הקיצוץ במסגרות האשראי של לקוחות הבנקים הגדולים יתמתן. כך קבעה היום (ג') ועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה ביישום הרפורמה בענף הבנקאות, והקיצוץ הצפוי במסגרות האשראי של לקוחות הבנקים הגדולים.
במהלך הדיון אישרה הוועדה את הצו שהגיש משרד האוצר, לפיו הקיצוץ במסגרות האשראי יתמתן בשל משבר הקורונה. במהלך הדיון דרש היו"ר, ח"כ יעקב מרגי, תשובות מבנק ישראל, תוך 30 יום, באשר להקצאת אשראי זול לא רק לבנקים אלא גם לחברות כרטיסי האשראי, על מנת לאפשר להן להתחרות כראוי. "או שעושים תחרות או שלא עושים", אמר.
בסוף ינואר השנה אמור היה לצאת לדרך צעד נוסף במסגרת הרפורמה בבנקאות, לפיו הבנקים הגדולים, שלהם שווי נכסים שעולה על 20% משווי כלל נכסי הבנקים, היו צריכים לקצץ 50% ממסגרת האשראי של לקוחותיהם ועד למינימום של 5,000 שקל בחודש. בשל משבר הקורונה והמצוקה הכלכלית של לקוחות רבים אישרה הוועדה את בקשת האוצר, לקבוע כי מסוף ינואר 2021 ועד סוף ינואר 2022 יעמוד הקיצוץ על 45% ממסגרת האשראי שהייתה ללקוח ב-2015, ועד למינימום של 7,500 שקל בחודש.
באשר לצו אמר היו"ר מרגי, כי "אין כאן רעידת אדמה, תחרות רצינית לא תהיה בהתחלה. באנו בידיים נקיות לעודד תחרות, אבל לא בכל מקרה, ולפעמים אפשר להוריד את הקצב. לא נוותר על שום דבר מהרפורמה בבנקים, יש פה שינוי קטן שחברות האשראי יכולות לחיות איתו והבנקים לא יצאו עם מלא תאוותם בידם".
עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה הציבורית להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, הציג בפני הוועדה נתונים ואמר כי צריך להגביר את הכוח של הצרכנים ולשחרר אותם מלהיות שבויים בידי הבנק שלהם. "עד היום 94% מהלקוחות שהיו שבויים בידי הבנק שלהם", ציין. הוא הוסיף כי שיעור ניצול האשראי עומד בממוצע על 25% מהמסגרת ולכן קיצוץ של 45% הוא לא אסון. לדבריו, "באוצר המליצו על הפחתה קטנה של הקיצוץ, כי גם שם הבינו שאין פה פגיעה גדולה מאוד בציבור".
ח"כ אתי עטייה אמרה מנגד כי הקיצוץ יפגע במבוגרים, במודרי אשראי, בנכים ובעלי עסקים קטנים - החלשים ביותר. היא קראה להעלות את רף המינימום ל-10,000 שקל. ח"כ אסנת מארק אמרה כי קיצוץ המסגרות יעשה טוב לציבור ותחרות דווקא תטיב עם האוכלוסיות החלשות והיא מברכת על המהלך שיניע את גלגלי המשק. ח"כ אנטאנס שחאדה אמר כי יש מחנק אשראי בחברה הערבית והוא סבור שיש לדחות את יישום הקיצוץ בשנה.
ח"כ מיקי לוי התנגד למיתון הקיצוץ, ואמר כי מאז חוקקה רפורמת שטרום, ב-2017, לא חלפה שנה בלי שהבנקים עשו תרגילים וניסו לדחות את יישומה. ח"כ הילה שי וזאן ביקשה לוודא שחברות כרטיסי האשראי אכן יתחייבו לקבל כל לקוח שמסגרת האשראי שלו קוצצה.
רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, הודה כי "בימים כתיקונם לא היינו פה. אנחנו חושבים שהצעד הזה הוא מרכיב מרכזי בתחרות. אך בשל המצב אנחנו מבקשים לבצע הפחתה יותר רגישה". היו"ר מרגי הקשה על טלר ושאל איך הוא מאמין בתחרות אם המדינה מספקת אשראי זול רק לבנקים. לדברי מרגי, הטיפול בכך יותר חשוב מאישור הצו. טלר השיב כי הדבר מצוי בסמכות הנגיד, וכי האוצר פרסם תזכיר חוק שמדבר על הרחבת מקורות גיוס ההון.
היו"ר מרגי אף דרש התייחסות של נציגי בנק ישראל לכך ואמר: "אם רוצים תחרות אמתית בנק ישראל צריך לאפשר לחברות החוץ בנקאיות לקבל אשראי זול כמו שהוא נותן לבנקים. אי אפשר לדבר על תחרות אם נמשיך להתכסות, או שנוקטים פעולות אמיצות או שתגידו שבגלל החששות בעצם נגיד בנק ישראל הוא הבנקים. אולי צריך להוציא מכם את תמחור האשראי. או שעושים תחרות או שלא עושים תחרות".
סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, אמרה כי הדבר לא בסמכותו של המפקח על הבנקים, אלא במסגרת המדיניות המוניטרית, שבסמכות הנגיד. באשר לצו אמרה פרץ כי הפיקוח על הבנקים תומך במהלך. בתגובה לכך אמר מרגי: "כשייגמר התיקו בפנדלים בכנסת נביא חקיקה. מי שרוצה תחרות צריך להתמודד עם המציאות הזו ולהעמיד אשראי זול לכל הגופים. אם זה לא יקרה התחרות תהיה רק בשוליים".
מנהל פורום ארלוזורב, רן מלמד, אמר כי צריך לדאוג גם לאנשים שיש להם מסגרות נמוכות ומרוויחים מעט, ולהעלות את הסכום המינימלי ל-10,000 שקל. מנגד, יו"ר פורום מחוללי תחרות, המייצג גופים חוץ בנקאיים, ח"כ לשעבר רועי פולקמן, אמר כי צריך לקדם את הרפורמה והצו הוא ניסיון לעכב בהדרגה את המפץ התחרותי שהאוצר הבטיח שיתרחש ב-2021.
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה כי הבנקים משתמשים בקורונה כתירוץ לדחייה של סעיף שהיה להם 4 שנים להיערך ליישומו. לדבריה, "לא הונח על השולחן נתון אחד של הבנקים המוכיח כי אכן נדרש לדחות את הקיצוץ במסגרות האשראי, והעובדה שלא דורשים מהבנקים עצמם להתחייב לא לקצץ במסגרות לצרכנים מוכיחה כי מדובר במתנה לבנקים והופכת את התיקון הזה, שאמור להיות לטובת הצרכנים, לפארסה".
מנכ"ל מקס איט פיננסים, רון פינארו, הבטיח כי "כל מי שקיבל מסגרת אשראי בבנק יקבל אותה מסגרת גם אצלנו". מנהל הרגולציה בבנק הפועלים, עירן פאר, אמר מנגד כי באים לבנקים בטענות שהם לא נותנים אשראי ומצד שני דורשים מהם לקצץ מסגרות אשראי. "תחרות היא אמצעי להיטיב עם הצרכן, היא לא המטרה".
לפני תום הדיון הזכיר היו"ר מרגי כי ועדת היישום של הרפורמה הייתה צריכה להגיש דו"ח לוועדת הכלכלה, אחת לחצי שנה. הוא דרש דיווח של ועדת היישום בתוך 3 חודשים, ובאשר לסוגיית הקצאת האשראי דרש התייחסות של האוצר ובנק ישראל תוך 30 יום.
לאחר מכן אישרה הוועדה את הצו ברוב של ארבעה תומכים, בהם היו"ר מרגי, ח"כ אתי עטייה, ח"כ הילה שי וזאן וח"כ אנטאנס שחאדה, מול שני מתנגדים בהם חברי הכנסת מיקי לוי ויבגני סובה.
שר האוצר, ישראל כץ התייחס לאישור בוועדה ואמר: "מדובר בצעד חשוב להמשך קידום התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות והפחתת יוקר המחייה. יחד עם בנק ישראל החלטנו על יישום מדורג של החוק על מנת לשמור על המחויבות להמשיך ולקדם תחרות בשוק הבנקאות לצד שמירה על השכבות החלשות שנפגעו בעקבות משבר הקורונה. במסגרת העבודה על חוק ההסדרים לתקציב 2021 משרד האוצר מגבש רפורמות משמעותיות להגברת התחרות בבנקים ובשוק הפיננסים שיביאו לתחרות בתחום זה ותחומים נוספים רבים".
אורי נתן, סגן ראש החטיבה הבנקאית וראש אגף תשלומים בבנק לאומי, מסר בתגובה: "בזכות ההחלטה המושכלת של שר האוצר וועדת הכלכלה, יחד עם המודל הייחודי שפיתחנו בלאומי, ההפחתה לא צפויה להשפיע על הפעילות של לקוחות לאומי ותאפשר להם להמשיך לעשות שימוש בכרטיס האשראי הבנקאי שלהם, כפי שהיו רגילים עד כה".
יונתן רגב, סמנכ"ל רגולציה בקבוצת ישראכרט, מסר כי "אנו ערוכים לתת מענה לביקושים שיגיעו מהלקוחות, מברכים על שיקול הדעת שהפעילו חברי ועדת הכלכלה בתקופה מורכבת זו ומצפים מהמערכת הבנקאית להשתמש בהקלות שקיבלו בצורה הוגנת, שלא תפגע באוכלוסיות חלשות״.
