1 צפייה בגלריה
שכירות אילוס אילוסטרציה נדלן
שכירות אילוס אילוסטרציה נדלן
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו שני אחים נגד אשתו השנייה של אביהם המנוח, בדרישה שתשלם להם דמי שימוש על מגוריה בדירה שהייתה שייכת לשני בני הזוג עד מות הבעל.
האב ואשתו השנייה הכירו ב-1993 ונישאו ב-1999. שנתיים לפני הנישואים הם ערכו הסכם ממון שבו הסכימו לקנות דירת מגורים משותפת: נקבע שהבעל יממן את חלקו ממכירת דירה שבבעלותו, ואילו האישה תיקח הלוואת עולה חדשה.
ב-1997 הם רכשו את הדירה מקבלן וגרו בה יחד עד מות הבעל לפני כשש שנים. בתביעה טענו בניו שמאחר שהאישה ואימה היו זכאיות להלוואת משכנתה בתנאים מועדפים כעולות חדשות, הדירה נרשמה על שמן מבחינה פורמלית, אך היה ברור ומוסכם כי אביהם זכאי לחצי ממנה.
בנסיבות אלה, לטענתם, יש להורות שהאב המנוח זכאי להירשם כבעל מחצית הזכויות בדירה. הם הוסיפו כי מאז מותו עושה אלמנתו שימוש ייחודי בדירה ויש לחייבה בדמי שימוש ראויים.
האלמנה טענה מנגד כי לפי הסכם הממון הייתה לבעלה זכות לקבל חצי מהדירה רק בעת גירושין או הפסקת החיים המשותפים, ולא בעת מוות. לדבריה, מאחר שהם היו יחד עד מותו, בניו לא זכאים לתבוע זכויות בשמו. לשיטתה, אף שהמנוח לקח חלק פעיל ברכישת הדירה, היה ברור לו שהוא לא הבעלים, והרישום משקף את הדברים.
עו"ד ניקול כספיעו"ד ניקול כספידניאל כספי
אבל השופטת אילת גולן-תבורי הבהירה שכאשר אחד מבני הזוג מבקש להוכיח שיתוף בדירת המגורים, שהזכויות בה רשומות על שם בן הזוג השני, הרי שעליו להוכיח שהתקיים - מעבר לחיי נישואים משותפים או ממושכים - "דבר מה נוסף" שיכול להעיד על כוונת כזו. היא הוסיפה כי לפי הפסיקה - כאשר הוכחה השקעה כספית נכבדה, שהעידה על אותה כוונת שיתוף, נמצא שיש לקבוע שיתוף בנכס ספציפי.
לדבריה, במקרה זה עולה מהתשתית הראייתית כי בני הזוג התכוונו לשיתוף זכויות בדירה, שאותה קנו יחד, כשהמנוח מימן מחצית (ומעלה) מהתמורה, ובה גרו יחד במשך 18 שנה. היא הוסיפה כי הרישום נעשה על שם האישה ואמה על מנת שהיא תוכל לקבל הלוואת משכנתה בתנאים מועדפים.
זאת ועוד, מהסכם הממון עולה כי שניהם ראו בדירה נכס משותף, ולפיכך דחתה השופטת את הטענה כי השיתוף אינו חל לפי ההסכם במקרה של מוות.
לפיכך נקבע שהמנוח זכאי להירשם כבעלים של חצי מהזכויות בנכס ועל האלמנה לשלם לבנים 180,540 שקל בגין השימוש הבלעדי שהיא עושה בנכס מאז מותו. עוד חויבה האלמנה להשיב לאחים 27,500 שקל שמשכה מחשבונו של האב בלילה שבו נפטר ובימים שלאחר מכן. בנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד בעז קראוס, עו"ד עמית אלזם • ב"כ הנתבעת: עו"ד איליה וייסברג, עו"ד קריסטינה מאירוב • עו"ד ניקול כספי עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין