הפתעה לטובה ותשבחות מחברת דירוג אשראי מהחשובות בעולם פתחו היום (שני) את דיוני הכנס הכלכלי השנתי ע"ש אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבמשך שנים קבות נחשב לכנס הכלכלי-חברתי החשוב בישראל. בסקירת כריסטיאן אסטרס, ראש הצוות לדירוג מדינות בחברת האשראי S&P (סטנדרד אנד פור) נאמר, כי ישראל עברה את משבר הקורונה הכלכלי באופן טוב יחסית למדינות אחרות, וגם התאוששותה מהמשבר תהיה פחות איטית משל מדינות רבות בעולם. זאת למעשה הסיבה העיקרית שדירוג האשראי של ישראל לא הורד עד היום.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אנו צופים שכלכלת ישראל תתאושש בשלב כלשהו במחצית השנה הבאה. דירוג ישראל נותר גבוה ועם תחזית חיובית בניגוד לדירוגי מדינות אחרות, וההתאוששות במדינות הללו תהיה איטית יותר, במיוחד בשווקים מתפתחים. אשררנו את דירוג ישראל בנובמבר האחרון. זו תוצאה של כלכלה יציבה שתתחיל להתאושש ב-2021 להערכתנו", אמר אסטרס.
עוד נאמר בסקירה, כי לישראל כלכלה עשירה ומדיניות כלכלית טובה לאורך שנים. "מרבית דירוגי החברות בישראל המשיכו להיות טובים גם בשנה שחלפה. החוב הממשלתי אמנם עלה אך הוא יתייצב בהמשך 2021. מבנה החוב הממשלתי הוא טוב ולממשלת ישראל יש גישה טובה לשוק ההון העולמי ולגיוס חוב. בסך הכל, ישראל שומרת על יציבות תקציבית ומוניטארית. נכון לעכשיו, איננו צופים כי דירוג ישראל ישתנה בשנתיים הקרובות".
כנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, נפתח היום בירושלים במושב "ממיתון לצמיחה - מדיניות מאקרו כלכלית", אשר עסק בדרכים להאצה מחודשת של הכלכלה הישראלית. את הפאנל הנחו היו"רים המשותפים פרופ' יוג'ין, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, ופרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל.
פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ציין, כי "הריבית שאנו עובדים מולה מאד מאד נמוכה, ואנחנו משלמים היום פחות מאחוז על הלוואות לעשר שנים. הריבית הנמוכה מאד משמעותית כי הבעיה בחוב ממשלתי היא הצורך לשרת אותו ולשלם את הריבית על ההלוואות. עוד דבר חשוב הוא שיש פה תאריך תפוגה למשבר. זה לא סתם שכל תכניות הממשלה היו מוכוונות ליוני 2021. זה התאריך ששיערנו שנהיה מעבר לחיסון וזו התבררה כהערכה נכונה".
לדברי שמחון, הממשלה סגרה מגזרים שלמים, "לא בגלל שלא נצטרך אותם, אלא מסיבות זמניות ומחשש מהידבקויות. לא סגרנו את המסחר כי הוא לא יצרני. סגרנו מסעדות, אבל נרצה שעוד חצי שנה הן יחזרו לפעול. אני לא חושב שהביקוש למסעדות יפחת בקיץ 2021. המשבר הזה הוא לא משבר קלאסי של 'הרס בונה'. היה פה הרס ולא נחזור בדיוק לאן שהיינו לפני שנה. ומה שאנחנו רוצים זה לראות את כל העסקים שהיו פה בפברואר 2020 חוזרים ופועלים ברגע שנגמור תהליך של התחסנות האוכלוסייה".
ערן יעקב, מנהל רשות המיסים ומ"מ מנכ"ל משרד האוצר, ציין כי "אנחנו עומדים בפני חיסון בשתי מנות, ואני חושב שגם כדי לטפל בכלכלה צריך שתי מנות. צריך לאפשר את המסחר ולפתוח כמה שיותר - זו המנה הראשונה והמיידית - כי המשמעות של מסחר סגור מאד כבדה על התוצר הישראלי. המנה השנייה היא המשמעותית במבט קדימה - לאפשר. לנטרל חסמים. לפתוח את המשק ולהפוך אותו להרבה יותר תחרותי. באוצר יש לפחות 40 רפורמות ויש המון תהליכים שאמורים להאיץ את המשק באופן משמעותי".
5 צפייה בגלריה
"באוצר יש לפחות 40 רפורמות והמון תהליכים שאמורים להאיץ את המשק באופן משמעותי". ערן יעקב
(צילום: דנה קופל)
יוגב גרדוס, מ"מ ראש אגף תקציבים, משרד האוצר:, אמר כי "אין תחליף למשק מתפקד. כל הסיוע שניתן לא יחליף את הפעילות של העסקים ולכן גישתנו היא לתת לכלכלה לעבוד בזמן המשבר ולפתוח את המשק עד כמה שניתן וזה בשיח עם משרד הבריאות כל הזמן. במשך 11 שנים שאני באגף תקציבים תמיד הייתה 'השנה הלא הנכונה' להעלות את החוב. עם המשבר העלינו את החוב בתוך חודשיים, מה שלא עשינו במשך שנים של מאמץ. אבל צריך לזכור שבטווח הארוך אנחנו חייבים להיות ביחס חוב-תוצר יורד".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, תקף את אוזלת ידה של הממשלה בהחזרת העובדים לתעסוקה: "האוצר רוצה שכל החברות יתחרו על הגרוש, אבל מדינת ישראל מונעת מהתעשייה להיות תחרותית ומייצרת סביבה עסקית לא הגיונית. המפעלים בפריפריה לא יכולים להתחרות בשכר הזעום שמשלמים בטורקיה ובסין ובחוסר כוח האדם המקצועי שהמדינה לא פעלה כדי להכשיר. אותה ממשלה שקובעת את עלויות הייצור היקרות, ולעתים בין היקרות בעולם, הולכת וקונה ממפעלים שלא היו עומדים בשום חוק אם היו מנסים לייצר בישראל. כך הממשלה מייצרת מקומות תעסוקה בטורקיה במקום בפריפריה".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר כי "בשל מדיניות שגויה, בתכנית הכלכלית העדיפו לשלם לאנשים לשבת בבית במקום להאיץ ולפתח את המשק. מתוך 138.6 מיליארד שקל שהוקצו במסגרת התכנית הכלכלית בשנת 2020 לטיפול במשמעויות הקורונה, רק 4.6 מיליארד שהם 3.3% מתוכם הוקצו בקטגורית האצה ופיתוח המשק, זאת לעומת כמעט פי 10 שהוקצו לתשלומי חל"ת וביטחון סוציאלי, 49.6 מיליארד שקל".
תזכורת: סגר שלישי ירד בינתיים מהפרק, אבל אם יתרחש לבסוף - ההשלכות הכלכליות יהיו קשות. צפו בדיון באולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)
נגיד בנק ישראל: לשוק העבודה ייקח זמן להתאושש
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אמר בכנס כי "כאשר אנחנו בוחנים את התחזיות לגבי האבטלה ושוק העבודה, ניתן להבחין בעדויות לכך שלשוק העבודה ייקח זמן לא מבוטל עד שיחזור לאיתנו וזאת גם כאשר הכלכלה תשוב ותתאושש. אחוזי האבטלה גבוהים מאוד. בתרחיש השליטה הנמוכה עלול שיעור האבטלה הרחב להתייצב סביב ה-14%".
5 צפייה בגלריה
"הנתונים של הפגיעה בתוצר לאורך הקיץ היו טובים יותר ממה שחשבנו". פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עוד אמר הנגיד כי "ישראל נפגעה במשבר באופן יחסי פחות משאר הכלכלות בעולם. פרוץ המשבר והטלת המגבלות, הביאו לפגיעה כלכלית, אך בהשוואה בינ"ל הפגיעה בתוצר הייתה נמוכה יותר. הנתונים לאורך הקיץ היו טובים יותר ממה שחשבנו, ומלמדים שצריך להמשיך במדיניות של פגיעה מינימלית בעסקים מחוללי צמיחה ותעסוקה, ולפתוח את המשק בצורה אחראית לצד שמירה על תחלואה נמוכה".
הנגיד הדגיש בדבריו, כי קיים חשש לגידול באבטלה המבנית בשל התייצבות במספר של המובטלים כבר ארבעה חודשים ברמה של כ-200 אלף איש. "נתונים אלו מעלים את החשש שלמובטלים אלו יהיה קשה במיוחד לחזור למעגל התעסוקה".
עוד אמר הנגיד, כי "לאישור בהקדם של תקציב לשנת 2021 חשיבות רבה, משום שזוהי תכנית העבודה הכלכלית של הממשלה. התקציב ההמשכי לפיו פועלת הממשלה כרגע גורם לכך שהממשלה פועלת על תקציב המבוסס על תקציב של שנת 2019 שאושר במהלך 2018, ושנמוך ריאלית בכ-5.5% בהשוואה למצב בו היו מאושרים תקציבים ע"פ מגבלת ההוצאה.
"זה עלול להביא לכך שיתקיים ריסון תקציבי מהסיבות הלא רצויות ובזמן לא מתאים, וזה משליך על פעילות משרדי הממשלה וגם על שלל גופים ועמותות. תקציב מאושר מאפשר להם לפעול עם תכנית עבודה מבוססת תקציב שנותנת מענה לצרכי האוכלוסייה", אמר הנגיד ירון.
בהתייחסו לרכישות המט"ח של בנק ישראל, שעמדו על כ-17 מיליארד דולר עד נובמבר השנה, ציין הנגיד, כי הן מיתנו את קצב התחזקות השקל, "כך ששער החליפין אינו מתחזק מהותית מעבר למה שתואם את החלון הדינמי הנגזר מהכוחות הבסיסיים". בנסיבות הנוכחיות, הבהיר הנגיד, רמת יתרות המט"ח איננה מהווה מגבלה על מדיניות רכישות המט"ח.
כץ: "אם לא יהיו בחירות נאשר את תקציב 2020"
שר האוצר, ישראל כץ, אמר בכנס: "אני לא רואה סיבה לבחירות. אפשר להסדיר את הדברים. אם לא יהיו בחירות נאשר את תקציב 2020 ונעביר את תקציב 2021 עד חודש פברואר. אם יוגש התקציב גם נוודא שהמגזר הציבורי יתחיל תהליך של נשיאה בנטל".
לדבריו, "אנחנו מחזיקים קיר גבוה שמפריד בין תקציבי הקורונה המיוחדים, לבין מסגרות התקציב. גם אם הן לא עברו באופן פורמלי, לא חרגנו ולא הגענו למגבלת האוצר ב-2020 ל-412 מיליארד, הגענו ל-411 מיליארד. הכנו את תקציב 2021 עם מגבלת הוצאה של 426 מיליארד לפי כל המדדים. הייתי שמח שהתקציב יעבור פורמלית, כי כך ראוי, אבל חשוב שידעו שהדברים מנוהלים ברמת המאקרו כפי שצריך".
עוד אמר כץ, כי "הסקטור הציבורי יטופל. אם יוגש התקציב לממשלה, גם נוודא שהמגזר הציבורי יתחיל תהליך של נשיאה בנטל ובפרטים אחרים שיהיו רלוונטיים. יחד עם זאת, זו לא תקופה של גזרות קשות לאף אחד, אנחנו נרצה שהם יישאו בנטל כדי לסייע במגזר הפרטי".
שר האוצר ציין, כי "הגשתי חוק שמשום מה מעכבים אותו בעלי ענין, להפחתת שכר של 10% לראש ממשלה, חברי כנסת, שופטים ואחרים. אני מקווה שהוא גם יקודם".
