הפרקליטות הגישה היום (ראשון) כתב אישום נגד היזם אמיר ברמלי, ונגד נאשמים נוספים, על קבלת דבר מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף, עבירות הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה. האישום מיוחס להונאת פירמידה שברמלי ביצע בין השנים 2020-2018.
על פי כתב האישום, ברמלי, שכבר מרצה 14 שנות מאסר לאחר שהורשע בהונאת משקיעים אחרת, גייס במרמה כ-20 מיליון שקלים מיותר מ-40 משקיעים: "בניגוד מוחלט למה שהוצג למשקיעים, ברמלי נהג בכספי המשקיעים כבשלו תוך חריגה מוחלטת מההרשאה שנתנו. הכספים שימשו אך ורק לצרכיו השונים של ברמלי ולמימון המיזם המרמתי, והכל על פי רצונו והנחיותיו.
"הליך גיוס המשקיעים היה מרמתי מתחילתו ועד סופו, וכלל הצגת מצגים רבים, לרבות מסמכים מזויפים", נכתב בכתב האישום. עוד נטען כי ברמלי הציג את המסמכים המזויפים למשקיעים לפני שהחליטו אם להשקיע, ולאחר ההשקעה "כדי להניח את דעתם ולעכב הליכים משפטים מטעמם". לפי כתב האישום, "ברמלי היה הגורם הדומיננטי במיזם המרמתי והנהנה העיקרי ממנו, והוא שקבע וקיבל את ההחלטות בו, לרבות דרך גיוס הכספים וטיב השימושים שייעשה בהם".
על פי כתב האישום, ההונאה התבססה על שיטת פירמידה קלאסית: "במקרים הספורים שבהם קיבלו משקיעים כספים בחזרה, מקורם היה בכספים שגויסו ממשקיעים אחרים". עוד צוין כי "ברמלי ניתב את כספי המשקיעים לשימושו האישי, ובכלל זה מימון אורח חיים ראוותני, תשלום שכר טרחה לעורכי דין וכן תשלום חובות שונים. בנוסף, כספי המשקיעים נותבו לשימושים השוטפים של המיזם המרמתי ומימנו אותו באופן מלא".
גיסו של ברמלי, שהיה עמו ביחסים קרובים, הוצג כמי שעמד בראש המיזם והוצג בפני המשקיעים כבעלים של החברות שנעשתה באמצעותן ההונאה: "גיסו פעל כאיש קש בהתאם להנחיותיו של ברמלי בנוגע לקשר עם משקיעים או משקיעים פוטנציאלים". ברמלי והנאשמים הנוספים ביצעו את ההונאה באמצעות חברות קש ששמן אולרנט יעוץ וסחר ו-Bond2Bond, שנרשמה ברשם החברות על שמו של גיסו של ברמלי.
לפי כתב האישום, המסמכים שברמלי ושותפיו זייפו היו ערבויות מזויפות מבנקים זרים. "ברמלי זייף את הערבויות הבנקאיות בעצמו והשתמש בחומרי גלם שונים, לרבות נייר מיוחד מוגן העתקה על גביו הודפסו הערבויות, מעטפות מיוחדות המיועדות לשילוח אווירי, מדבקות הולוגרמה, חותמות ומטביעי חותמות, הכל על מנת ליצור מצג שווא לפיו מדובר בערבויות אותנטיות שהונפקו בבנקים זרים והגיעו ארצה בטיסות".
עוד מיוחס לברמלי כי עשה שימוש בדמויות פיקטיביות, כאשר הציג למשקיעים דמות בשם מונג' קאפור המשמש איש קשר של הבנק ההודי מול החברה. ברמלי הפנה את המשקיעים לדמות הפיקטיבית באמצעות כתובת מייל לפני ההשקעה כדי שיוכלו לוודא את הערבויות הפיקטיביות שהוצגו להם. "בפועל מאחורי אמצעי התקשורת של 'מונג' קאפור' עמד ברמלי והוא היה זה שהתכתב עם המשקיעים בשם זה", נכתב בכתב האישום.
לצד זאת, ברמלי עשה שימוש באמצעים פיקטיביים נוספים כמו אתרי אינטרנט, בין היתר של הבנק ההודי ושל חברת ברוקפילד, פירמת עורכי דין אמריקנית, וכן זויפו מנגנוני "אימות אוטומטי" של הבנקים המנפיקים.
מלבד ברמלי הגישה הפרקליטות כתבי אישום גם נגד שני אנשי מכירות, צחי פיינמן ואפרת אפק, שמיוחסות להם עבירות מרמה; נגד עו"ד ירון תשבי, שסייע לברמלי לרמות את המשקיעים, ומיוחסות לו עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה; ודן שפירא ויובל תורג'מן, אנשי עסקים שבאמצעותם גולגלו כספים במסגרת ההונאה, להם מיוחסות עבירות הלבנת הון. לפי הסדר הטיעון שנחתם עם אפק, צפוי לה עונש מקסימלי של שנת מאסר - כך נמסר מהפרקליטות.
לפי כלכליסט, לאחרונה שב"ס החליט להעביר את ברמלי לאגף סגור לאסירים בסיכון גבוה לבריחה - כך עולה מעתירה מינהלית שהגיש ברמלי לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. לאחר העתירה, כחלק מצעדי שב"ס, הוא הועבר לכלא רימונים שבשרון.
נחקר בחשד שניסה לסחוט שופט
בשנת 2020 הורשע ברמלי בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, גיוס משקיעים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון בהיקף של 340 מיליון שקל. על ברמלי נגזרו תחילה 10 שנות מאסר, ולאחר ערעור החמיר בית המשפט העליון את עונשו ל-14 שנות מאסר.
"מדובר באדם איש חריף ושנון, הטיל קסם על סביבתו, מניפולטיבי", כתב כבוב בהכרעת הדין. "הייתה לו תוכנית לגייס מאות מילוני שקלים ממשקיעים לא מנוסים, והמצגים שלו היו הונאה, אחיזת עיניים, גניבת דעת", הוסיף.
"גרסתו של ברמלי במשפט", המשיך כבוב. "לגבי ההשקעה והשימוש בכספים הייתה מתפתחת, מתגלגלת, מכילה סתירה רבות. שמעתי למעלה מ-170 עדים. התרשמתי שאף אחד מלבד ברמלי לא הבין איך התבצעה הפעילות. חוץ ממנו איש לא ידע מה נעשה בכספים. התנהלותו הייתה קלוקלת. כאשר הוצגו לא עובדות או מסמכים הוא ענה לא לעניין, התחמק, אמר שיספק מידע סותר. 18 מיליון שקלים נמשכו לעסקים הפרטיים שלו".
כשברמלי היה במעצר בזמן ההליכים בעניינו, נפתחה נגדו חקירה נוספת בחשד שניסה לסחוט באיומים את שופט העליון חאלד כבוב, שכיהן אז כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב והיה השופט שדן בתיק. ברמלי הכין הקלטה שמשתמע ממנה שיש לו עסקים עם בנו של השופט, עו"ד וואליד כבוב, על מנת שזה יפסול את עצמו מגזירת העונש. כבוב סירב, והעליון דחה ערעור של ברמלי על כך.
