המתקפה המוצלחת של החות'ים המקורבים לאיראן על שדה תעופה ומיכליות באבו דאבי, שעלתה בחייהם של שלושה עובדים, לא צפויה לפגום במוניטין של החברות הישראליות - שמוכרות מערכות יירוט למדינות רבות ברחבי העולם. בכמה מתקנים אסטרטגיים באמירויות כבר מוצבת מערכת לזיהוי ויירוט רחפנים ומל"טים של סקיילוק הישראלית, והתעשייה האווירית הודיעה במרץ שעבר על הסכם עם החברה הביטחונית האמירתית EDGE לפיתוח משותף של מערכות כאלה, שתע"א כבר מוכרת ברחבי העולם.
"האירוע הזה לא הפתיע את האמירתים. הם כבר רכשו מאיתנו מספר מערכות שסיפקנו להם לפני חצי שנה, אבל ייקח זמן עד שתהיה להם יכולת להגן על כל האתרים הרגישים במדינה", אומר איציק הובר, מנכ"ל סקיילוק מקבוצת אבנון. "כבר אתמול לאחר המתקפה קיבלנו טלפונים מהמפרץ, ואנחנו מניחים שבהמשך יגיעו פניות גם ממדינות אחרות. כל מתקפה כזאת חושפת חולשות שקיימות גם במדינות אחרות, שמתלבטות לגבי ההוצאה. אנחנו מכירים את זה ממתקפות מל"טים קודמות נגד אתרים בסעודיה. עם התמונות של העשן שעולה ממתקני הנפט קל יותר למקבלי ההחלטות לאשר עסקאות כאלה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כל התעשיות הביטחוניות הגדולות בארץ, תע"א, אלביט ורפאל כבר מייצרות מערכות לזיהוי מל"טים ורחפנים, באמצעות מכ"מים, מערכות אופטיות, שיבוש אלקטרוני, יירוט באמצעות רחפני יירוט ואף בלייזר. כתחום חדש יחסית הוא מושך גם חברות קטנות שמפגינות ביצועים תחרותיים לגדולות, שרגילות למכור מערכות במיליוני דולרים, ולא במאות אלפי דולרים כמו שעולה מערכת יירוט נייחת בודדות נגד רחפנים. יש גם מערכות זולות יותר לטווחים קצרים יותר, שנישאות בידי לוחמים.
במפרץ מכירים את הטכנולוגיות הישראליות בתחום
ב-2021 עמד הייצוא הישראלי בתחום על כמה עשרות מיליוני דולרים, והוא גדל במהירות, וצפוי לעבור השנה את ה-200 מיליון דולר. חלק מהעסקאות לא עוברות ישירות דרך החברות בארץ, אלא דרך חברות בנות בחו"ל, במקרה של לקוחות שעדיין מעדיפים שלא לרכוש ישירות מישראל, או שעלולים להיתקל במגבלות רגולטוריות.
גם במפרץ מכירים את הטכנולוגיות הישראליות בתחום, ואפילו במתחם תערוכת האקספו הציבו מערכות יירוט כאלה, מחשש להתקפה על המתחם. אבל לחות'ים היו תוכניות אחרות.
"הייצוא שלנו גדל בכל שנה פי 3, ושאר הענף גדל בקצב די דומה", אומר הובר. "גם במדינות שמאוימות יש כבר מערכת הגנה אווירית שיודעת לזהות מטוסים, מסוקים, מל"טים גדולים ואפילו טילים באליסטיים, רחפנים ומל"טים קטנים הם איום שונה עבורה. דווקא בגלל שהם איטיים יותר וטסים יותר לאט, מערכות ההגנה האווירית בכלל לא מכוונות לחפש אותן וליירט אותן. אנחנו יודעים לזהות כבר ממרחק 10 ק"מ אם מדובר בכלי עוין או ידידותי, כדי לאפשר ללקוח מספיק זמן להחליט איך הוא רוצה לטפל באיום".
חברת ThirdEye מייצרת מערכות אופטיות לגילוי רחפנים, שהיא מוכרת ישירות ללקוחות או עבור חברות בארץ ובחו"ל שמייצרות גילוי ויירוט ומשלבות אותה בהן. "זה שוק שחברות הדיפנס הגדולות עוד לא תמיד יודעות לאכול, כי מדובר במערכות זולות יחסית למה שהן רגילות למכור, מה שמעניק כרגע יותר דריסת רגל לחברות קטנות", מסביר ליאור סגל, מנכ"ל ThirdEye.
"הגילוי האופטי חשוב. אמנם למכ"ם יש טווח יותר ארוך, אבל יש מקומות שיש בעיה להפעיל אותו בגלל הקרינה, ומעבר לעצם הזיהוי רוצים לראות בעיניים את האיום ולסווג אותו. במקרה של המתקפה באבו דאבי נראה שנעשה שימוש במל"טים ממשפחת אבאביל האיראנית, שכבר ראינו גם בזירה שלנו. זה כלי שמסוגל לשאת 45 ק"ג חומר נפץ, לא מספיק כדי לחדור לבונקר, אבל יכול להסב נזק משמעותי למטרות 'רכות'. מל"טים ורחפנים קטנים מאתגרים את מערכות הגילוי, כי בניגוד לטיל, שמגיע מכיוון זירה מסוימת, אפשר לתכנת אותם להגיע מכל כיוון, וחייבים מעקב של 360 מעלות".
