בעוד הפוליטיקאים מתווכחים ביניהם על הטווח של תקציב המדינה הבא, משתרבבים עוד ועוד מושגים כלכליים לוויכוח ולעיתים גם המתעמתים לא בדיוק מבינים במה מדובר. קחו לדוגמה את המונח "קופסה" שבו משתמשים לאחרונה שובו ושוב במשרד האוצר, בהתייחס לתקציבים מיוחדים שמבקשים מהממשלה לאשר בגין משבר הקורונה. רבים מהשרים וחברי הכנסת, וחלק מאזרחי המדינה, לא בדיוק מבינים מהו התרגיל הזה שמבצעת הממשלה לאחרונה באופן תדיר. והתרגיל הזה עוד עלול לעלות לנו ביוקר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כדי להבהיר מהי "קופסה", נגדיר קודם מהו בכלל תקציב מדינה. התקציב הוא הכלי העיקרי שמשמש כל ממשלה בעולם לקביעת רמת ההוצאה הממשלתית בכל שנה, תוך גיבוש סדרי העדיפויות השונים בכל מדינה. לכל פעילות של הממשלה, ובכלל זה ממשלת ישראל, מוקצה תקציב בחוק התקציב מדי שנה לאותה פעילות. למשל: תקציב סלילת הכבישים בשנה הבאה יעמוד על חמישה מיליארד שקל והתוספות בשכר לאחיות יעמדו על שני מיליארד שקלים.
תקציב המדינה מחולק למעשה לשלושה חלקים עיקריים: ראשית, הוצאה ממשלתית - תקציבים המיועדים להפעלת המנגנון הממשלתי, כמו המשטרה ומערכת החינוך, וכמו כן להחזר חובות המדינה ותשלומי הריבית עליהם. שנית, תשלומי העברה - הכספים שמעבירה הממשלה לאזרחי המדינה, כמו כל תשלומי קצבאות הביטוח הלאומי. והחלק השלישי, השקעות הממשלה - הכספים המיועדים לפיתוח המדינה, כמו סלילת כבישים, הקמת נמל תעופה, השקעה בהרחבת רשת המים (המוביל הארצי) והחשמל וכדומה.
אם אין תקציב, הממשלה נופלת אוטומטית
את התקציב מכינים באגף התקציבים במשרד האוצר ומדי שנה (או שנתיים בישראל) מביאים אותו לאישור הממשלה ולאישור בשלוש קריאות בכנסת. בימים כתיקונם, על התקציב לשנה הבאה להיות מאושר עד ל-31 בדצמבר, ועל פי חוק ניתן להאריך את אישור התקציב לכל היותר עד ל-31 במרץ של שנת התקציב החדשה. אי אישורו במועד הזה מביא אוטומטית להפלת הממשלה ולהכרזה על בחירות, שכן מדינה מתוקנת לא יכולה להתנהל ללא תקציב.
בישראל קיים נוהג להצמיד לתקציב המדינה מדי שנה גם את "חוק ההסדרים", הכולל בתוכו את כל הרפורמות המבניות שמבקשת הממשלה לבצע בשנה הבאה, למשל לאפשר להפוך שליש מהמשרדים במדינה לדירות מגורים, נוכח המצב במשבר הקורונה.
והחשוב מכל, כדי להבין מה זאת בעצם קופסה: המדינה קבעה בחוק את כלל ההוצאה ואסור לממשלה לחרוג מההוצאה המרבית שנקבעה בכל שנה. הכלל נועד למנוע גירעון בלתי מתוכנן בתקציב כמו גם למנוע תוספות תקציביות שאין להן מקור מימון.
אז מהי בעצם "קופסה"?
מאחר שאסור לממשלה לחרוג מכלל ההוצאה, פעמים ספורות עד כה נאלצה הממשלה באופן פתאומי לבצע הוצאה תקציבית גדולה בלתי מתוכננת, שהייתה מגדילה באחת את הגירעון בתקציב, שנקבע מדי שנה מראש בחוק, באחוזים רבים. כך נוצרה "קופסה" חוץ תקציבית בעת מבצעים צבאיים גדולים, כמו ב"צוק איתן", וכך גם, כבר ארבע פעמים, בעת משבר הקורונה.
הקופסה מכילה סכום כסף גבוה, שאינו נכלל בחישובי תקציב המדינה ולכן מאפשר למשרד האוצר במעין "ישראבלוף" לעקוף את תקרת ההוצאה שנקבעה בחוק תקציב המדינה.
מאחר שמאז תחילת 2020 אין למדינה תקציב מדינה מאושר, נוצר חסר של כ-80 מיליארד שקל בתקציב, בשל הוצאותיה העצומות של הממשלה בעת משבר הקורונה. זאת, בין השאר בשל תוכניות הסיוע לאזרחי המדינה ובשל הצורך להעביר 12 מיליארד שקל בבת אחת למערכת הבריאות וכמעט שני מיליארד שקל השבוע למערכת החינוך, כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים במתכונת מיוחדת הנובעת ממשבר הקורונה.
הקופסאות הן מסלול מתחכם לעקוף את חוק התקציב, וכך מתאפשר לממשלה להוציא כסף מבלי למצוא מקור תקציבי למימון ההוצאה ותוך שהיא עוקפת חוק שקבעה בעצמה - את חוק תקרת ההוצאה התקציבית.
וכך יצרה הממשלה את הקופסאות, שהן תרגיל חשבונאי, שנועד בין השאר למנוע מחברות דירוג האשראי הבינלאומיות להבחין לפתע בפריצה משמעותית בגירעון בתקציב המדינה שנקבע בחוק ולהוריד את דירוג האשראי של ישראל.
מהו דירוג אשראי ולמה הוא כל כך חשוב?
דירוג אשראי ניתן בעולם למדינות, לחברות ולאנשים. הוא מגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות שהם מבקשים ליטול.
הדירוג מבוסס על החוזק והאיתנות הפיננסית של אזרח, חברה או מדינה. משקללים בו את נתוני ההיסטוריה הפיננסית (האם החזיר תמיד חובות בזמן), מצב הנכסים של נוטל ההלוואה (האם לאזרח או לחברה, למשל, יש דירות, משרדים, נכסים ששווים כסף), ההון העצמי (למשל, יש לאזרח מניות במיליון שקל) והיקף ההתחייבויות שקיימות כבר, למשל למדינת ישראל, שנטלה הלוואות במאות מיליארדי שקלים, בין השאר לטווחים של 30 ו-100 שנים.
כל אלה מבהירים מהו היקף הסיכון שהמדינה, החברה או האזרח יוכלו לעמוד בו בעת החזר הלוואה עתידית שהם מבקשים ליטול.
דירוג גבוה - פחות ריבית על הלוואות
המשמעות: ככל שדירוג האשראי של מדינת ישראל גבוה יותר, כך קיים ביטחון רב יותר שהיא תוכל לעמוד בהחזרי החוב של ההלוואות שהיא מבקשת ליטול ולכן הריבית (מחיר הכסף) תהיה נמוכה יותר.
אפשר להמשיל זאת ללקוח שנכנס לבנק ויש לו כבר חובות של מיליון שקל וכעת הוא מבקש לקבל עוד הלוואה של 500 אלף שקל. הבנק יברר מהי הכנסתו של הלקוח, האם עמד עד כה בכל התחייבויותיו להחזר ההלוואה הקודמת שנתן ומהו מצבו הכלכלי, למשל בעלות על דירה, למקרה שלא יעמוד בהחזר ההלוואות.
5 צפייה בגלריה
כמו הלוואה מבנק. ככל שהסיכוי שלך להחזיר יותר גבוה, ככה תשלם פחות ריבית
(צילום: shutterstock)
אם מצבו של מבקש ההלוואה גרוע - הבנק לא ייתן לו כלל הלוואה. אם מצבו פחות טוב מאשר בעבר, הבנק יגבה ממנו ריבית גבוהה יותר על ההלוואה.
וכך בדיוק העניין הזה פועל גם כלפי מדינה. קיימים דירוגי אשראי ברמות שונות, כאשר AAA היא הגבוהה ביותר ואחר כך באות רמות B ורמות C, שהן הרמות הנמוכות ביותר.
מדינת ישראל עמדה מאז ומעולם, ב-72 שנות קיומה, בכל החזרי ההלוואות שנטלה במועד שנקבע ובכל הכללים שנקבעו בעת מתן ההלוואה. מצבה הכלכלי האיתן אף הביא בשנים האחרונות להעלאת דירוג האשראי שלה לרמה של AA- (פעמיים איי-מינוס), דרגה מהגבוהות בעולם. לכן, גייס החשב הכללי במשרד האוצר הלוואות חדשות בריבית נמוכה מאוד, יחסית לרבות ממדינות העולם שמצבן בדירוג האשראי שלהן הוגדר פחות טוב מאשר זה של מדינת ישראל.
ומהי הסכנה כעת?
בשל המינוס העצום בתקציב, הגירעון ביחס לתוצר של המדינה, שקפץ מ-3% ליותר מ-7% ועלול להגיע בסוף השנה גם לכ-10%, ויצירת "הקופסאות" המלאכותיות, המצאה ישראלית מתחכמת שחברות דירוג האשראי מאוד לא אוהבות - דירוג האשראי של ישראל צפוי לרדת בשבועות הקרובים.
המשמעות המיידית: הריבית על הלוואות הענק שמדינת ישראל תיאלץ ליטול בשוק הבינלאומי - נוכח הוצאותיה ההולכות וגדלות עקב משבר הקורונה - הלוואות שתיטול המדינה באמצעות הנפקת אגרות חוב, תעלה.
התוצאה המצערת תהיה אחת: בעשרות השנים הבאות ירבוץ חוב גדול מאוד על אזרחי ישראל, שיצטרכו לסייע למדינה להחזירו באמצעות תשלומי מיסים גבוהים וקיצוצים כואבים בשירותים שתעניק להם הממשלה.
