בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי על רשות האוכלוסין לאפשר לפליטי המלחמה באוקראינה שבקשתם להיכנס ארצה סורבה להיוועץ בעורך דין ולהעמיד את ההחלטה לביקורת שיפוטית. ההחלטה התקבלה אף שהמקרה הקונקרטי שבגינו הוגשה הבקשה נפתר ושני ילדים אחים שעמדו בפני גירוש נכנסו לישראל.
שני האחים, בן 14 ובת 18, גרו באוקראינה עם סבם וסבתם. לאחר שהחלה המלחמה הם ברחו לפולין ומשם הגיעו לארץ, כאן חיה אמם. מיד עם הנחיתה באמצע החודש שעבר נמסר להם כי לא יוכלו להיכנס לישראל.
באותו זמן אמם חיכתה להם בנתב"ג, אך הם לא יצאו מהשדה והיא לא הצליחה ליצור עמם קשר. רק בהתערבות עורכי דין ששהו במקום במטרה לסייע לפליטים הוגש ערר לבית הדין לעררים. הערר נדחה במעמד צד אחד ונקבע שעל האחים לעלות לטיסה לפולין באותו לילה.
עורכי הדין הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט והשופטת מיכל אגמון-גונן הוציאה צו ארעי למניעת הרחקת הילדים עד להחלטה לגופה. האחים הפקידו ערבויות שנקבעו בהחלטה (בסך 40 אלף שקל) ושוחררו עוד באותו יום לשהות עם אמם.
כמה ימים לאחר מכן, ואף שהרשות הודיעה כי היא מסכימה לכניסת האחים, הגישו עורכי דינם בקשה למתן החלטה שתקבע כי אין להרחיק אזרחי אוקראינה טרם הודע להם על זכותם להיוועץ בעורך דין וניתן להם זמן לממש את זכותם זו. הם הדגישו כי רק מיעוט המגיעים מאוקראינה שכניסתם מסורבת מספיקים להגיש ערר או הליכים אחרים והחלטה כאמור תמנע אפליה.
בתגובתה נמנעה רשות האוכלוסין מלהתחייב לנוהל או הסדר שיאפשר ביקורת שיפוטית אפקטיבית מבלי שיהיה על עורכי דין מתנדבים להישאר במתקני המסורבים מסביב לשעון כדי למנוע את גירושם. לטענת הרשות, משהסכימה לכניסת הקטין ואחותו הפכה הבקשה לתיאורטית ואין לדון בה עוד.
עו"ד דור פנקאבל בהחלטתה השופטת מיכל אגמון-גונן הדגישה את חשיבות הזכות להיוועץ בעורך דין וזכות הגישה לערכאות. היא קבעה כי אף שעניינם של האח והאחות הוסדר, יש לקבוע כללים שיבטיחו ייצוג משפטי וגישה לערכאות בכל המקרים של פליטים שכניסתם מסורבת.
היא ביטלה את החלטת בית הדין לעררים וקיבלה את בקשת רשות הערעור במובנה הרחב, כך שיחולו ההוראות שלהלן כדי לאפשר ביקורת שיפוטית יעילה על החלטת הרשות:
על הרשות ליידע את כל מסורבי הכניסה, עם הסירוב, כי יש להם זכות להיוועץ בעורך דין ולהגיש ערר על אותה החלטה.
- על הרשות לאפשר למסורבי הכניסה להיפגש עם עורכי דין, וליצור קשר עם משפחתם אם חבריהם, כדי שאלו ידאגו לכך עבורם. לצורך כך על הרשות להימנע מגירוש אותם מסורבים במשך לפחות 48 שעות מהגעתם.
- בעררים שמעורבים בהם קטינים על בית הדין לעררים לשמוע את הקטין, אפוטרופוס לדין, ולשקול בהחלטה את טובת הילד כשיקול ראשון במעלה.
- ככל שבית הדין מחליט שלא למנוע את הגירוש, עליו לעכב את ביצוע החלטתו כך שהעוררים יוכלו לפנות לבית המשפט. הרשות תמנע מהרחקת עוררים כאמור במשך 48 שעות מקבלת החלטת בית הדין.
השופטת חתמה את דבריה בציטוט מספר שמות "וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים".
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עוה"ד רונית מזרחי ונמרוד אביגאל מארגון HIAS ישראל, וכן ע"י עו"ד סער עינבר בן-זאב ממשרד ארדינסט, בן נתו, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון
• ב"כ רשות האוכלוסין: עו"ד דוד מרגליות מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
• עו"ד דור פנק עוסק בחוקתי ומנהלי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
