הרגעים הראשונים שאחרי האסון בהר מירון
הטרגדיה הקשה שהתרחשה לפנות בוקר (שישי) במירון וממשיכה להתנהל כעת היא קודם כל אירוע טראגי אישי להרוגים, למשפחותיהם ולפצועים הרבים. אין ספק שמדובר באירוע משפטי שיתוחקר ויוליד תביעות נזיקין רבות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על מנת להבין את התמונה המשפטית ולבדוק מה קרה באסונות אחרים בישראל, כמו פסטיבל ערד ואחרים, השבנו על שאלות מרכזיות שעולות מהאירוע במירון באמצעות עו"ד ענת גינזבורג, יו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום ונכי צהל בלשכת עו"ד ומתמחה בתביעות נזיקין כתוצאה מתאונות שונות.
מבחינה משפטית, מה צפוי במישור הפלילי?
עו"ד גינזבורג מציינת כי היה ידוע שיגיעו חוגגים רבים מהרגיל היות והאירוע התפרש על לילה אחד בלבד בעוד שבשנים הקודמות הוא התפרש על פני יומיים, בגלל שהחג יצא סמוך ליום שישי וכניסת השבת. "מדובר באירוע רב נפגעים, הכתובת הייתה על הקיר. במקום היה עומס רב של חוגגים.
"יש לבדוק את האחריות של גופים רבים לאירוע, לרבות המשטרה, המשרד לבטחון פנים, כבאות, פיקוד העורף, מארגני האירוע, וכו'. מדוע לא מנעו הצטופפות ולחץ במקום וביציאה ממנו, האם אמדו את הסיכונים הכרוכים בהצטברות קהל בלתי נשלט בפתחי היציאה, מדוע פתח היציאה היה כה צר, מדוע לא היו פתחי חירום ערוכים ומוכנים, מדוע הותקנה רצפת נירוסטה חלקה, האם הטריבונות ויתר האמצעים שהועמדו לרשות החוגגים עמדו בתקנים הנדרשים ועוד.
"במקום היו אמורים להיות 5,000 שוטרים וכמו כן לוחמי מג"ב. הכיצד לא נערכו לסיכון הצפוי של הדוחק הבלתי אפשרי? ברור שהמשטרה לא תוכל לחקור את עצמה. היועץ המשפטי לממשלה החליט היום כי מח"ש תתחיל מייד בבדיקה על מנת לברר האם עולים חשדות לפלילים מצד שוטרים במסגרת אירוע האסון במירון".
ענת גינזבורגצילום: אמיר יהלמבחינה משפטית, מה צפוי במישור האזרחי?
בפן האזרחי, סבירות גבוהה כי תוקם ועדת חקירה לבדיקת הגורמים לאירוע. לדברי עו"ד גינזבורג "יש להניח שהוועדה תבדוק, בין היתר, מדוע לא יושמה החלטת ממשלה מס' 3886 של ממשלת ישראל מיום 27.11.11 להסדרת תשתיות והקמת חברה ממשלתית ייעודית שתנהל את אתר קבר שמעון בר יוחאי. ההחלטה הטילה על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להקים תשתיות קבועות בקבר הרשב"י, לרבות גידור, תיחום, תאורה וכו', כדי שיהיה ערוך להילולה. עוד בשנת 2010 מתח מבקר המדינה דאז מיכה לינדרשטראוס ביקורת חריפה על ההיערכות להילולת ל"ג בעומר ועל המצב התחזוקתי במקום".
משפחות רבות איבדו את יקיריהן - אם יוכח כי גורם כלשהו התרשל כיצד בני המשפחה יוכלו לפעול?
בני משפחות ההרוגים והפצועים יגישו לבתי המשפט תביעות נזיקין לפיצויים נגד כל הגורמים המעורבים. "אין ספק כי הייתה רשלנות אשר גרמה לאסון הקשה, ועל הגופים המעורבים יהיה לפצות את המשפחות והפצועים", מציינת עו"ד גינזבורג.
התובעים יוכלו, בין היתר, להסתייע בתוצאות ועדת החקירה / ההרשעות בהליכים הפליליים של האחראים לאסון אם תהיינה, במסגרת ההליכים האזרחיים. משפחות ההרוגים יפוצו, בין היתר, עבור הפסדי ההשתכרות של המנוחים, הכאב והסבל הרב, העובדה שלא יוכלו לסייע לבני המשפחה וכו'.
הפצועים יוכלו לצרף לכתבי התביעה חוות דעת מומחים רפואיים המתייחסות לפציעות ולנכויות שנגרמו להם, והם יהיו זכאים לאחר שתוכח רשלנות הנתבעים לקבל פיצויים עבור הפסדי השתכרות, עזרה בבית, הוצאות רפואיות, כאב וסבל וכיו"ב. לדעת עו"ד גינזבורג יש סיכוי רב כי משפחות ההרוגים והפצועים באסון יוכלו לתבוע בנוסף לפיצוי הנזיקי גם פיצויים עונשיים בסכומים גבוהים נוכח המחדל הקשה.
עו"ד גינזבורג מציינת כי "ניתן יהיה להקיש מהפסיקה לעניין אסון פסטיבל ערד שאירע ביולי 1995, שם נמחצו שלושה בני נוער למוות כתוצאה מקהל רב שהתגודד בפתח פסטיבל רוק בערד. באותו אירוע הורשעו בפלילים ע"י ביהמ"ש בין היתר מנהל משרד הכרטיסים, מפקד במשטרה שהיה ממונה על הערכות המשטרה לקראת פסטיבל ערד ועוד. ערעור שהגישו לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע נדחה.
"יצויין כי רק 12 שנה לאחר אסון פסטיבל ערד, קבל ביהמ"ש המחוזי בירושלים את תביעת הפיצויים שהגישו הוריהן של חן יצחק ז"ל ונעמה אלקריב ז"ל, והטיל על הגורמים האחראים לאסון פיצויים בסך של חמישה מיליון שקל למשפחות ההרוגות.
"כמו כן ניתן להקיש מאסון המכביה, בו התמוטט גשר מעל נחל הירקון ביולי 1997 וגרם למותם של ארבעה ספורטאים ו-69 פצועים. במקרה הזה הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין לקחי האסון, וסביר להניח כי אף בעניין אסון מירון תוקם ועדה כזו, שניתן יהיה כאמור להשתמש במסקנותיה לצורך התביעה האזרחית של המשפחות והפצועים. בעניין גשר המכביה הוגשו תביעות נזיקין אשר לבסוף הגיעו לסיומם באמצעות מנגנוני פיצוי".
אם ייקבע ששוטרים מסוימים פעלו ברשלנות, האם פצועים ומשפחות הנפטרים יכולים לתבוע את המשטרה?
עו"ד גינזבורג מציינת כי "אין לי ספק שניתן יהיה לתבוע את משטרת ישראל, כיתר הגורמים שאחראים לאירוע. למדינת ישראל אין חסינות בפני תביעות נזיקין. יתרה מכך, בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של בית המשפט העליון להרחיב את אחריותה של המדינה במסגרת חובות הפיקוח שלה וכמו כן בגין רשלנות בהפעלת סמכויותיה באופן ישיר.
"באחד המקרים חייב ביהמ"ש העליון את משרד החינוך בפיצוי קטין עקב הפרת חובות פיקוח על ביה"ס, וכמו כן נפסק כי ההשקפה שהמדינה חסינה בפני תביעות נזיקין חלפה מזמן מהעולם". גם בפרשת פצועי והרוגי בר נוער, הגישו התובעים באמצעות עו"ד ענת גינזבורג תביעות נזיקין, בין היתר נגד המשטרה והמשרד לבטחון פנים, בגין אחריותם לאירוע, שהסתיימו לאחרונה בהסדרי פשרה.
