בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים והוצאות בסך 228 אלף שקל לקשישה שמעדה ונפצעה לפני כשבע שנים בשולי כביש 4. "נתיבי ישראל" שצורפה כנתבעת ניסתה אמנם להפיל את האחריות לתאונה ונזקיה על אחרים, אבל השופטת מעין צור קבעה שהיא האחראית הבלעדית.
בתביעה סיפרה האישה (83) כי במרץ 2017 היא צעדה על שולי כביש 4 מדרום לצפון, סמוך לצומת רחוב מסריק שבנהריה. לטענתה, בשלב מסוים היא נתקלה במוט ברזל שמלכתחילה לא ניתן היה להבחין בו. כתוצאה מכך היא נפלה ארצה בעוצמה ונגרמו לה שברים בכתף ובשתי ידיה.
לתביעה צורפו שתי נתבעות – עיריית נהריה וחברת "נתיבי ישראל", שטענה להגנתה כי התאונה אירעה בשל בחירת הקשישה לצעוד בתעלה בצדי הכביש שאינה מיועדת למעבר הולכי רגל, ומכאן שעליה לשאת בתוצאות. עוד טענה החברה כי קיומו של מוט ברזל אינו מעיד על רשלנות, שכן לא ניתן למנוע לחלוטין תקלות בדרך.
אחראי נוסף לתאונה, לשיטת החברה, הוא קבלן ניקיון מטעמה. לעמדתה, בהתאם להסכם התחזוקה ביניהם היה עליו להסיר את מוט הברזל ומשלא עשה כן – עליו רובצת חובת הפיצוי. הקבלן לעומת זאת טען שסילוק בזנטים ומוטות אינו חלק מתפקידו.
תחילה קבעה השופטת צור שעיריית נהריה אינה אחראית לתאונה. הגם שמדובר במקטע כביש העובר בתחום שיפוטה – משהוחלט שהמקטע יהיה באחריות "נתיבי ישראל", עברה אליה גם האחריות הבלעדית לדאוג לתקינותו של המקום ולתחזוקתו. נקבע גם שאין מקום להטיל על העירייה אשם תורם, שכן היא נתקלה במפגע שקשה היה להבחין בו.
בקרב שנוהל בין השניים הנותרים – "נתיבי ישראל" וקבלן הניקיון – הכריעה השופטת כי ידו של האחרון על העליונה. השופטת מצאה כי ההסכם עם הקבלן אינו מתייחס למוטות ברזל, ומנהל אזור מטעם "נתיבי ישראל" אישר בעדותו כי הסרת מוטות משולי הכביש אינה בתחום אחריותו של הקבלן.
השופטת בחנה אם אי-הסרת המוט עולה כדי רשלנות של "נתיבי ישראל", ותשובתה הייתה חיובית: "מוטות מסוג זה מהווים מפגע מסוכן, ויש להסירם מיד בתום ביצוע המדידה שלשמה הונחו, ולא להמתין לניקיון התקופתי שמבוצע במקום. הדבר לא נעשה, ומכאן שהנתבעת התרשלה באחזקת המקום".
בסוגיית הנזק נקבע כי התאונה הותירה בקשישה נכות גבוהה לצמיתות, ומצבה כיום מקשה עליה לבצע פעולות יומיומיות. "אין ספק שמדובר בפגיעה חמורה הגורמת סבל רב, בפרט לאדם קשיש", נכתב.
בנסיבות אלה נקבע ש"נתיבי ישראל" תפצה אותה בכ-190 אלף שקל עבור נזקיה השונים כגון הוצאות רפואיות וכאב וסבל, ותשלם לה שכר טרחת עו"ד בסך כ-38 אלף שקל. כמו כן חויבה החברה הלאומית לתשתיות תחבורה לשלם לקשישה הוצאות משפט, ואף לשאת בשכר טרחת עורכי דין של העירייה והקבלן, בסך כולל של 40 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד בקר ואח'
• ב"כ "נתיבי ישראל": עו"ד בלוך ואח'
• ב"כ העירייה: עו"ד לוריג ואח'
• ב"כ הקבלן: עו"ד כהן
• עו"ד ליאורה כהן עוסקת בנזקי גוף ותאונות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין