בצל פרסום תחזיות הצמיחה של משרד האוצר אתמול (שני), שצפו צמיחה של 3% בלבד ב-2023, פרופ' דן בן-דוד מבית הספר לכלכלה אוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, הסביר בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio מה זה אומר לגבי הכלכלה הישראלית ואיך זה מתחבר להבטחות של הממשלה החדשה: "אם הממשלה הנכנסת תקיים אפילו רבע ממה שהבטיחה לפני הבחירות, ייתכן מאוד שאנחנו בצרות די משמעותיות". לריאיון המלא קפצו לסימנייה השלישית בנגן בראש הכתבה.
פרופ' בן-דוד הסביר כי על אף שמצב הכלכלה בישראל חיובי מאוד כרגע ביחס לשאר המדינות המפותחות, אי אפשר להתעלם מתחזיות הצמיחה הנמוכות יחסית שמתפרסמות לאחרונה: "מה שחשוב הוא לא קצב השינוי של הצמיחה, אלא הצמיחה לנפש. בגלל שהאוכלוסייה בישראל גדלה בקצב הרבה יותר מהיר משאר מדינות ה-OECD, חייבים להסתכל על זה בפרספקטיבה הזאת. אם תהיה בשנה הבאה צמיחה של 3% פחות שיעור הגידול באוכלוסייה - זה נמוך יותר מהצמיחה שאנחנו חווים מאז 2019".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
צריך להגיד שיש גם תחזיות שמדברות על 2% צמיחה בשנה הבאה, שזה גם תרחיש אפשרי.
"נכון, וכאן אנחנו מתחילים להיכנס לאזור הפחות טוב. צריך להבין שהקטר המשמעותי של המשק שלנו זה ההייטק, והענף נכנס למשבר שאנחנו עוד לא יודעים מה עומקו ומה סופו.
"אנחנו תלויים בהייטק הרבה יותר ממרבית המדינות העולם - לכן המצב שלנו טוב כרגע ביחס לשאר העולם, אבל אם ההייטק יפגע כמעט כל הביצים שלנו בסל הזה, ולכן אנחנו גם ניפגע. אנחנו תלויים מאוד בהייטק בין השאר כי חלק גדול מאוד מהחברה הישראלית לא מקבל את הכישורים הנדרשים לעבודה במשק מודרני, וזה כנראה לא הולך להשתפר אם מסתכלים על ההסכמים הקואליציוניים שיש כאן, וזה כבר מתחיל ממש לסכן את עתידה של ישראל.
"מערכת החינוך בישראל היא הגרועה בעולם המפותח, רמת הידע של ילדים במתמטיקה, מדע וקריאה, היא הנמוכה מבין כל המדינות המפותחות, וזה אפילו לא כולל את החרדים, שרובם לא לומדים את החומר ולכן לא נבחנים. הרמה של האוכלוסייה הערבית בישראל, לא רק שהיא יותר נמוכה ממדינות עולם שלישי, אלא גם נמוכה מהמדינות המוסלמיות. אם מסתכלים על הפריפריה הגאוגרפית בישראל, משהו כמו חצי מהילדים מקבלים השכלה של עולם שלישי, והם נמצאים בחלקי האוכלוסייה שגדלים הכי מהר. אז אם עכשיו קשה לשנות את הכיוון הזה, זה הולך להיות הרבה יותר קשה או אולי בלתי אפשרי בעתיד. וזאת ההזדמנות שלנו עכשיו לעשות סדר, בגלל שהמשק במצב טוב מאוד ביחס למדינות אחרות".
בנוגע להבטחות של הממשלה הבאה, שאמורה לכהן בשנה הכלכלית הפחות טובה שצפויה לנו, אומר בן דוד כי "יש רק שלוש חלופות לממן את החגיגה. או להגדיל את התקבולים ממיסים, או לקצץ במשרדים אחרים ככה שזה יפנה כסף למקומות שהבטיחו להם, או לקחת הלוואה. ההלוואה הזו יכולה להיות מהציבור דרך אגרות חוב, או שבנק ישראל ידפיס כסף, כמו שעשינו בשנות ה-70 וה-80. עכשיו לבנק ישראל אין שום כוונה לעשות את זה ולמעשה אסור לו כרגע לפעול בצורה כזאת, אבל בין כל מה שרוצים לעשות למערכת המשפט ולצבא, מתחילים לשמוע גם רעשים על מה שהולכים לעשות לבנק ישראל".
זה מתחבר להצעת החוק של גפני, שהציע להקפיא את הריבית על משכנתאות.
"נכון, והדבר הכי מדהים הוא שמדינת ישראל כבר הייתה בסרט הזה, ואין מדינה בעולם שיודעת היטב מאיתנו עד כמה עצמאות הבנק המרכזי היא דבר חשוב. בשנות ה-80 קיבלנו היפר-אינפלציה וזה דרש מאיתנו מאמץ עצום לרסן את הנזקים שנגרמו.
"מי שחושב בכלל בקלות דעת, בלי להבין מה הוא רוצה, להתחיל לכרסם בעצמאות של הבנק המרכזי - אז שני דברים יקרו: גם יש את הסיכון שיקחו את זה למקומות אחרים, וזה גם נותן איתות מטריד לעולם שאנחנו מאוד לא אחראים ושיזהרו מאיתנו. בין השאר, שייזהרו גם כשהם משקיעים אצלנו, ולזה יכולות להיות השלכות לא מבוטלות. אני מניח שנתניהו לא יתן לזה לקרות אבל הוא בעצמו דיבר על הדברים האלה לפני הבחירות".
בנוגע לנתונים הכלכליים שצפויים להתפרסם בהמשך השבוע, שביניהם נתוני האינפלציה והחלטת ריבית בארה"ב, ולאחריה גם נתוני האינפלציה בישראל, מסביר בן-דוד כי "בעיית האינפלציה בישראל היא הכי זניחה יחסית, לא ש-5% זה זניח, אבל מחצית ממדינות ה-OECD עם שיעור אינפלציה דו-ספרתי. הבעיה היא שכאשר האמריקנים עם אינפלציה גבוהה, והם רוצים לטפל בזה על ידי העלאת הריבית - אז אם הם יעלו את הריבית ואנחנו לא זה ישפיע על שער החליפין של ישראל ועל כל הייצוא והייבוא. כסף מישראל יזרום לארה"ב, ולכן יהיה לחץ על הבנק המרכזי בישראל להעלות ריבית".
