בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי מכירת ירקות בשיטת "העמס ככל יכולתך" הינה חוקית ואינה נוגדת את דיני הגנת הצרכן. בכך קיבלה השופטת ענת ברון בקשת רשות ערעור שהגיש חקלאי על פסיקה שקבעה כי שיטת המכירה הייחודית שלו – לפי סלסלות במחיר קבוע מראש – אינה חוקית.
המערער הוא חקלאי ותיק ממושב בשפלה. המשק מבוסס על מודל כלכלי של מכירת פירות וירקות ישירות מהחקלאי, באופן שמנטרל את עלויות התיווך ומוזיל את המחיר הסופי לצרכן. בין היתר מציע בית העסק ללקוחות אפשרות למלא סלסלות בגדלים שונים ובמחירים קבועים מראש, ללא תלות במשקל הסחורה.
לקוח שביקר במקום לאחר שראה לגביו פרסומים שונים הבחין שהמוצרים אינם מתומחרים בשיטה המסורתית לפי משקלם, כמו בסופר למשל, אלא בסגנון "מלא כפי יכולתך". בתגובה הוא הגיש נגד החקלאי בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
לטענתו מדובר בשיטת מכירה העלולה להטעות את הצרכן והיא אף אינה חוקית, מאחר שהיא מפרה את חובת הצגת המחיר לפירות וירקות לפי משקל של 1 ק"ג. החקלאי טען מנגד שמדובר בשיטה שדווקא מועילה לצרכן, מאחר והיא מאפשרת לו להעמיס סחורה בנדיבות כראות עינו – ובשום אופן אינה מהווה הטעיה.
בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לייצוגית בנימוק שבעל המשק הפר את חובתו להציג את מחיר המוצרים לפי קילוגרם. החקלאי לא השלים עם התוצאה והגיש את בקשת רשות הערעור לעליון באמצעות עו"ד עודד שטייף. לטענתו, שיטת המכירה בעסק שלו מתיישבת עם תכליות דיני הגנת הצרכן וכוללת יתרונות רבים, אשר די בהם כדי להצדיק את דחיית הבקשה לייצוגית.
מנגד טען הצרכן, שיוצג באמצעות עו"ד רן יסעור, כי החלטת המחוזי נכונה שכן מדובר בשיטת מכירה מטעה המסתירה מעיני הלקוחות מידע מהותי.
אלא שהשופטת ברון חשבה אחרת. היא כתבה שהחקלאי "מציע לצרכנים חווית משתמש מסוג אחר שבה הצרכן בוחר ישירות את הירקות או הפירות ובתוך כך יוצר לעצמו סלסילה שמותאמת להעדפותיו", כאשר מחיר כל סלסלה "גלוי ומוצג באופן ברור וקריא לכל".
לשיטתה, לא רק שאין מדובר בשיטת מכירה מטעה ובלתי חוקית, אלא שמדובר בסגנון מכירה המיטיב עם הצרכן. זאת משום שלצרכנים יש מידע מלא בדבר איכות המוצר, כמות המוצר הנרכש ומחירה הסופי של העסקה, כאשר הכול ממוסגר בחוויית קנייה ייחודית שבה הצרכן רשאי למלא כאוות נפשו מוצרים בסלסילה שמחירה מסומן.
לפיכך, כתבה השופטת, דרך המכירה שנוקט החקלאי מתיישבת היטב עם חובות הגילוי המוטלות על עוסק ובוודאי שאין בה כדי להטעות את הצרכן. היא הוסיפה שמדובר בשיטה הוגנת המייצרת ודאות ושקיפות גבוהה כלפי הצרכן עוד בטרם ביצע את הרכישה. בנסיבות אלה היא הורתה לדחות את הבקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד החקלאי. המשיב חויב בהוצאות משפט של 25 אלף שקל. השופטים מינץ ושוחט הצטרפו לפסק דינה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ החקלאי: עו"ד עודד שטייף
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
