אוניברסיטת קולומביה רשמה צניחה של קרוב ל-30% בתרומות במהלך יום התרומות השנתי שלה, שנערך לראשונה מאז גל המחאות האנטי-ישראליות בקמפוס. האירוע, אחד מאבני הדרך העיקריות בגיוס התרומות השנתי של אוניברסיטאות בארצות הברית, הניב השנה לקולומביה כ-21.4 מיליון דולר, לעומת 30 מיליון דולר באירוע האחרון בשנת 2022. גם מספר התרומות עצמן ירד משמעותית - מ-19,229 תורמות ל-13,870 בלבד, המספר הנמוך ביותר מאז שנת 2015.
יום התרומות מהווה למעשה את אירוע גיוס הכספים המרכזי עבור אוניברסיטאות בארה"ב, כשבמהלכו מתקיימים גיוסים אינטנסיביים ומרתוניים הנמשכים לאורך 24 שעות. אוניברסיטת קולומביה החלה במנהג זה בשנת 2012, והשיא הושג בשנת 2022 עם כ-30 מיליון דולר מתרומות. הנתון השנה הוא הנמוך ביותר שנרשם מאז 2019 והשנה הראשונה בהיסטוריה של האירוע בה סכום הגיוס ירד בהשוואה לקודמיו.
1 צפייה בגלריה
מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
יום התרומות של שנה שעברה בוטל בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמהומות שפרצו בקמפוס בעקבות המלחמה בעזה. האוניברסיטה הצהירה בזמנו כי "זה אינו הזמן המתאים להתקדם עם האירוע". הירדה בגיוס התרומות מהווה למעשה עדות ראשונה להשפעה הכלכלית של המחאות הפרו-פלסטיניות שהתקיימו בקמפוס, במהלכן נעצרו מעל 200 מפגינים על ידי משטרת ניו יורק, באישור נשיאת האוניברסיטה דאז, מינוש שפיק. דוברת מטעם האוניברסיטה נמנעה מלהגיב על הירידה בתרומות.
אחד מבתי הספר של האוניברסיטה שספגו את הפגיעה הקשה ביותר בגיוס התרומות הוא ברנרד קולג' - בית הספר לנשים של קולומביה. ברנרד, שנחשב למוקד מרכזי של המחאה הפרו-פלסטינית, לא הצליח לעמוד ביעד הגיוס של 2 מיליון דולר וסגר סכום של 1.6 מיליון בלבד – ירידה של 23.6% לעומת אירוע הגיוס האחרון. ברנרד עלה לכותרות אחרי שעשרות מתלמדיו נעצרו במהלך ההפגנות בקמפוס. אחת מהן, ישרא הירסי, בתה של חברת בית הנבחרים הפרוגרסיבית אילהאן עומאר, אף הושעתה מהקולג׳, יחד עם שלוש סטודנטיות נוספות. הירסי אמרה כי מעולם לא ננזפה או קיבלה הערת משמעת, אבל בגללה חברותה ב״סטודנטים למען צדק בפלסטין״ (SJP) והסולידריות שלה ״עם פלסטינים העומדים בפני רצח עם" - היא הושעתה מבית הספר.
בנוסף, הסגל בברנרד העביר בסוף אפריל הצבעת אי אמון בנשיאת בית הספר, פרופ׳ לורה רוזנברי, בתמיכה של 77% מהקולות. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של המוסד בה מתקבלת הצבעת אי אמון. ״רוזנברי יצרה מחלוקת בין הסטודנטים לפקולטה והסגל. המנהיגות שלה לא ברת-קיימא יותר״, נמסר אז בהצהרה. פרופ׳ רוזנברי ספגה ביקורת מהעובדים על כך שתמכה לדבריהם במעצר ההמוני שהתרחש בקמפוס בשבוע בעבר, במסגרתו כמחצית מהעצורים היו תלמידי הקולג׳.
משבר תרומות מהגדולים בתולדותיה
אוניברסיטת קולומביה ניצבת כעת רשמית בפני אחד ממשברי התרומות הגדולים בתולדותיה, כאשר תרומות מפתח של תורמים בולטים צונחות בצורה דרמטית. בין הבולטים שהחליטו להפסיק את תמיכתם נמנים המילארדרים היהודים לאונרד קופרמן ורוברט קראפט. קופרמן, מיליארדר יהודי ובוגר בית הספר לעסקים של קולומביה, הודיע באוקטובר האחרון על הפסקת התרומות שלו לאוניברסיטה בעקבות מה שכינה "אנטישמיות מוסדית". קופרמן, שתרם סכומים גדולים בעבר למוסד, הצהיר כי הוא אינו יכול להמשיך לתמוך במקום שמאפשר להפיץ שנאה כלפי ישראל והעם היהודי. "העובדה שהאוניברסיטה לא נקטה עמדות חד משמעיות כנגד ההסתה האנטי-ישראלית בקמפוס היא בלתי נסבלת", אמר קופרמן לאחר ההחלטה.
איש העסקים רוברט קראפט, בוגר נוסף של המוסד ואחד האנשים העשירים בעולם, הצטרף אליו והודיע באפריל האחרון על הפסקת תמיכתו באוניברסיטה. קראפט ציין כי "השנאה הקיצונית" שהתפשטה בקמפוס כלפי ישראל והקהילה היהודית גרמה לו לאבד את אמונו במוסד. "אני כבר לא בטוח שקולומביה מסוגלת להגן על הסטודנטים שלה מפני דעות קיצוניות", כתב קראפט בהודעתו.
עם זאת, לא כל התורמים נטשו את האוניברסיטה. ד"ר רוי וג'לוס, רופא ובוגר האוניברסיטה, הכריז על תרומה היסטורית של 400 מיליון דולר לבית הספר לרפואה של המוסד - הגדולה ביותר בהיסטוריה שלו. למרות הביקורת על קולומביה, וג'לוס הדגיש שהוא ממשיך לתמוך בה מתוך אמונה שהאוניברסיטה חייבת להמשיך לפעול למען טובת החברה כולה. "אני מאמין שהאוניברסיטאות הן מקום שבו צריך להיאבק על זכויות ולהשפיע בצורה חיובית על העולם", אמר. ״יש להניח שאוניברסיטאות מאמנות אנשים לעשות דברים טובים - להיות מעורבים, לנסות להרחיק אותנו ממלחמות. הרעיון להפסיק את פעילותה של אוניברסיטה בגלל שיש מחלוקת בין אנשים מסוימים נשמע כמו תגובה מגוחכת. שמחתי מאוד להמשיך בתרומות שלנו והייתי מפציר באחרים לעשות את אותו הדבר".
