ב-2021 חיו בישראל 1.95 מיליון נפשות עניות, שבהן 853.8 אלף ילדים ו-212.4 אלף נפשות בגיל הפרישה. כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי, במסגרת דוח העוני השנתי שהתפרסם הבוקר (ה'). מדובר בעלייה ביחס ל-2020 אז היו בישראל 1,877,594 נפשות מתחת לקו העוני, אך עלייה זו נגרמה בעיקר בשל העלייה ב"קו העוני" עצמו, וזאת בשל העלייה ברמת החיים אחרי שנת הקורונה הקשה הראשונה. עם זאת, עדיין רבים מאוד בישראל נשארו מאחור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"הייתי מורה, ועכשיו אני זקוק לנדבות. זה משפיל"
לפי הביטוח הלאומי, בשנת 2021 ההכנסה החציונית נטו לנפש תקנית, שממנה נגזר גם קו העוני, עלתה בשיעור מתון של 1.3%, והגיעה ל-2,849 שקל. לעומת זאת ההכנסה הכלכלית החציונית לנפש תקנית, זו שאינה מביאה בחשבון את התערבות הממשלה דרך מיסים ותשלומי העברה, עלתה בשיעור חד של 7.9%.
לפי חישובי הביטוח הלאומי, אדם יחיד היה זקוק ל-3,561 שקל בחודש ב-2021 כדי להימצא מעל לקו העוני, בעוד שמשפחה של זוג עם ילד או הורה עצמאי עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 7,550 שקל לחודש. משפחה של זוג עם שני ילדים יזדקקו לסכום של כ-9,117 שקל כדי להימצא מעל קו העוני.
בביטוח הלאומי אומרים כי העליות המתונות יחסית בממדי העוני ב-2021, למרות הפסקת מרבית התמיכות המיוחדות שהוענקו בתקופת הקורונה, החל מאמצע השנה, משקפות את ההתאוששות המרשימה בשוק העבודה ובכלל זה הגידול בתעסוקה.
לפי הדוח, ללא התערבות הממשלה, כלומר לפי ההכנסה הכלכלית, תחולת העוני של משפחות ירדה מ-37.4% ל-35.5%, של נפשות ירדה מ-33.9% ל-32.1%, ושל ילדים ירדה מ-39.0% ל-37.0%. ירידות אלה מיוחסות להתאוששות המהירה בשוק העבודה בשנת הדוח.
העלייה הגבוהה ביותר בתחולת העוני נרשמה בקרב אזרחים ותיקים: מ-16.4% ב-2020 ל-17.6% ב-2021, "זאת, לנוכח הפסקת המענקים המיוחדים שניתנו ב-2020 מחד והשתתפותם המועטה בשוק העבודה מאידך", נכתב.
יעקב (76), אשר עבד במשך 45 שנה במערכת החינוך, הוא דוגמה לאחד מאותם אזרחים ותיקים שבקושי מחזיק את הראש מעל פני המים. "הייתי מורה, ועכשיו אני זקוק לנדבות של אנשים. זה משפיל אותי. אני בהישרדות", הוא מספר.
יחד עם בנו, אשר נמצא על הרצף האוטיסטי, יעקב גר בדירה קטנה של הדיור הציבורי, שלאחרונה עלה שכר הדירה בה מ-300 ל-1,600 שקל לחודש. "אני חי מקצבאות קיום של הביטוח הלאומי", הוא מסביר. "אני לא יכול לשלם סכומים כאלה, אם אני אשלם את זה, אין לנו אוכל. אני מקבל חבילת מזון מפתחון לב פעם בשבוע, בשאר הזמן אנחנו מנסים להסתדר. יש לי הוצאות בריאותיות שקשה לי לשלם, חשבון חשמל כבר חודשיים לא שלמתי. אין לנו אפילו תנור, אז אנחנו לא מחממים את הבית. קר בתקופה הזו, אז מתלבשים יותר חם ונכנסים למיטה".
"רבים חזרו לעבודה ב-2021"
לדברי ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, "שנת 2021 התאפיינה בחזרתו של המשק למסלול צמיחה, מסלול ממנו סטינו במשבר הקורונה. עובדים רבים שיצאו ממעגל העבודה במשבר חזרו לעבודה. שיעור האבטלה שבשיא המשבר עמד על 35% ירד ב-2021 ל-5%, ועלייה נרשמה בשכר הריאלי.
"עם הסרת המגבלות שהוטלו במהלך המגפה והשיפור במצב הכלכלי, צומצמו החל מיולי 2021 התמיכות שניתנו למשפחות ולעסקים בתקופת המשבר", מסבירה קסיר. "הירידה בהיקף התמיכות הייתה נמוכה בהשוואה לתרומת ההתאוששות הכלכלית על ההכנסות, ומשכך למרות ירידה זו עלו ההכנסות נטו כמעט בכל העשירונים. ההשפעה על האוכלוסיות השונות לא הייתה אחידה, וההכנסות נטו עלו מעט פחות בעשירונים התחתונים ובעשירון השני אף נרשמה ירידה. וכך, לראשונה מזה שנים, עלו שיעורי העוני ואי-השוויון לפי הכנסות נטו".
ואכן, נתוני הדוח מצביעים על כך ששיעורי העוני הנמדדים לפי ההכנסה נטו עלו במעט: שיעור העוני של משפחות עלתה ב-0.4%, ל-21%. שיעור העוני של כלל הנפשות עלתה מ-20.5% ל-21% ושיעור העוני של ילדים עלתה ב-0.8% והגיעה ל-28%. כאמור, תחולת העוני של אזרחים ותיקים עלתה בשיעור גבוה יותר - מ-16.4% ב-2020 ל-17.6% ב-2021.
תחולת העוני של משפחות עובדות נותרה כמעט ללא שינוי ומשקפת מגמות מנוגדות בין שכירים לעצמאים: תחולת העוני של משפחות שכירים עלתה במעט ואילו תחולת העוני של משפחות העצמאים ירדה מ-13.4% ל-12.1% בין שתי השנים.
בביטוח הלאומי מדגישים שהעלייה זו קוטעת את מגמת השיפור שנרשמה מאז אמצע העשור הקודם. לדבריה של קסיר, בשלהי 2021 לצד הקיצוצים בתמיכות המיוחדות, הוכנסו תיקוני חקיקה שברובם הופנו לתמיכה באוכלוסיות חלשות - כמו תיקונים בהשלמת הכנסה לאזרחים ותיקים ובקצבאות הנכים, אך את פירות הצעדים אנו צפויים לראות בשנים הבאות. "עם זאת, למרות השינויים החיוביים שהוכנסו, ההוצאה על מדיניות רווחה בישראל עדיין נמוכה משמעותית בהשוואה בינלאומית", היא מבהירה. "בפרט נדרשים שינויים בקרב אוכלוסיות נזקקות בגיל העבודה, לצד הגדלת היקף התקציבים לצעדים אקטיביים לעידוד תעסוקה".
העלייה בממדי העוני מתבטאת גם במדדים של עוצמת העוני וחומרתו: יחס פער העוני לפי ההכנסה נטו, המבטא את הפער בין הכנסת העניים וקו העוני, עלה אף הוא, ב-0.7% - מ-38.7% ל-39.4% בין 2020 ל-2021. גם המדד לחומרת העוני, מצביע על החרפה בין שתי השנים - ב-2021 המשפחות העניות היו אפוא עניות יותר בהשוואה ל-2020.
עוד צוין כי בין 2020 ל-2021 היתה עלייה בעומק העוני במרבית קבוצות האוכלוסייה. עם זאת בעוד שבקרב יהודים לא חרדים עומק העוני לא השתנה ואף ירד במקצת, אצל חרדים הוא עלה ואצל ערבים הוא עלה במידה ניכרת.
ממצאי העוני בפריסה גיאוגרפית מראים כי מימד העוני במחוז ירושלים, במחוז הצפון ובדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחות מגיעה ל-36.7%, 23.6% ו-24.6%, בהתאמה. במחוז המרכז ובמחוז תל אביב מימדי העוני נמוכים בהרבה מהממוצע הארצי (14.5% ו-15.7% בהתאמה), לעומת מחוז ירושלים והעיר ירושלים שבהם מימדי עוני של נפשות כמעט כפולים מאלה שבכלל האוכלוסייה.
בהשוואה בינלאומית, ממצאי הדוח מראים כי בהשוואה של ישראל בין 2020 ל-2021, חלה עלייה של כ-0.4%, מ-19.4% ל-19.8, כך שב-2021 ישראל ממוקמת בראש המדרג בין המדינות, עם פער של כ-8 נקודות האחוז מהממוצע במדינות ה-OECD ושיעור עוני כמעט כפול ממנו. יצוין ששיעור זה היה גבוה אף יותר בישראל של 2019, השנה המשותפת למרבית המדינות בדוח, והגיע ל-20.3%.
במדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה המגמות היו דומות: המדד לפי ההכנסה נטו עלה ב-0.8%, אך ירד בחישוב לפי ההכנסה הכלכלית בשיעור של 1.4% בין 2020 ל-2021.
"ב-2022 צפויה ירידה בעוני של אזרחים ותיקים"
על אף כל זאת, בביטוח הלאומי מעריכים כי "ב-2022 צפויה ירידה בממדי העוני של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. זאת, לאור העלאת הקצבאות לאזרחים ותיקים המקבלים השלמת הכנסה בסכומים של כ-500 שקל ליחיד וכ-800 שקל לזוג, כמו גם העלאת סכומי ההשתכרות המזכים בתוספת השלמת הכנסה לקצבה זו.
"לצד השפעה זו, העלייה בגיל הפרישה של נשים שהחלה ב-2022 צפויה לצמצם את ההטבה במצב העוני, אם כי מוקדם עדיין להעריך בכמה. לגבי האוכלוסייה בגיל העבודה, הפסקת קצבאות האבטלה הייחודיות לתקופת הקורונה כליל ב-2022 מפחיתה את התמיכות בשנה זו. כמו כן, ב-2022 ירד שיעור האבטלה ועלה שיעור התעסוקה, מה שצפוי גם הוא להשפיע על ממדי העוני ואי-השוויון".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום, הוסיף כי "מדינת ישראל נמצאת מזה שנים בפער משמעותי מבין מדינות ה- OECD בעוני ובאי שוויון. לא ייתכן שקצבאות מסוימות יהיו נמוכות מקו העוני עצמו שעומד 2,849 שקל בלבד. כדי להתמודד עם הפערים בחברה נדרשת מחד העלאת קצבאות, ומאידך מתן כלים וסיוע למשפחות ויחידים שנמצאים בשוק העבודה אך משכורתם נמוכה, בדגש על הפריפריה.
"יש צורך בשינויי חקיקה שייקלו על תנאי הזכאות לקצבאות, יאפשרו רכישת השכלה והתמחות שתביא בהכרח לעלייה בשכר ותתרום ליציאה מהעוני. כל זאת, מבלי שהזכאים יחששו שהם עלולים לאבד את הקצבה או ההטבות הנלוות כיוון שזה מצב שלא מאפשר התפתחות".
מנתונים ראשוניים של סקר עוני סובייקטיבי ועמדות כלפי בטחון סוציאלי שערך הביטוח הלאומי, בו נדגמו אלפים מתושבי ישראל, נמצא כי 4.9% מהמשיבים מעריכים שהם כבר חיים בעוני ועוד 24.1% שאינם עניים, אך הם בסיכון לעוני.
לעומת זאת, בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2021, נמצאה ירידה בכל קבוצות האוכלוסייה בהערכת העוני שלהם. לשאלה האם משק הבית לא הצליח לכסות את כל הוצאותיו בשנים המושוות, השיבו בחיוב 26.4% (לעומת 25.8% ו-30.2% בשנתיים הקודמות).
הממצאים מהסקר לגבי ויתורים על מוצרים, שירותים וטיפולים הם מעורבים. מצד אחד, חלה ירידה לאורך השנים בשיעור האנשים שוויתרו על ארוחה חמה מסיבות כלכליות, מ-6.4% ב-2019 ל-5.4% ב-2020 ול-5.2% ב-2021. לעומת זאת, בתחום הבריאות היתה עלייה בשיעור המוותרים על שירותים: שיעור האנשים שוויתרו על תרופות במרשם רופא בשל מצב כלכלי עלה בנקודת אחוז ב-2021, לאחר ירידה קלה בין 2019 ל-2020. גם שיעור המוותרים על טיפול רפואי עלה בין שתי השנים ב-0.8 נקודות האחוז.
"יש אוכלוסיות רבות במדינת ישראל, במיוחד בפריפריה, שזקוקות לכלים על מנת להתמודד עם העוני והפערים בחברה הישראלית", הגיב לנתונים שר הרווחה והביטחון החברתי, ח"כ יעקב מרגי. "דו"ח העוני מראה פעם אחר פעם שקצבאות מסייעות לחילוץ מעוני".
יואב בן צור, שר במשרד הרווחה, הוסיף "אנו מסרבים לקבל מציאות שבה אזרחים ותיקים, ילדים ומשפחות שחיות בעוני. זהו דבר נורא שחברה מתוקנת וערכית לא יכולה לקבל אותו. יש דרכים רבות להבטיח יציאה מעוני אל חיים בכבוד ובראש מורם. אפשרויות תעסוקה מגוונות ומותאמות לאוכלוסיות שצריכות סיוע הן דבר הכרחי שיקודם בקדנציה הקרובה לטובת היציאה ממעגל העוני ואנו פועלים בימים אלו על תכנית חדשה לטובת כלל אזרחי ישראל".
מנכ"ל ארגון "פתחון לב", אלי כהן, הגיב גם הוא לדברים: "אנחנו מרגישים את הנתונים בשטח. העוני חוצה דת, מגזר ולאום. חברי הממשלה החדשה הבטיחו לציבור לטפל בעוני ועליהם לקיים את הבטחותיהם לציבור בהקדם".
