1 צפייה בגלריה
 בית משפט
 בית משפט
אילוסטרציה
( אילוסטרציה: Shutterstock)
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגישו דיירים בפרויקט בשכונת קטמון בעיר נגד היזמית "אחים חסיד" ומנהל החברה שרון חסיד, שרכש שתי דירות בבניין והצמיד אליהן אולם שהיה אמור לשמש את כלל דיירי המגדל. השופט אלכסנדר רון הורה למנהל להחזיר את האולם לשימוש הדיירים וחייב אותו ואת החברה בהוצאות עתק של כ-300 אלף שקל.
התובעים, נציגות הדיירים ועשרות רוכשי דירות יוקרה בפרויקט "גני ציון", טענו כי הנתבע השתלט על רכוש משותף בבניין והפך אותו לרכושו הפרטי. הם ציינו כי הוא הצמיד שטח שהיה אמור לשמש את כלל הבניין כ"אולם דיירים" לדירות שרכש בפרויקט. זאת על בסיס סעיף בהסכמי המכר שבו נכתב כי החברה תהיה זכאית להוציא חלקים מהרכוש המשותף ולהצמידם לכל יחידה.
לטענתם, הפסיקה מבקשת בעקביות לצמצם סעיפים אלה שנוקטים מוכרי דירות וקבלנים. הם ציינו כי נציגי החברה הבטיחו כי אולם הנמצא בקומת הביניים יהיה שטח משותף ואף נתלה עליו בתחילת הדרך שלט "אולם דיירים", אך מאוחר יותר הנתבע הסיר את השלט והפך את המקום לשלו תוך שהוא עורך במקום אירועים פרטיים.
המנהל והחברה מנגד שמו את הדגש על מקומו הקרדינלי של ההסכם בכתב על פני טענות להבטחות בעל פה, מצגים וכיוצא באלה. הם הגישו תביעה שכנגד נגד הדיירים בעילת לשון הרע. בבסיס התביעה הנגדית עמד פרסום בעיתון שבו מופיעות טענות הדיירים בעניין השתלטות הנתבע על שטחים משותפים וליקויי בנייה.
השופט אלכסנדר רון הבהיר כי סעיפים המאפשרים לקבלן המוכר דירות להצמיד חניה או מחסן שטרם נמכרו הם מקובלים. אך הסעיפים נועדו לאפשר הצמדה לדירות שטרם נמכרו ולא לנגוס בחלקים מהרכוש המשותף לטובתו האישית של הקבלן. הוא הוסיף שקיימות ראיות חד משמעיות להשתלטות שלא כדין של הנתבע על שטח ששייך לרכוש המשותף, ככל הנראה כ-130 מ"ר גודלו.
בפסק הדין צוין שהנתבע לא הכחיש שהיה במקום שלט "אולם דיירים" והשיב שאינו זוכר מדוע ירד השלט. כמו כן, מחקירתו עלה שבאולם הותקנו בידה, מקלחת, והשטח נועד לאירועי החברה. זאת ועוד, הנתבע הודה שהוא מאפשר לבנו בן ה-17 לערוך במקום מסיבות מעת לעת.
השופט הוסיף שעל בסיס העדויות, בין היתר של סוכנת המכירות, הייתה כוונה להעמיד לרשות הדיירים אולם שכזה והמסקנה היא שהאולם שהוצמד לדירות הנתבע הוא האולם שהובטח. הוא חייב את הנתבע בדמי שימוש בסך 18,200 שקל.
השופט חייב את הנתבעים בהוצאות בסך 50 אלף שקל בתוספת הוצאות לדוגמה בגין התביעה שכנגד, בסך של 250 אלף שקל. עוד הם חויבו בהשבת אגרה לתובעים בסך 15,421 שקל. השופט הוציא צו לסילוק ידו של הנתבע מהאולם בתוך 45 יום.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד עדיאל גלס • ב"כ הנתבעים: עו"ד אמיר דולב • עו"ד לאה לזנובסקי-שטיינברג עוסקת בדיני מקרקעין • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין