בלעדי: שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הקים אתמול (א') צוות לבחינת אפשרות לצמצום וסגירת תאגידי המים בראשות זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
נזכיר כי השר כהן הביע עם כניסתו למשרד האנרגיה חוסר שביעות רצון מכך שתאגידי מים החליפו את הרשויות המקומיות במתן שירותי מים וביוב לפני שנים, ולכן החליט להקים כעת את הצוות שבין היתר יבחן את החזרת הפעלת משק המים והביוב מחדש באמצעות הרשויות המקומיות. יצוין כי העברת הפעלת משק המים מהרשויות שלא גבו מע"מ על מחירי המים לתאגידי המים שגובים מע"מ ייקרה את המים מיידית בשיעור המע"מ, כאשר כעת שיעורו 17% - אולם בקרוב הוא יועלה לפחות ל-18%.
השר כהן אמר ל-ynet כי "מים הם מוצר צריכה בסיסי. קיומם של עשרות תאגידי מים, שחלקם פועלים בחוסר יעילות, עולה לציבור מאות מיליוני שקלים בשנה, ומייקר את מחיר המים. צמצום וביטול של תאגידי המים יכול לחסוך הרבה כסף עבור כל משפחה בישראל, עבור העסקים ועבור התעשייה, ולכן הוריתי לבחון אפשרות של מעבר ניהול משק המים לידי הרשויות המקומיות. חברי הוועדה הם מקצועיים ובעלי ניסיון רב, ואני בטוח שיגיעו למסקנות הטובות ביותר עבור מדינת ישראל ואזרחי ישראל".
בחינת צמצום תאגידי המים היא צעד שנוקט לדבריו השר כהן, שתומך גם בסבסוד מחודש של המס על הדלק, כדי להביא להורדת מחירים. זאת בהמשך להחלטת השר כהן שפורסמה לראשונה ב-ynet לדחות ליולי את השימוע שבו הייתה אמורה רשות המים להודיע על התייקרות המים בכ-8%, ובך ההתייקרות נמנעה - לפחות בינתיים, ובהמשך לרפורמה להגברת התחרות במשק החשמל, שתצא לדרך בחודש יולי.
חברי הוועדה התבקשו להגיש למשרד האנרגיה והתשתיות את מסקנותיהם בתוך שבועות אחדים. במסגרת הבחינה שתיערך, אגף בכיר ייעוץ משק המים במשרד האנרגיה והתשתיות, בסיוע חברי הוועדה, ישמעו, בין היתר, עמדות של ראשי רשויות ושל תאגידי מים בנושא, ויבחנו את היתרונות והחסרונות של מהלך כזה.
כיום פועלים בישראל 56 תאגידי מים וביוב עירוניים, אשר מאגדים את רוב הרשויות המקומיות, ו-24 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד שטרם התאגדו. בשנים האחרונות הועלו טענות מצד ראשי רשויות שונים בנוגע לצורך בהפעלת משק המים והביוב בידי התאגידים, במקום באמצעות הרשות המקומית עצמה.
תאגידי המים הוקמו בארץ לפי חוק תאגידי המים והביוב משנת 2001. תאגיד מים וביוב הוא אגודת מים שהיא חברה לשירות ציבורי שתפקידה להעניק שירותי מים וביוב בתחומיה של רשות מקומית או התאגדות של מספר רשויות מקומיות.
עד לפני שנת 2021 האחריות על משק המים והביוב הייתה אחת מסמכויות כל רשות מקומית בישראל בהתאם לחוק משנת 1962.
התאגידים הוקמו לאחר שרשות המים, הגוף הממשלתי המפקח על משק המים, פסקה כי מצב משקי המים בארץ "רחוק מלהיות סביר ובא לידי ביטוי באובדן של עשרות מיליוני מ"ק מדי שנה, השקעות נמוכות בתשתית מים וביוב ושיעורי גבייה נמוכים מאוד".
בעקבות זאת הוחלט על הקמת עשרות תאגידי מים והחוק בשנת 2001 חייב את הרשויות המקומיות להעביר את סמכויותיהן לידי התאגידים.
מחיר המים זינק
מאז שמשרד האוצר הציע להקים את תאגידי המים גילו הרשויות המקומיות התנגדות רבה להקמתם. טענה אחת שלהן התאמתה: הקמת תאגידי המים גרמה לייקור רב של תעריפי המים למשקי הבית באופן שהוגדר כבלתי סביר. כאמור, המחירים עלו הרבה מעבר לתחילת גביית מס ערך מוסף על חשבונות המים, מה שלא היה בעת שהרשויות המקומיות גבו את התמורה למים שסיפקו לאזרחים. משכורות גבוהות ששולמו למאות עובדי התאגידים וניהול כושל הובילו לעליית מחירי המים לעתים ב-30%-50% בתוך תקופה קצרה.
בעקבות זאת המליצה ועדה ממשלתית בראשות ד"ר אודי ניסן לאפשר שוב לרשויות מקומיות להיות שותפות לניהול משק המים שבשטחן, אך למרות שהממשלה אישרה את המלצות הוועדה אלה לא יושמו.
בתקציב המדינה לשנים 2014-2013 הוצע לאחד ולצמצם את מספר התאגידים ל-15, אולם גם הצעה זו לא בוצעה.
יחד עם זאת, המבקרים את הניסיונות המחודשים לסגור את תאגידי המים טוענים כי העברת הסמכויות והפעלת משקי המים מחדש לרשויות המקומיות תגרום לנסיגה במשקי המים, ששוכללו וקודמו מאוד ב-20 השנים האחרונות תחת תאגידי המים. המבקרים את תוכניותיו של שר האנרגיה טוענים כי החזרת ניהול משקי המים לרשויות המקומיות יגרמו לפגיעה בהמשך קידום משקי המים, שכן הכספים שייגבו הרשויות המקומיות על המים יופנו בחלקם למטרות והוצאות אחרות של הרשויות ויחזקו רק את מעמד ראשי הרשויות והנזק יהיה גדול מהתועלת והחיסכון שיושג מסגירת תאגידי המים, אם הצוות החדש שממנה כעת שר האנרגיה ימליץ על סגירת התאגידים.
