חדר הממ"ד הוא לא 'עונש' בבית, אלא בדיוק הדבר שיכול להפריד בין חיים למוות. בכתבה הקודמת הרחבנו על ישראלים שתולשים את דלת הפלדה, ומוסיפים קירות גבס, רגע אחרי קבלת טופס 4. בכתבה זו, נתייחס למערכת האוורור וסינון האוויר.
בעשור האחרון, כל מי שבונה בית מחויב לפי תקנות פיקוד העורף, להתקין מערכת אוורור וסינון אוויר אב"כ בממ"ד. זאת, כתנאי לקבלת טופס 4 (טופס הנחתם על־ידי הרשות המקומית ומאשר לספק למבנה חשמל, מים ותשתית טלפון).
לשם מה נועדה מערכת הסינון?
"ממ"ד אטום, ללא מערכת אוורור וסינון, יאפשר שהיה בטוחה רק לטווח של עד שלוש שעות", מסביר אלי הראל, מהנדס ויועץ לבנייה פרטית.
"לשם כך, נקבע בתקנות חובה לייצר מערכת החלפת אוויר. כלומר, מערכת שתחדיר חמצן ותפנה דו-תחמוצת פחמנית. האוויר שמוחדר, עובר דרך סנן כימי-ביולוגי אשר מטהר את האוויר במקרה של הימצאות חומר כימי או ביולוגי בשטח".
"מערכת האוורור והסינון מזרימה אוויר אל תוך החדר ויוצרת בו 'על־לחץ' קל", מסביר הראל. "כלומר, לחץ גבוה יותר מהלחץ בחוץ (שאינו מזיק לאדם או לחיות בית) ‒ דבר הגורם למצב שבו אוויר מבחוץ אינו יכול לחדור פנימה.
"מערכת האוורור והסינון צריכה להיות בעלת תו תקן של מכון התקנים הישראלי, המעיד על התאמה לתקן הישראלי".
מהן ההכנות הנדרשות להתקנת מערכת האוורור והסינון?
הראל: הכנות למערכת דורשות שני פתחי צינור אוויר בקוטר של 4 צול (שהם כ־10 ס"מ) בקירות הממ"ד, והכנת שקע חשמלי רגיל, 230 וולט חד־פאזי".
"חשוב לוודא שמערכת האוורור והסינון היא קבועה ובעלת נוכחות", מוסיף הראל. "יש כמה חברות שמספקות את המערכות האלו. לכל חברה יש דגמים בצורות ובמידות השונות זו מזו. חלק מהדגמים אנכיים וחלק אופקיים. בדקו מה יתאים לממ"ד שלכם. ודאו שהמיקום שבחרתם למערכת האוורור והסינון יאפשר פתיחה וסגירה של דלתות וחלונות עד זווית 90 מעלות לפחות, ושלא יגביל את הכניסה למרחב המוגן".
מערכת מיזוג אוויר
נוסף על מערכת האוורור והסינון שאתם מחויבים להתקין, תרצו מן הסתם גם מערכת מיזוג אוויר.
האם מדובר במערכות זהות?
הראל: "לא. מערכת האוורור והסינון לוקחת את האוויר המזוהם מבחוץ, מטהרת אותו ומכניסה אותו נקי לממ"ד. אם האוויר אינו מזוהם משתמשים רק במערכת האוורור. לעומת זאת, מערכת מיזוג האוויר מקררת את האוויר הקיים בחלל הממ"ד ומייבשת אותו.
מהן האפשרויות למזג את האוויר בממ"ד?
יש שתי אפשרויות לכך", מפרט הראל. "האפשרות הראשונה, היא למזג את האוויר בממ"ד באמצעות מיזוג אוויר מרכזי הממוקם מחוץ לממ"ד, ולצורך כך נדרש בקיר הפנימי של הממ"ד פתח צינור אוורור בקוטר של 8 צול, שישמש להכנסת אוויר קר ממערכת המזגן המיני מרכזי – אם קיימת מערכת כזו".
האפשרות השנייה, היא להתקין מזגן מפוצל בתוך הממ"ד. הראל: "התקן הישראלי, מתייחס לאופן ההתקנה של מזגן מפוצל במרחבים מוגנים. בין היתר, התקן אוסר על קיבוע המאייד (החלק שבתוך הבית) לקיר חיצוני".
מדובר במערכות בולטות יחסית, כיצד ניתן להצניע אותן?
הראל: "כדאי לשים לב שאם מתקינים גם מזגן בתוך הממ"ד, המשמעות היא שיהיו לכם שני מִתְקנים הנראים כמו שני מזגנים (המזגן עצמו ומערכת אוורור וסינון). לכן, וכדאי לתכנן את המיקום שלהם באופן אופטימלי, שיפריע כמה שפחות לעיצוב ולהעמדת הריהוט בחלל. קיימים כיום פתרונות רבים של עבודות גבס או נגרות המסוות אותם בצורה שלא פוגעת בנגישות אליהם, ומעניקה מראה מעוצב".
שומרי שבת? דאגו להזנת חשמל נפרדת למזגן ולמערכת האוורור והסינון
"אם תכננתם לשלוט על המזגן המפוצל שנמצא בממ"ד באמצעות שעון שבת המנתק את הזנת החשמל לשקע, יש לוודא שזו מערכת נפרדת מהזנת החשמל של מערכת האוורור והסינון", מציין הראל. "זאת, על מנת שאם המזגן מפסיק לפעול בשבת, מערכת האוורור והסינון לא תושבת".
דאגו להכנות צנרת ותקשורת מראש, דרך קירות הממ"ד
כדי להשלים את תכנון הממ"ד יש להתייחס לשני נושאים נוספים: מעבר צנרת דרך קירות הממ"ד והכנות לתקשורת לשעת חירום. אלו, צריכים להיות מוכנים מראש, כבר בשלבי יציקת הבטון של קירות הממ"ד.
מעבר צנרת המזגן דרך קירות ממ"ד: צנרת המזגן, כוללת שני צינורות גז, הזנת חשמל למדחס וניקוז של המזגן. יש לדאוג, שמעבר הצנרת דרך קירות הממ"ד אל המדחס, יהיה אטום ועמיד נגד חדירת גזים.
"אם קודחים חור בקיר הבטון, ודרכו מעבירים את הצנרת, מילוי החלל שבין הצנרת לבין קיר הבטון בטיט אינו אוטם את הממ"ד כנגד חדירת הגזים", מתאר הראל.
"לכן, נדרשת אטימת מעברים של צינורות, של כבלים, של מוליכי חשמל ושל תקשורת בצורה אחרת. יש לכך שתי אפשרויות: לאטום באמצעות אטמים מתועשים מעוצבים או באמצעות חומרים משחתיים".
מה ההבדל ביניהם?
הראל: "אטם מעוצב מתועש הוא אביזר מיוחד, מתועש, המיועד לאיטום קדח או מעבר בקיר הממ"ד, ודרכו משחילים את הצנרת הנדרשת. הוא אוטם את המעבר בין הקדח שבקיר הבטון לבין הצנרת המושחלת דרכו, באופן הרמטי, נגד חדירת גזים.
"חומרים משחתיים, כשמם כן הם, הם חומרים שאיתם מורחים את המעבר סביב הצנרת. חומר זה הוא שמהווה את האיטום שבין הצנרת לבין הקיר".
מי מוסמך לבצע את ההתקנה של מעבר הצנרת?
הראל: "חברות בעלות אישור בר־תוקף של פיקוד העורף. בכל מקרה, הדרישה של פיקוד העורף היא לאטום את מעבר הצנרת של המזגן דרך קיר הממ"ד (הפנימי) בצורה מסודרת, באמצעות אחת משתי השיטות לעיל, ולא להסתפק בסיליקון פשוט או בטיח".
מה עושים לגבי ניקוז המים של מזגן מפוצל?
הראל: "תכנון הניקוז של מזגן מפוצל ואופן התפעול בזמן חירום יהיו על־פי הנחיות פיקוד העורף ויועץ האינסטלציה שמלווה את פרויקט בניית הבית".
עוד כתבות בנושא:
הכנות לתקשורת בשעת חירום: "קו טלפון קוִוי בממ"ד הוא חובה על־פי התקנות", מציין הראל. "חשוב שתהיה לכם גם תשתית תקשורת לטלוויזיה ולמחשב, ואפשרות לקלוט רדיו. שימו לב שלא תמיד יש קליטה של טלפון סלולרי או של רדיו כשהחלון והדלת ההדף סגורים, ובפרט אם הממ"ד בקומת המרתף".
מתי בפעם האחרונה ערכתם בדיקת איטום?
"ישנם בעלי נכסים שמבקשים ממני לפרק את המכסה של פתח האוורור, בניגוד לתקנות", אומר יעקב ראוכר, מחברת רם יגל חברה לבנייה ויזמות בע"מ באתר "המקצוענים". "אני בפירוש מתנגד לכך, משום שבמצב חירום, יש לסגור את המכסה הזה, וטבעת הפלדה העגולה היא שאמורה לאפשר סגירה הרמטית שלו. הטעות היא שיש ישראלים שמתחכמים, עושים הנמכת תקרה מגבס במסדרון, ומשתמשים בפתח הזה ככניסה לשרשור של מערכת המיזוג. ואז, אין להם הגנה בשעת חירום".
לדברי ראוכר, "בעיה נוספת שקיימת בבתים ובדירות שנבנו לפני שהתקן חייב מערכת סינון, היא שרובם מוגנים רק מפני טילים קונבנציונליים, אבל לא מטילים כימיים. לפי התקן החדש, מערכת הסינון מגנה גם במצב של מתקפה כימית. אני ממליץ גם לבעלי נכסים שהוקמו עוד לפני שהתקן חייב מערכת סינון, להשקיע כמה אלפי שקלים ולהתקין אותה. זה בהחלט יכול להציל חיים, ובעיני הוא חיוני בכל בית כיום".
ומה לגבי בתים שהותקנו בהתאם לתקן, האם יש צורך לערוך בדיקות מסוימות?
"שווה לעשות גם בדיקת איטום לממ"ד, ולראות אם הגומיות של הדלתות והחלונות לא התייבשו כבר, והגיע הזמן להחליף אותן. במצב כזה, יש סכנה של כשל באיטום הפתחים, וחדירת אוויר פנימה".
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"