שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיש היום (ב') לוועדת הכספים דוח על המגמות הכלכליות והפיסקליות הצפויות לשנת התקציב 2024, ועל אף שהדגיש שמצב הכלכלה הישראלית טוב ביחס למדינות אחרות, הוא הודה כי "המצב פחות טוב ממה שצפינו בעת הנחת התקציב, ובנוסף, לאינפלציה העולמית יש השפעה על השוק הישראלי דרך היבוא. השפעה הזו עלולה להתעצם נוכח היחלשות השקל".
בכלכליסט פורסם כי שר האוצר נאלץ לנסח מכתב משלו, אופטימי יחסית, לאחר שלא היה מרוצה ממכתבם של אנשי המקצוע במשרד שהתייחסו לסיכונים הכלכליים בעקבות ההפיכה המשטרית. הכלכלנים הזכירו במכתב שנגנז את חוזקותיה של כלכלת ישראל, אך גם את המגמות שאולי יעלו את הצורך לעדכן את התחזית. בין היתר רצו לציין את מגמת הפיחות בשקל, את חוסר הוודאות בזירה הפוליטית והכלכלית סביב החקיקה הנוגעת למערכת המשפט, כאחת מהסיבות לפיחות, ואת ביצועי החסר של מדד ת"א 100 לעומת בורסות אחרות בעולם.
לפי הפרסום, סמוטריץ' זעם על הדוח וביקש לשנות את הניסוחים ולהפוך אותם לחיוביים יותר, ולאחר שסרבו החליט לנסח מכתב משלו בו.
במכתב שהוציא סמוטריץ' הוא שיבח את חוזקת הכלכלה הישראלית, כאמור, והוסיף ביקורת חריפה על מובילי המחאה נגד המהפכה המשפטית: "המשק הישראלי מגלה עמידות ויציבות יחסית בתקופת משבר עולמית, ונתוני המקרו של הכלכלה הישראלית טובים וחזקים", כתב סמוטריץ'. "האיתנות הזו מתחדדת שבעתיים נוכח קמפיין שמנהלים בחודשים האחרונים גורמים חסרי אחריות שמנסים לפגוע בכלכלה באופן מכוון במסגרת מאבקם הפוליטי בממשלת הימין ובתיקונים החשובים שהיא מבקשת להעביר במערכת המשפט הישראלית".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
הוא הוסיף כי "כוחות אדירים עם תקציבי עתק וגיבוי תקשורתי חסר תקדים שמוציאים דיבתה של ישראל רעה בעולם הכלכלי בשקרים בוטים ובהפחדות שווא ועושים הכל כדי ליצור בהלה וסנטימנט שלילי בכלכלה. עד כה נראה שהשפעתם על הכלכלה מזערית בלבד. השוק החופשי חכם יותר ממה שסברו מובילי הקמפיין שורפי האסמים, בוחן מספרים והשוואות בינלאומיות, ומבין שהכלכלה הישראלית חזקה, שהמדיניות הכלכלית שלנו נכונה, מקצועית, ובעיקר עקבית ומרוסנת (תקציב אחראי ומרוסן, הסכמי עבודה אחראיים ארוכי טווח בכלל הסקטורים במשק שמקנים יציבות וודאות לשנים רבות, השקעות עתק בתשתיות מעודדות צמיחה וקידום רפורמות להסרת חסמים, צמצום רגולציה ובירוקרטיה והמשך קידום מדיניות שוק חופשי גלובלי, לצד אחריות ורגישות חברתית ממוקדת ולא פופוליסטית). אני מעריך ומקווה שהמגמות האלה ימשכו בעזרת השם ויאפשרו לנו להמשיך להצעיד את הכלכלה הישראלית לצמיחה ושגשוג ולעמוד באתגרים הרבים שניצבים בפנינו בכל המישורים".
בתוך כך, לדוח של שר האוצר צורף מסמך ניתוח כלכלי שבוצע באגף הכלכלן הראשי ובאגף התקציבים, בו צויינו הורדות התחזיות של משרד האוצר במאי השנה. לפי התחזיות המעודכנות ממאי, הצמיחה צפויה לעמוד ב-2023 על 2.7% וב-2024 על 3.1%. האינפלציה צפויה להסתכם ב-4.2% ב-2023 ולרדת ל-3% ב-2024. בנוסף צפויות הכנסות נמוכות יותר מאשר בתחזית בעת הנחת התקציב וגירעון גבוה יותר, שצפוי להיות 1.3% בשנת 2023 ו-1.4% ב-2024. כעת, הגירעון עומד כבר על 1% נכון לחודש יולי.
נציין כי בחודש שעבר, סדריק ברי, האנליסט הראשי של ישראל בחברת דירוג האשראי העולמית פיץ', הסביר בריאיון לבלומברג את השיקולים מאחורי הדוח היחסית אופטימי של החברה שפורסם בשבוע שעבר, במסגרתו פיץ' לא שינתה את דירוג האשראי של ישראל - אך הזהירה מהמשך החקיקה. ההסבר לדוח הסביר היה שבסוכנות הדירוג למעשה לא מאמינים שהחקיקה תתקדם באופן חד צדדי.
ברי אמר כי "גם אם ממשלת ישראל תחזיק ארבע שנים, זה לא סביר שלאחר מכן תקום קואליציה דומה, כך שיידרשו רפורמות מאוד משמעותיות (כעת) כדי לגרום נזק משמעותי ואנחנו לא חושבים שהממשלה הנוכחית הולכת לשם. גם אם יש יציאה כלשהי של כסף ושל הון-אנושי, עדיין יש הרבה פעילות בישראל שהיא מספקת כדי להניע את הכלכלה. זו תמיד שאלה של קנה מידה".
