בית משפט השלום בקריות קבע לאחרונה שאישה שהפכה עקרה לפני 11 שנה בעקבות סיבוך בניתוח קיסרי ברמב"ם תפוצה בכ-200 אלף שקל. השופט מוחמד עלי פסק שלא הייתה רשלנות בטיפול ביולדת, אך לא הוסברו לה הסיכונים שעמדו בפניה.
בספטמבר 2010 הגיע זוג למרכז הרפואי כשהאישה בשבוע ה-40 להריונה הראשון. תחילה היא הייתה במעקב במחלקת יולדות וכעבור יומיים הוכנסה לחדר לידה. כשעה וחצי לאחר תחילת השלב השני של הלידה, שבו צוואר הרחם פעור לכדי 10 ס"מ, היא הובהלה לניתוח חירום שבמהלכו יולד התינוק כשהוא בריא.
לאחר הניתוח אושפזה האישה חמישה ימים נוספים. כעבור תשעה ימים היא הובהלה שוב לבית החולים בעקבות דימום מסיבי והייתה בסכנה ממשית. היא הוכנסה לחדר הלם ולאחר מכן לחדר ניתוח ובוצעו פעולות כירורגיות לאיתור מקור הדימום ועצירתו. בין היתר בוצעה גרידה של חלל הרחם. בסופו של דבר איתרו המנתחים את מקור הדימום ועצרו אותו. בעקבות הגרידה סבלה האישה מתסמונת אשרמן ואיבדה את יכולת הפריון.
בתביעה שהגישו נגד המרכז הרפואי והמדינה טענו היולדת ובעלה (שבהמשך הביאו בת נוספת בפונדקאות) כי הצוות התרשל בטיפול הרפואי שהעניק לה. טענותיהם התמקדו במעקב הרפואי ובטיפול שניתן במהלך האשפוז לקראת הלידה וכן במעקב ובטיפול לאחר שעברה את הניתוח הקיסרי.
הם דרשו פיצוי על פגיעה באוטונומיה. לטענתם, הצוות הרפואי לא עדכן אותם לפני הניתוח הקיסרי כי יש בעיה כלשהי, והיולדת הייתה תחת הרושם שהכל תקין. לדבריהם לא הוסברו להם הסיכונים הכרוכים בניתוח קיסרי בשלב המתקדם שבו הייתה האישה, ולא סופקו להם הסברים על הסיכון לדימום פנימי ועל משמעות בדיקות למעקב אחר דימום.
עו"ד ירון מויאלאבי נועההשופט מוחמד עלי דחה את הטענה להתרשלות בטיפול בתובעת, אך פסק לה פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. הוא הדגיש שלא ניתן להדיר מהמטופל מידע חיוני בנוגע לסיכונים שהוא ניצב בפניהם, גם אם דרך הטיפול שנקט הצוות הרפואי היא סבירה ומקצועית.
"התמונה שנפרשה מן הראיות מלמדת כי לתובעים לא ניתן מידע בסיסי ומהותי לגבי מצבה של התובעת, לגבי הסיכונים בפניהם עמדה ולגבי האפשרויות העומדות לפניה", כתב.
הוא הדגיש כי הסיכונים שבהם הייתה נתונה התובעת לא היו מבוטלים או זניחים אלא משמעותיים. בין היתר, במשך ארבע השעות שלפני הניתוח הקיסרי לא נערך מעקב רפואי אחר מצבה, מה שמלמד על אי מסירת מידע. זאת ועוד, לאורך כל תקופת אשפוזה היה מעין נתק בין הטיפול הרפואי שניתן לתובעת לבין המידע שהגיע אליה.
השופט קבע שנסיבות המקרה מחייבות פסיקת פיצוי על הצד הגבוה, וקיבל את עתירת התובעים במלואה בכל הנוגע לראש נזק זה, סך של 150 אלף שקל. המדינה חויבה בנוסף בשכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל ובהוצאות בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד ט' טרייבנד
• ב"כ הנתבעים: עו"ד א' כצנלסון
• עו"ד ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
