שכרם של נשיא המדינה, ראש הממשלה, השרים, סגני השרים, חברי הכנסת, השופטים וכל הצמודים להם יתעדכן במשכורת ינואר 2023 לפי הערכות בכ-4%. הח"כים יקבלו תוספת של כ-1,810 שקל ברוטו בחודש, השרים יקבלו תוספת של 2,027 שקל, ראש הממשלה ויו"ר הכנסת יקבלו תוספת של 2,253 שקל ונשיא המדינה יקבל תוספת 2,586 שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
שכרם של כל נושאי המשרה מתעדכן אחת לשנה במשכורת חודש ינואר, בהתאם לעלייתו של השכר הממוצע במשק בשנה שקדמה לעדכון. לפי חוק מיוחד שנחקק בכנסת בשנת 2020 בעיצומה של הקורונה, שכרם של הח"כים ונושאי המשרה הוקפא בשנתיים האחרונות.
בשנת 2021 ובשנת 2022 שכרם של חברי הכנסת לא עודכן, אבל ההקפאה של עליית השכר תסתיים אוטומטית ב-31 בדצמבר 2022. אם הח"כים לא יחוקקו חוק חדש המקפיא את שכרם גם בשנה הבאה, הם יקבלו תוספת של 4% על פי השיעור המוערך של עליית השכר הממוצע בשנת 2022.
בינתיים, הח"כים החדשים שיושבעו היום יקבלו את המכוניות שהחזירו הח"כים הפורשים, כמו גם את לשכותיהם. אתמול נערך בכנסת יום עיון לח"כים החדשים שבו הוצגו להם המשכן ודרכי העבודה.
מלבד שכר חודשי ברוטו של 45,274 אלף שקל, שכאמור צפוי לעלות ל-47,084 שקל, חברי הכנסת נהנים משלל הטבות:
- תקציב של 97.5 אלף שקל בשנה ליצירת קשר עם הציבור. התקציב נועד לאפשר להם בין היתר לשכור לשכה מחוץ לכנסת, לרכוש ציוד, ריהוט, מחשבים, פלאפונים ועוד. שרים וסגני שרים זכאים לתקציב שנתי של כ־55 אלף שקל.
- רכב חכור מסוג סקודה סופראב, סקודה קודאיק, קיה קרניבל ועוד.
- שלושה יועצים פרלמנטריים. יו"ר ועדה רשאי להעסיק ארבעה יועצים פרלמנטריים.
- מימון קו טלפון ואינטרנט בבית וכן מינוי לעיתון.
- שתי פגרות ארוכות - בפסח ובקיץ.
ועדת הכנסת החדשה תידרש בקרוב לדון בהמלצותיה של הוועדה הציבורית לקביעת שכרם ותנאיהם של חברי הכנסת בראשותו של פרופ' יובל אלבשן. הוועדה המליצה באוגוסט 2022, לאחר פיזור הכנסת, להעלות את שכרם של הח"כים ב-910 שקל בחודש נטו. בתמורה לכך, התקציב שניתן לח"כים למימון ארוחות וכיבוד במסגרת סעיף יצירת הקשר עם הציבור יקוצץ ב-6,000 שקל בשנה ותקציב התקשורת יקוצץ ב-4,000 שקל בשנה.
המלצות הוועדה להעלאת שכר הח"כים עוררו ביקורת בקרב ח"כים מכחול לבן והעבודה משום שהוגשו במהלך פגרת הבחירות של הכנסת. במהלך הקמפיינים של המפלגות על קולו של הבוחר חששו מקצתן להעלות את שכרם של הח"כים ועל כן בסופו של דבר הוחלט לדחות את הדיון בהמלצות עד לכינון כנסת חדשה. הנימוק הוא שבתקופת בחירות לא ניתן לדון בוועדות ובמליאה בנושאים שאין לגביהם הסכמה מקיר לקיר. מאחר שמדובר בכנסת חדשה, צפויה הוועדה הציבורית לדון מחדש בסוגייה ולהגיש מחדש את המלצותיה.
הכנסת שיגרה מכתב לשלוש מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בבחירות אך נותרו עם חובות לכנסת שנאמדים בכ־35 מיליון שקל. מאחר שכל המפלגות הללו בחובות והן אף קיבלו מקדמה למימון הבחירות לא ברור מהיכן יחזירו את כל החוב.
חובה של מרצ עומד כעת על 16 מיליון שקל. מהחוב הכולל קוזז סכום של 1.4 מיליון שקל, מאחר שצברו לפחות 1% מהקולות הכשרים. עם הגשת הרשימה לוועדת הבחירות המרכזית באמצע ספטמבר 2022 קיבלה המפלגה מקדמת מימון בחירות של 5.1 מיליון שקל, והיה לה חוב 10.8 מיליון שקל.
החוב הכולל של הבית היהודי הוא 15.8 מיליון שקל. המפלגה קיבלה מקדמת מימון בחירות של 6.2 מיליון שקל, והיה לה חוב של 9.57 מיליון שקל. מהחוב הכולל קוזז סכום של 1.4 מיליון שקל, מאחר שצברו לפחות 1% מהקולות הכשרים.
מפלגת דרך ארץ בראשות יועז הנדל, שלא התמודדה בבחירות האחרונות, חייבת 3.23 מיליון שקל.
