מס חדש להורדת הגירעון שנובע מהירידה הגדולה הצפויה בהכנסות המדינה ממס הדלק עם המעבר המהיר בשנים הקרובות לרכבים חשמליים בישראל. כדי להקטין את הגירעון בעתיד ובמסגרת הצעדים להתמודדות עם הגודש בכבישים ועידוד השימוש בתחבורה ציבורית פורסם בלילה האחרון (בין חמישי לשישי) להערות הציבור תזכיר חוק מס נסועה לרכב חשמלי ופלאג-אין.
בהמשך להחלטת ממשלה בנושא תקציב המדינה לשנת 2024, מפרסמים משרד האוצר ורשות המיסים להערות הציבור את תזכיר החוק לפיו יקבע מיסוי בגין הנסועה השוטפת של רכבים חשמליים ופלאג-אין ורכבים שאינם מונעים על ידי בנזין וסולר, ברמה דומה למס הבלו שמוטל על בנזין וסולר ובהפחתת התועלות הסביבתיות של הרכבים החשמליים כמו הפחתת זיהום אוויר, פליטת גזי חממה ורעש.
הצעת החוק קובעת כי החל משנת 2026 יוטל מס של 15 שקל לכל 100 ק"מ על רכבים אלה (15 אגורות לכל ק"מ של נסועה). חבות המס תיקבע בהתאם לבדיקה שתעשה במכון הרישוי בעת חידוש רישיון הרכב, גביית המס תתבצע על ידי רשות המיסים.
לצד מס הנסועה, רשות המיסים ומשרד האוצר מקדמים מתווה מדורג לשיעורי מס קנייה מופחתים לרכבים חשמליים עבור השנים 2027-2025. מטרת המתווה היא לשמר את התמריץ שקיים היום לקניית רכבים חשמליים על פני רכבי בנזין מזהמים באמצעות מתן הטבה משמעותית במס קנייה.
גובה המס שנקבע מתחשב ביתרונות הסביבתיים של רכבים אלה, כמו הפחתת זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, אך משקף גם את העלויות החיצוניות שמושתות על המשק בגין השימוש בהם, וזאת בשל תרומתם לתאונות דרכים, לגידול בגודש בכבישים, לצורך במקומות חניה ועוד. מטרת המיסוי היא להפנים את העלויות החיצוניות הנגרמות לחברה בשימוש ברכב חשמלי, ובתוך כך לעודד את הפחתת השימוש ברכב הפרטי ולתרום להפחתת הגודש בכבישים מצד אחד, ומצד שני לשמר את הכנסות המדינה ממיסוי על שימוש ברכבים, על רקע המעבר לשימוש ברכבים שאינם מונעים על ידי בנזין או סולר החבים בבלו.
צעד זה מהווה כלי משמעותי בהתמודדות הממשלה עם החמרת הגודש בכבישים בישראל, שהנו מהגבוהים ב-OECD. מעבר לכורח התחבורתי, מס הנסועה הוא אחד מצעדי הממשלה העיקריים להתמודדות עם הגירעון הפיסקלי המבני שהוחמר בעקבות מלחמת ה-7.10. חיוניות חקיקת החוק הועצמה עוד יותר לאור הורדת דירוג אשראי ישראל והחשיבות בנקיטת צעדים שיגבירו את האמינות והיציבות הפיננסית של ישראל ושיתרמו להורדת היחס חוב-תוצר.
רשות המיסים ומשרד האוצר רואים חשיבות רבה בקידום מהיר של החוק לצורך התמודדות עם המשבר התחבורתי ושמירה על האחריות התקציבית.
