בנק ישראל מביע הסתייגויות מהצעה שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לבחון ולקדם - ביטול שטר 200 השקלים, במסגרת המאבק בהון השחור ובארגוני פשיעה. את הרעיון לבטל את השטר הגה צוות מיוחד של תשעה כלכלנים שהגישו המלצות שונות במסגרת המלחמה בהון השחור.
ארבעה ימים לאחר שראש הממשלה הורה להקים צוות שיבחן את סוגיית ביטול השטר, מבלי שהתייעץ עם נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, פרסם הבנק המרכזי הודעה בזו הלשון: "בנק ישראל יציג את עמדתו המקצועית בנוגע למהלך כזה של ביטול שטר 200 השקלים, ככל שיעלה לדיון. הסמכות לביטול שטרות כסף על פי חוק הינה של הנגיד. עד כה, לא הוצג צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר".
במשרד האוצר ובעיקר ברשות המיסים טוענים שחלק ניכר מיותר מחצי מיליארד השטרות של 200 השקלים משמשים ארגוני הפשע ומשתמטים מתשלומי מיסים, ומהווים חלק משמעותי מההון השחור בישראל.
באוצר ממליצים לבטל את השטרות ולהקשות בכך על מעלימי המס, לצד צעד שכבר בוצע של הפחתת הסכום המותר לתשלום בעסקה במזומן מ-11,000 שקל ל-6,000 שקל ולקראת הפעלת תוכנית לגילוי מרצון של מעלימי מס, שהווידוי שלהם ביוזמתם ימנע נקיטת הליכים פליליים נגדם.
המטרה היא לגלות באמצעות צעדים אלה עוד מיליארדי שקלים מיסים ממי שהעלימו הכנסות במשך שנים.
בבנק ישראל לא פירטו מדוע הם לא מקבלים את המלצת הצוות המקצועי מעבר להודעה שפרסמו בתגובה להנחיית ראש הממשלה, אך סביר כי בתור הגורם האחראי על היציבות הפיננסי במשק הם עשויים לחשוש ממחסור במזומן שייווצר בעקבות המהלך.
אם ייצא לבסוף לפועל, המהלך של הוצאת שטרות ה-200 מהמחזור יצטרך להיות מהיר, משום שפעולה כזאת תהיה אפקטיבית למלחמה בהון השחור רק אם תתאפשר החלפתו למשך ימים אחדים, מה שיקשה על גורמי פשיעה להיפטר ממיליוני שטרות שבהן מחזיקות כנופיות שונות.