איך יוצאים מהפקק? צפו בוועידת התחבורה של ynet ו"ידיעות אחרונות"
"המגמה בשנים האחרונות היא שמפסיקים לתכנן כבישים חדשים ועוברים לתכנון עירוני, שמבוסס על תחבורה ציבורית", כך אמרה היום (ב') דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, בוועידת התחבורה של ynet ו"ידיעות אחרונות". לדבריה, "יש בחינה מחודשת על חלק מהכבישים. הגישה היא לא לעשות נהרות של כבישים אלא לראות איך הכבישים האלה הם נתיבים של תחבורה ציבורית, מפעילים את הכישוריות והחיבוריות, ולא עוד מחלפי ענק שמונעים את הפיתוח סביבם ומפרידים בין האזורים במקום לחבר".
"יש לנו הרבה תוכניות על השולחן שצריך לבצע", אמרה זילבר. "חייבים לקדם את הביצוע בכל המובנים, גם מבחינת התקציבים וגם מבחינת הביצוע בפועל, כדי לאפשר לנו להגיע לתחבורה ציבורית יעילה, אמינה, נגישה ומתפקדת.
זילבר התייחסה גם לנושא הצפיפות בהליכי התכנון, לאור העובדה שכיום באזורים צפופים יותר יש תחבורה ציבורית טובה ויעילה יותר. "אחד הדברים המרכזיים שאנחנו עושים הוא הציפוף הוא סביב הרכבות. במטרופולין ת"א יש לנו את תמ"א 70, שזו התוכנית המשלימה למטרו, והיא ההתרחשות האורבנית הכי מסעירה שתקרה פה. אינטנסיביות של זכויות בנייה, מתן אפשרות לאוכלוסיות שונות להיות נגישות יותר לתחבורה הציבורית, עירוב של שטחי ציבור בנויים, של מוסדות וכו', הכל סביב התחבורה הציבורית. כבר היום יש מדיניות של ציפוף לאורך הרכבת הקלה, כמו בירושלים".
זילבר ציינה כי "90% מהאוכלוסייה נמצאת בערים. אנחנו מכפילים את האוכלוסייה, נהיה 16 מיליון איש ורובם יהיו בערים", אולם לצד זה הוסיפה כי "יש רצון של הממשלה לחזק אזורים פריפריאליים כמו הגולן והנגב על ידי הקמת ישובים חדשים. הדברים האלה נבחנים".
הקמת ישובים חדשים עוזרת או שכדאי לחזק את המטרופולין הקיים?
"ברור שעדיף לחזק את המטרופולינים הקיימים. גם את באר שבע, אם מדברים על הדרום. יש כאן עוד ערכים שהממשלה מנסה להעביר ויצטרכו לבחון אותם, אבל המאסה הגדולה תהיה בערים ולכן צריך שהן יהיו כמה שיותר איכותיות. כל תוכנית צריכה לתת מענה ברמת הנגישות והמרחב הציבורי. כולם יודעים שאנחנו במשבר ענק, ואני אגיד שהוא בעיקר משבר של ביצוע. התוכניות נמצאות על השולחן, וצריך לבנות".
יש פיתרון לפקקים או שאנחנו מדמיינים פיתרון שלא קיים?
לדברי שי קדם, מנהל אגף בכיר לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה, "פקקים היו ופקקים ישארו. לאנשים נוח לנסוע ברכב פרטי ולכן ככל שהכביש יהיה פנוי - אנשים יסעו ויהיו פקקים. צריך לראות איך אנחנו מייצרים עדיפות לנסיעות אחרות, איך הופכים אמצעים אחרים לאטרקטיביים יותר. לתת אלטרנטיבה לפקקים".
"לא פתרונות לכלי רכב אלא לאנשים"
"מערך התחבורה צריך לתת פיתרון לכולם, גם לישובים גדולים וצפופים וגם לישובים קטנים", אמר פרופ׳ שמאי אסיף, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. "בעיר ובכפר המערכות יהיו שונות אבל נגישות צריכה להיות לכולם. האם פקקים הם גזרת גורל? אני חושב שאפשר לנהל את מערכת התחבורה כך שבהדרגה יהיו פחות ופחות פקקים. אם אני מסתכל לשנת 2048, שזו שנת המאה למדינת ישראל, בניהול נכון של התשתיות הקיימות והמתוכננות אפשר יהיה להגיע למצב שבו כל אחד יגיע למחוז חפצו בנוחות, בשיוויון מלא ובמחיר סביר".
2 צפייה בגלריה
משמאל לימין: שי קדם ופרופ' שמאי אסיף בוועידת התחבורה של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(צילום: אביגיל עוזי)
פרופ' אסיף סבור כי צריך להפעיל את המודל מתוך הרשויות המקומיות, ו"לא להסתכל על פתרונות לכלי רכב אלא על פתרונות לאנשים". לדבריו, "אנחנו צריכים לתת מערכת של תחבורה ציבורית, שיתופית, הליכה ברגל ואופניים". לצד זה, הוא ציין כי "עדיין חלק קטן מהנסיעות, כ-30% עד 35%, יהיה ברכב פרטי".
תחבורה ציבורית יכולה להיות פתרון בכל יישוב? בפריפריה יש ישובים שמנותקים לחלוטין מתחבורה ציבורית
לדברי קדם, "למקום שאין בו צפיפות אי אפשר להביא שירות של תחבורה הציבורית. כשאני רוצה להביא שירות יעיל, כלומר קו אוטובוס לא כל שעה אלא כל רבע שעה, אני צריך ביקוש. זה מבוסס על מאסות של אנשים. האתגר גדול. אני חושב שמדיניות הפיתוח בישראל צריכה לראות לא רק פתרונות תשתית ושירות אלא איך אנחנו מצמצמים את הצורך בנסועה, את הצורך לצאת מהבית ולנסוע מרחקים גדולים. כבר היום רואים שהרבה אנשים עושים נסיעות קצרות במרחב העירוני, צריך לפתור את זה בעידוד להליכת רגל ואופניים".
"אי אפשר לעשות מהפכה גדולה במקומות קיימים אבל כן יש הרבה מה לעשות", הוסיף פרופ' אסיף. "ערים יעברו התחדשות, והיא מלווה בתוכניות רבות של עירוב שימושים והליכתיות. אבל העיקר הוא להסתכל אחרת על כל תהליך התחבורה. צריך להסתכל על התשתית הקיימת ועל זו המתוכננת ולחלק אותה אחרת בין המשתמשים השונים. לתת עדיפות מובהקת לתחבורה ציבורית שיתופית, להולכי הרגל, לאופניים וכו'. אם נעשה את זה, נוכל להגיע למצב שבשנת 2048, אולי קודם, ניפטר מהפקקים".
