה (עם בעלה פרדריק ז'וליו־קירי) ב־1935, וכך הפכה משפחת קירי לאחת המעטות שבהן הורה ובת/בן זוכים בפרס נובל (בתחומים שונים). אחריה זכו נשים נוספות בפרס, שמוענק החל מ־1901, אם כי באחוז מזערי מתוך כלל הזוכים (כ־6%).
נעה ורטהיים: מחוללת ב־ורטיגו
נעה ורטהיים היא מייסדת, כוריאוגרפית ומנהלת אומנותית של להקת המחול ורטיגו, שמרכזה בירושלים ובכפר האומנות האקולוגי של ורטיגו בקיבוץ נתיב הל"ה. שמה הוא חלק מהמילה "מנטרה", שאביה העניק לה ולאחיותיה: מירב, נועה, טלי ורינה. דרך התנועה בוחנת ורטהיים את גבולות הגוף והתודעה באופן שמעודד אחריות חברתית ומודעות לסביבה. היא מתגוררת בכפר עם בן זוגה, עדי שעל, שותפה ליצירת הלהקה, ושלושת ילדיהם. בכפר מתגוררים גם אחיותיה ובני משפחותיהם. בין יצירותיה: "לילא", שמתרחשת במרחב שבין מציאות מתעתעת למשחק הקוסמי, ו"רעש לבן", ביחד עם תזמורת המהפכה. עם היצירה "לידת הפניקס" הופיעה הלהקה מעל 1,000 פעמים בקרב הנוער.
ענבל קרייס: מפתחת הטילים
ענבל קרייס, מהנדסת טילים, כיום מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל, שימשה ב־2022 כיו"ר הוועדה המדעית־טכנולוגית במשימת רקיע. בשנת 2000 הצטרפה לתעשייה האווירית, לפרויקט הטיל נגד טילים "חץ 2", והובילה את תוכנית הפיתוח לשיפור ביצועיו. בהמשך עמדה בראש פרויקט פיתוח הטיל "חץ 3". נשואה לפרופ' יצחק קרייס, מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא. אימא לשלושה וסבתא. בשנת 2022 קיבל פרויקט לווייני התצפית ״אופק״, שהיה תחת ניהולה, את פרס ביטחון ישראל.
ג'יין פונדה: שוברת מוסכמות בכל תחום
ג'יין פונדה, היום בת 86, רשמה לא מעט פריצות דרך בחייה, שסללו דרך לנשים בכל הגילים. כשחקנית קולנוע זכתה בשני פרסי אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, והיא ידועה גם בשל פעילותה הפוליטית וחייה האישיים הסוערים. ב־1982 הוציאה לשוק את קלטת הכושר הראשונה שלה, שמכרה מיליוני עותקים, והפכה ל"גורו" בנושא. לאחר גירושיה מבעלה השני, איל התקשורת טד טרנר, הצהירה כי "השתחררה משלטון פטריארכלי". תומכת נלהבת בפמיניזם, ועוד ב־2002 ייסדה את "מרכז ג'יין פונדה לבריאות המתבגרת" כדי לקדם, בין היתר, את הדיון בזכות האישה על גופה. ב־2017 "השאירה אבק" לדוגמניות צעירות ממנה, כשעלתה בגיל 79 על מסלול הדוגמנות בשבוע האופנה בפריז בתצוגה של "לוריאל". היא מקפידה על אורח חיים בריא, הכולל תזונה בריאה וספורט.
אליס מילר: בג"צ היסטורי לטייסות ונווטות העתיד
אליס מילר, היום בת 51, מהנדסת אווירונאוטיקה, ביקשה ב־1994 להתקבל לקורס טיס של חיל האוויר, אבל נדחתה על הסף רק בשל היותה אישה. בנובמבר 1995 הוגשה עתירתה לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים, נגד משרד הביטחון וצה"ל. עתירתה נתקלה ביחס מזלזל ושוביניסטי, אפילו מנשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, שלפי עדותה אמר לה: "תשמעי מיידלע, ראית פעם גבר סורג גרביים? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב". אלא שבג"ץ קיבל את עתירתה והורה לצה"ל להשוות את זכויותיהן של נשים לאלה של גברים, מה שיצר את אחד מפסקי הדין המשמעותיים והתקדימיים בסוגיית הזכות לשוויון מגדרי. מילר אומנם לא צלחה את המיונים ולא התקבלה לקורס טיס, אבל בעקבות עתירתה נפתחו בפני נשים הכשרות שונות, שהיו עד אז סגורות בפניהן.
עליזה מגן הלוי: משנה לראש המוסד
עליזה מגן הלוי, בת 86 היום, שירתה בעבר במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אליו התגייסה בהיותה בת 23. היא שירתה כלוחמת במצבעים שונים, בין היתר השתתפה במבצע "זעם האל" להתנקשות במחבלים האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בתפקידה האחרון שימשה משנה לראש המוסד, ממנו פרשה ב־1999.
איריס שור: הובילה את לינקדאין לישראל
ב־2011, בטרם מלאו ליזמת ההייטק איריס שור 30, היא קיבלה טלפון מסן פרנסיסקו. על הקו היה נציג הנהלת אוטודסק העולמית, שבישר לה שהחברה לו מעוניינת לרכוש את החברה שלה, שפיתחה תוכנת שרטוט CAD, וחתם על הצ'ק. 12 שנה מאז, בסוף פברואר 2022, רכשה הרשת החברתית־עסקית "לינקדאין", שבבעלות "מיקרוסופט", את חברת ניתוח המידע העסקי "אוריבי" (Oribi), שייסדה שור ב־2016, בכ־90 מיליון דולר, והודיעה כי תפתח מרכז פיתוח בתל אביב. זו הרכישה הראשונה של "לינקדאין" העולמית בישראל.
ח'אולה דבסי: מנהלת התיאטרון הראשונה בחברה הערבית
ח'אולה דבסי מונתה ב־2022 למנהלת תיאטרון פרינג' בנצרת, והייתה לאישה הראשונה שקיבלה לנהל תיאטרון בחברה הערבית. טבילת האש הראשונה שלה הייתה התמודדות עם ראש עיריית ג'ת במשולש. הוא ביטל את ההצגה "אסוואת" (קולות), שהביאה סיפורים של רצח נשים, בטענה כי היא פוגעת בערכי דת האסלאם ומשבשת את התפיסה הראויה למשפחה.
שירה מרילי מירוויס: רבנית אורתודוכסית ראשונה
בשנת 2021 מונתה הרבנית שירה מרילי מירוויס, לראשונה בישראל, לעמוד בראש קהילה אורתודוכסית - "שירת התמר" באפרת. את הלימודים התורניים סיימה במסלול המקביל להסמכת הגברים לרבנות ברשת אור תורה סטון, וכך הפכה ל"מנהיגה הלכתית ורוחנית", לראשונה ללא רב לצידה. מינויה הוגדר: "פריצת דרך הלכתית".
תמר אריאל ז"ל: נווטת הקרב הדתית הראשונה
תמר אריאל הייתה נווטת הקרב הדתייה הראשונה בחיל האוויר. לאחר שסיימה שירות לאומי, התגייסה לצה"ל. ב־2009 התקבלה לקורס טיס, ובתום השנה הראשונה צורפה למגמת טייסי קרב. בטיסת הסולו הראשונה שלה נטשה בשל תקלה, נפצעה בגב ונזקקה לחצי שנה של התאוששות. עם החלמתה שבה לקורס הבא וצורפה למגמת נווטי קרב, אותו סיימה בדצמבר 2012 והייתה ל"הנווטת הדתייה הראשונה בצבא" ולפורצת דרך לבנות המגזר הדתי. במהלך שירותה השתתפה בגיחות מבצעיות, 21 במהלך מבצע "צוק איתן" ב־2014, נגד חמא"ס ברצועת עזה. באוקטובר 2014 יצאה לחופשה וטסה עם חברים לטיול בהרי ההימלאיה שבנפאל. במהלך הטיול נקלעה הקבוצה לסופת שלגים קשה, ותמר ושלושה מחבריה נספו. לאחר מותה הועלתה לדרגת סרן, והוכרה כחלל צה"ל, לאחר שהוכח שהיא נספתה במהלך ניסיון להציל חיים של אחרים. בת 25 במותה.
קמלה דווי האריס: סגנית הנשיא הראשונה
קמלה דווי האריס, בת 59, פוליטיקאית ומשפטנית אמריקאית, היא האישה הראשונה בתולדות ארצות הברית, שמכהנת כסגנית הנשיא, ג'ו ביידן. בנוסף היא האדם הראשון בתפקיד ממוצא אפרו־אמריקאי ודרום־אסייתי. נשואה לדאגלס אמהוף, עורך דין יהודי־אמריקאי, שמוכר כבן הזוג הגבר הראשון של סגן נשיא, ולכן נקרא "האדון השני של ארצות הברית".
ולנטינה טרשקובה: הראשונה בחלל
ב־16 ביוני 1963 הפכה ולנטינה טרשקובה (אז בת 26 והיום בת 86) לאישה הראשונה בחלל, כששוגרה בחללית המאוישת השישית והאחרונה בתוכנית ווסטוק הסובייטית. יש לציין, שהיא לא ויתרה על מסורת הקוסמונאוטים הרוסים והשתינה על צמיג האוטובוס למזל טוב. ביושבה בתא הטייסת קראה: "שלום שמיים, הסירו את הכובע – אני באה לראות אתכם!"
את מי מתאים לך להציב פה ולמה?
=
