יו"ר ועדת העבודה והרווחה בדיון על "עסקת החבילה": "לא ניתן יד לכוחניות ולאיומים"
(צילום: דוברות הכנסת)
חברי כנסת מוועדת העבודה והרווחה הבטיחו היום (ב') כי סעיפים ב"עסקת החבילה" ישונו "כי אנחנו לא נהיה חותמת גומי ומדובר בעסקה הדורשת תיקונים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"עסקת החבילה", הכוללת את העלאת שכר המינימום ב-1 באפריל ב-100 שקל בלבד ל-5,400 שקל הובאה רק היום לאישור הכנסת וייתכן כי לא יספיקו לאשרה סופית לפני המועד הקובע לתחילת תשלום שכר המינימום החדש, שכן הכנסת יוצאת לפגרת האביב והחגים ביום ראשון הקרוב. בכל מקרה, גם אם יינתן רק בחודש מאי, התשלום יהיה בדיעבד גם על חודש אפריל.
בוועדת העבודה והרווחה התנהל דיון סוער במיוחד על סעיפי "עסקת החבילה" הראשונה במשק מאז 1986. יו"ר הוועדה, ח"כ אפרת רייטן-מרום הדגישה, כי "מאז חתימת ההסכם - השתנו הנסיבות", כאשר הכוונה היא בין השאר לגל ההתייקרויות במשק שהביא את האינפלציה כבר לשיעור שנתי של 3.1%, הרבה יותר משיעור העלאת שכר המינימום ב-1.9% בלבד בחודש הבא.
קרבות מילוליים התנהלו בוועדת העבודה והרווחה בעת הדיון הראשון על "עסקת החבילה" החדשה במשק. לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) "ההסכם נחתם כבר לפני חודשים אחדים, אך מאז השתנו הנסיבות ויש לתת עליהן את הדעת. לא ניתן לממשלה להיות רשות מחוקקת - ומהותה של הכנסת להיות מחוקקת ומפקחת על פעולות הממשלה. שכר המינימום חוקק כבר בשנת 1988 ועד כה התבדו כל החששות מאבטלה המונית בעקבותיו. האבטלה לא רק שלא עלתה - אלא דווקא ירדה". היא דחתה את "האיומים על ראשינו אם העסקה לא תאושר. לא ניתן יד לכוחניות ולאיומים".
עו"ד דבורה ספיר-אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה, הדגישה את ההידברות וההסכמות בין הצדדים, שמתבטאת בין היתר בהעלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל עד שנת 2025.
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, שיבח אף הוא את "מנגנון העבודה המשותפת בין המעסיקים, העובדים והממשלה - שיצר עסקה מאוזנת", אך קרא לחברי הכנסת לחזק את השכבות החלשות דרך מס הכנסה שלילי.
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, תקף את הניסיונות לבטל את העסקה, "המעניקה וודאות למעסיקים ולעובדים. היא מאוזנת, שנחתמה בהסכמה בין כל הצדדים הנוגעים לדבר ומעניקה גמישות בשוק העבודה והעלאה מדורגת ונכונה של שכר המינימום. אם הכנסת לא תתמוך בה - לא יעלה שכר המינימום כבר בחודש הקרוב".
לדברי רועי יעקב, ממלא-מקום יו"ר ההסתדרות, פרטי העסקה השתפרו ככל שהשתפר המצב במשק. ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) הלין על טענת המעסיקים כי על עובד-הקצה המשתכר רק קצת יותר מ-5,000 שקל - לספוג את העלאת מחירי חומרי הגלם וההובלה הימית. ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) התריע מביזיון הרשות המחוקקת - כאשר מציבים בפניה מוצר-מוגמר של עסקה שאסור לשנות בו מאום וח"כ מוסי רז (מרצ) קרא ל"עסקה אחרת לגמרי" לאור יוקר המחיה התלול והאינפלציה הצפויה מהמלחמה באירופה.
גם ח"כ רם שפע (העבודה) מתח ביקורת על "חתימת-הסכם מראש ללא ביקורת הכנסת – שהיא חוסר הבנה בסיסי בדמוקרטיה" ולדברי ששי שדה, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית, על הממשלה לפעול להורדת יוקר המחיה שהעלאת השכר אינה מדביקה אותו.
ח"כ נירה שפק (יש עתיד) תהתה אם נבחנו חלופות והאם נבחנה תוספת מותאמת דיפרנציאלית, עו"ד אלעד כהנא מ"קו לעובד" התריע מאי-הכללתם של עובדים-לשעה בעסקה ואילו סגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה (ימינה), תהה היכן הגמישות בהעסקה של מעסיק אישי מול עובד אישי וקרא לארגוני העובדים להיות התנדבותיים ולא לכפות דמי חבר.
לפי ח"כ נעמה לזימי (העבודה), "למעסיקים לא אכפת שיש עובדים עניים בישראל והם מוכנים לייבא עובדים מסין". היא קראה לחיזוק שירותי הרווחה ופירוק מונופולי-המזון בנוסף להעלאת השכר.
אורי וולטמן מארגון "מינימום ארבעים", טען כי להסכם הנוכחי אין רוב בציבור הישראלי, ואילו לדברי ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) העסקה כרגע היא "ישראבלוף". הוא קרא שלא לכלול עובדים זרים בהסכם שכר-המינימום.
החוק שיאפשר להורה יחידני לסרב לעבוד בלילות אושר בוועדה
בתוך כך, ועדת העבודה והרווחה אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית חוק לפיו הורה יחידני יוכל לסרב לעבוד בלילות. חלות החוק תהיה מחצות הלילה עד שבע וחצי בבוקר. בכך אושרה הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת מרע"מ.
ועדת העבודה והרווחה אישרה את החוק שיזמו לקריאה שניה חברי הכנסת אימאן חט'יב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים וווליד טאהא, שמאפשרת להורה יחידני, גבר או אישה לסרב לעבוד בשעות הלילה, מחצות הלילה ועד 07:30 בבוקר, במקום עד חמש או שש בבוקר, הקבוע בחוק כיום. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) ציינה כי יש לבחון בזהירות הגבלה שכזו - כדי להימנע מאי-קידום נשים בעבודה.
אחת מיוזמי החוק, אימאן חט'יב יאסין (רע"מ), הסבירה כי חוק עבודת נשים, עוד משנת 1954, מגדיר "עבודת לילה" כפרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00 ובין 06.00, ובחקלאות בשעות שבין 24.00 ובין 05.00, כאשר בפרק זמן זה לא ניתן לחייב אישה להגיע לעבודה, למעט במקרים מיוחדים שפורטו בחוק.
מטרת התיקון המוצע היא להקל על נשים שהן הורה עצמאי - שמגדלות את ילדיהן ללא בן זוג, ולהרחיב את פרק הזמן המוגדר כלילה לשעות שבין 24.00 ובין 07:30, והיא נועדה לסייע לנשים אשר צריכות לטפל בילדיהן עד ליציאתם לבתי הספר ומוסדות החינוך. יאסין הדגישה כי בעיקר בגיל צעיר של הילדים, האישה היא זו שמטפלת בהם בבית, ויש לאפשר לה את מילוי תפקידה כהורה וכאם. "הדבר יביא לרווחתם הנפשית וההורית של הילדים והאימהות", ציינה. לדבריה, "ילד" הוא עד גיל 12, והחוק לא יפגע ברצון המעסיקים להעסקת-נשים כיוון שמי שלא מעוניין להעסיק אישה, ימצא סיבות אחרות.
ענת בן שבת, היועצת המשפטית של הוועדה, ציינה כי לא ניתן לסרב לעבודת-לילה במקום המטפל בחולים, וכן במלונאות, תפקידי הנהלה שונים ומקרים נוספים שנקבעו בחוק עבודת נשים. הוועדה דחתה את ההסתייגויות שהוגשו לחוק, וכן תיקנה את הנוסח מאישה להורה יחידני, גבר או אישה.
