מאז פרוץ משבר הקורונה, בשנים 2020 ו-2021, השכר הממוצע בישראל עלה ריאלית ב-3.2% בקצב שנתי, בהשוואה לעלייה ריאלית שנתית ממוצעת של 2% בין השנים 2011 ו-2019. כך עולה מדו"ח שפרסמה היום (א') הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הדו"ח, השכר הממוצע הריאלי עלה – חרף המשבר - מתחילת שנת 2020 עד סוף שנת 2021 ברוב ענפי המשק, כאשר הענפים בהם נרשמה עלייה חדה יחסית בשכר הממוצע מתאפיינים בהון אנושי וברמות פריון גבוהים - ענפי ההייטק והפיננסים.
מנגד מתברר בדו"ח, כפי שהיה צפוי ודווח לאחר פרוץ משבר הקורונה, כי היו ענפים בהם נרשמה צמיחה אפסית בשכר הממוצע, דוגמת ענף ההארחה וההסעדה והיו גם ענפים שבהם נרשמה ירידה בשכר הממוצע ובהם האומנות, הבידור והפנאי.
עוד עולה, כפי שנטען כבר בעבר בביטוח הלאומי ובשירות התעסוקה, כי לאורך משבר הקורונה חלה ירידה משמעותית יותר בתעסוקתם של המשתכרים ברמות השכר הנמוכות בהשוואה למשתכרים ברמות שכר גבוהות יחסית, כך ששינוי תמהיל המועסקים לאורך המשבר הוביל לעליות בשכר הממוצע במשק.
עם זאת, באוצר מציגים אומדן לשכר הממוצע במשק בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים, ולפיו החל מהרבעון השני של 2021 השכר הממוצע במשק אינו מושפע מהשינויים בתמהיל עקב התאוששות בשיעור התעסוקה של עובדים מעשירוני ההכנסה הנמוכים. כלומר המשמעות היא כי ברוב 2021 השכר הממוצע עלה ללא קשר להשפעות הקורונה.
הכלכלנית מציינת כאמור כי השכר גדל בשיעור גבוה יחסית במהלך השנתיים האחרונות. גידול זה בשכר לא מוסבר משינוי משמעותי בהיקף העבודה, כאשר שעות העבודה השבועיות הממוצעות בפועל עמדו על 38 בדצמבר 2021 בהשוואה ל-37.9 בדצמבר 2019.
ממצא זה עשוי להפתיע כיוון שבמשברים כלכליים קצב הגידול בשכר לרוב נמוך ואף עשוי להיות שלילי. כך, ב-2002-2003 (משבר הדוט-קום) נרשמה ירידה ריאלית של כ-9% בשכר הממוצע וב-2009-2008 (המשבר הפיננסי הגלובלי) נרשמה ירידה ריאלית של כ-3% בשכר הממוצע.
גרינברג מדגישה, כי לעליית השכר במשבר הקורונה שהינה בניגוד לירידות בשכר הממוצע שנצפו במשברי עבר בישראל, יש הסברים אפשריים: הביקוש העולמי לשירותי ענף ההייטק שהתחזק בתקופת המשבר, מדיניות תשלומי ההעברה הממשלתית למשקי הבית (מענקים וביטוח לאומי) שחיזקה את הביקוש הפרטי, הצורך לבצע גיוסים מהירים ונרחבים של עובדים בסיום סגרים וירידה זמנית בהיצע העובדים על רקע מדיניות הממשלה להתמודדות עם התפשטות הנגיף והחשש של עובדים להידבק.
הכלכלנית הראשית קובעת בדו"ח, כי משבר הקורונה היה בעל השפעה דרמטית על שוק העבודה, כאשר בשיאו נרשמה ירידה בתעסוקה של כ-1.4 מיליון מועסקים, כשליש מהמועסקים במשק. פגיעה זו בתעסוקה לא הייתה אחידה, כאשר הירידה בשיעורי התעסוקה בקרב חמישוני ההכנסה הגבוהים הייתה מתונה יחסית לזו של חמישוני ההכנסה הנמוכים.
בחודשים האחרונים נרשמה התאוששות מרשימה בשוק העבודה, כאשר בחודש ינואר 2022 נרשמה התאוששות מלאה בשיעור ההשתתפות ושיעור התעסוקה נותר נמוך בכ-0.7% בלבד בהשוואה לרמה שלפני המשבר. בהתאם, נרשמה גם התאוששות ניכרת בתעסוקת חמישוני ההכנסה הנמוכים.
"הירידה המוגברת בשיעורי התעסוקה של עובדים מחמישוני ההכנסה הנמוכים במהלך משבר הקורונה השפיעה מאוד על חישוב השכר הממוצע במשק ויצרה בו גידול שלא היה נרשם אילו תמהיל המועסקים היה נותר זהה", קובעת גרינברג.
כך, למשל, בחברת הייטק המהנדסים מרוויחים בממוצע 30 אלף שקל והמאבטחים מרוויחים בממוצע 10 אלף שקל, מכאן שהשכר הממוצע בחברה עומד על כ-20 אלף שקל. נניח כי בעקבות משבר הקורונה הוצאו כל המאבטחים לחל"ת בעוד המהנדסים המשיכו לעבוד כרגיל. בעקבות כך עלה השכר הממוצע בחברה ב-50% (מ-20 אלף שקל ל-30 אלף שקל) למרות שהחברה לא העלתה את השכר לאף אחד מהעובדים. תופעה דומה נרשמה בכלל המשק, כאשר באפריל 2020 נרשמה עלייה של 17% בשכר הממוצע במשק בהשוואה לפברואר 2020.
