1 צפייה בגלריה
 בית משפט
 בית משפט
אילוסטרציה
( אילוסטרציה: Shutterstock)
בית משפט השלום בכפר סבא קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בעלי דירות בבניין ברעננה נגד שכנם מקומת הקרקע, שסירב להסכים לפרויקט פינוי-בינוי. השופט איתי רגב חייב אותו לחתום על ההסכם ובמקביל קבע כי עליו להרוס פרגולה שהקים באופן לא חוקי.
התובעים נציגות הבניין ובעלי הזכויות ב-36 מתוך 46 הדירות שבו. לטענתם, השכן פתח דלת יציאה בקיר דירתו לעבר החצר, פלש לרכוש המשותף והקים פרגולה מקורה. לדבריהם הוא אף סגר את דפנותיה בקירות ובמחיצות ובכך סיפח למעשה מהשטח המשותף לדירתו.
הנתבע טען מנגד כי מטרת התביעה היא לכפות עליו להתקשר בהסכם התחדשות עירונית לאחר שהקודם נכשל. לטענתו, ההסכם הקודם היה לא חוקי, הוסיף זכויות בנייה תוך פגיעה בשכנים ומנע ממנו להגדיל את דירתו. הוא ציין שכשהחברה הקודמת פרשה מההסכם, נכרת הסכם נוסף עם חברה אחרת באותם תנאים אך הוא מודר מההסכמים.
הוא הוסיף שהמתחם כולו מיועד לפינוי-בינוי, הוקמו בו פרגולות רבות (גם על ידי שכן נוסף) והפרגולה שלו לא חורגת מגבולות התב"ע שמאפשרת את הרחבת הדירה. לדבריו, מטרת התביעה היא לאלץ אותו לחתום על הסכם ההתחדשות העירונית. הוא טען כי הופלה במסגרת ההסכם (כאשר אחרים צפויים לקבל 100 מ"ר והוא פחות מ-80 מ"ר), והדגיש שאם יקבל את הפיצוי המגיע לו לא יעמוד בדרכם של השכנים.
התובעים השיבו כי נוהל משא ומתן לעניין הפיצוי אך לא גובשו הסכמות משום שהשכן דרש פיצוי גדול מכפי שניתן לאחרים. לעמדתם, הוא צפוי לקבל דירה חדשה בשטח כמעט כפול מדירתו הנוכחית.
עו"ד אביחי נ. ורדיעו"ד אביחי נ. ורדי
בתיק הוגש פסק דין שניתן בעניינו של הנתבע כ"דייר סרבן" על ידי המפקח על רישום המקרקעין ממאי 2022. פסק הדין קבע כי יש לתובעים את הרוב הדרוש על פי חוק והיתר בנייה כנדרש. פסק הדין קיבל את התביעה והסמיך את בא כוח התובעים להתקשר בשם הנתבע ולחתום בשמו על הדרוש לשם ביצוע ומימוש פרויקט ההתחדשות.
ואכן, השופט איתי רגב קיבל את התביעה. הוא כתב שהשכן לא ביסס את טענתו כי הפרגולה הוקמה בהתאם להיתר. התובעים, מצדם, תמכו את טענותיהם במסמכים – נסח רישום הבית המשותף, תקנון הבית המשותף (המתייחס, בין היתר, לשטח משותף מוצמד לדירות) ומסמכים הנוגעים להסכם ההתחדשות. שמנסח הרישום עולה כי שטח דירת השכן עומד על 39.5 מ"ר – ולא מצוין כי מוצמד לה חלק מהרכוש המשותף.
עוד נכתב בפסק הדין כי טענתו של השכן שלפיה השטח שבו הקים את הפרגולה אינו רכוש משותף עומדת בסתירה לראיות. הובהר שהוא הקים פרגולה מקורה (ולמעשה – חדר) בשטח החצר שהיא חלק מהרכוש המשותף תוך קיפוח זכויות יתר בעלי הדירות.
בסופו של דבר הורה השופט לנתבע להרוס את הפרגולה בתוך 20 יום. הוא הוסיף שנוכח הכוונה להרוס את הבניין כולו במסגרת הפרויקט, התובעים יכולים לתת הסכמתם שהפרגולה תיהרס בהמשך, ביחד עם הבניין. השכן חויב בדמי שימוש בסך 50 אלף שקל בתוספת הוצאות בסך 1,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד ישראלי, עו"ד אמסלם • ב"כ הנתבע: לא צוין • עו"ד אביחי נ. ורדי עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין