באביב 2020 חזירי בר שוטטו באין מפריע בכבישים בחיפה, יעלים טיילו בטיילת באילת והטיסות התמעטו מאוד, נראה היה שבעקבות החשש מהמגפה החדשה, העולם מאט קצב, משתתק ומתנקה.
משהו נחתך החוצה מהתמונות הפסטורליות. משהו שהיה מפריע לעיניים להתענג על השלווה: מסכות חד פעמיות, שהושלכו בכל מקום, אחרי שמחירן הופחת מאוד ותדירות השימוש בהן עלתה. מסכות מוטלות ברחובות, מסכות מתעופפות בחוף הים, מסכות שטות בים, מסכות בכל מקום. גם מארזי, מגשי וכלי פלסטיק חד פעמיים של טייק אוויי התרבו מאוד. כל המאפים בסופר ובמאפיות נעטפו בפלסטיק וחד פעמיותם של החיים וכל מה שסובב אותם - הפכו לצו השעה.
כשנה אחרי פרוץ המגפה ולמרות התחסנות המונית, אנחנו עדיין מזהמים את סביבתנו עם מסכות חד פעמיות וחוגגים עם כלים חד פעמיים בשמורות הטבע. התעשייה, ספינות הענק והמטוסים ממשיכים גם הם לזהם את הסביבה. תיכף נחזור לטוס פעמיים בשנה והחיים ישובו (כמעט) למסלולם המזהם.
בסופרמרקטים ממשיכים לעטוף יותר מאכלים, פירות וירקות בפלסטיק. אמנם צצו בקבוקי מים מינרליים מעד 50% פלסטיק (PET) ממוחזר, אבל הסופרמרקטים מפוצצים בפלסטיק חד פעמי - כל אריזות היוגורטים, הקוטג' והמעדנים עשויות משני חומרים לפחות, כשלפחות אחד מהם הוא פלסטיק שאינו בר מיחזור. גם אריזות הקרטון של החלב הן בעצם פלסטיק, אמנם כזה שניתן למיחזור, אבל לא בארץ. כלומר - כלכלה מעגלית ופחות מזהמת - לא ב-2021.
אין סיבה בריאותית להמשיך לדבוק בחד פעמי
ירדן שני רוקמן, ראש תחום מיחזור במשרד להגנת הסביבה, תוהה מדוע משרד הבריאות לא יוצא בהצהרה שאין צורך כבר בחד פעמי בסופר או במלונות, כדי להישמר מפני הקורונה. משרד הבריאות לא הגיב לפניית ynet בעניין.
"בתחילת הקורונה היה פחד גדול והיה חוסר ודאות, אבל מהר מאוד התברר שאין סיבה בריאותית להשתמש בחד"פ ובחסות הקורונה קימבקו את הפלסטיק החד פעמי. עכשיו רובנו מחוסנים אז על אחת כמה וכמה זה תירוץ. כל חתיכת לחם שוחה בפלסטיק".
מה קרה בשנה האחרונה?
"אנשים צורכים בשנה אחת 13 מיליארד פריטים חד פעמיים, והשנה הצריכה עלתה מאוד. אנשים זרקו יותר פסולת חד"פ לפח הירוק בגלל טייק אוויי. גם פסולת הקרטון גדלה במגזר הביתי בגלל טייק אוויי, אבל הפריסה של הקרטוניות במרחב הציבורי לא מותאמת לצריכה החדשה. וחבל כי זה חומר שאפשר למחזר ב-100%.
"למה היה קל לחברות לחזור לחד פעמי? כי זה מאוד זול. אי אפשר להטיל עליו פיקדון - זה כמו לעשות פיקדון על עלים. אין פה חוקי אחריות יצרן. צלחת חד פעמית שמשקלה 5 גרם עולה כמה אגורות ואין לה ערך, לכן הזילות בה גדולה. היא לא נותנת כבוד לחומר, למאמץ ולסביבה, ולא משקף את העלות האמיתית של המוצר לחברה ולסביבה. כיוון שכלי חד פעמי לא שווה כלום אין לי בעיה להשאיר אותו באתר הפיקניק או לקנות שרוול של 100 כוסות למשפחה של 5 אנשים".
"המסכות הן שקיות הניילון של התקופה"
הילה בר און, מסייעת בסידור בתים ופעילה בקבוצת אפס פסולת ישראל בפייסבוק, מתארת את הייאוש שחשה לנוכח זיהום המסכות התלת שכבתיות. "המסכות החד פעמיות הן שקיות הניילון של התקופה", היא מצהירה. "הן לא מתכלות. יש בהן סיבים מפלסטיק בדומה למגבונים. יש שם גומי וחתיכת מתכת לאף מצופה פלסטיק.
"באופן כללי חומרים קלים פיזית נוטים להיות מזהמים יותר כי הם עפים. אני רואה ערמות של מסכות בחניונים של סופרים. מסכות בים, לכל אחד מאיתנו יש בוכטה של 50 מסכות בכניסה לבית, אז אתה מבזבז ומבזבז.
"כשהקורונה החלה, היתה תחושה מאוד ירוקה, אבל לקראת הסוף נראה שאנשים חוזרים מהר לשגרה ותחושת הפיצוי מגבירה את הרצון לכאן ועכשיו ולא למחשבה על היום שאחרי. לתחושתי, בא לאנשים לפרוק כל עול. לפני שנייה כמעט נכחדנו כולנו אז מה זה עוד צלחת חד פעמית. לי מאוד חשוב שדברים לא יילכו לפח כשאני מסייעת לאנשים בסידור הבית. אפשר להיפטר מהמון חפצים ושהם בכל זאת לא יגיעו לפח".
גם מיכל רן, מרצה ומאמנת לאפס פסולת וממנהלי קבוצת אפס פסולת ישראל בפייסבוק, מספרת על הנסיגה שהביאה הקורונה. "אני כבר 5 שנים בתהליך של צמצום פסולת, ואני מרגישה שמאז הקורונה בלתי אפשרי לתחזק את סגנון החיים הזה בצורה שפויה. אני מייצרת פי 2 זבל ממה שהייתי מייצרת לפני הקורונה.
"מצאתי את עצמי נוסעת פחות בתחבורה ציבורית כי היא התמעטה והזמנתי הרבה יותר פירות וירקות עטופים, בלית ברירה. הזמנתי יותר משלוחים הביתה וזה עוד שינוע ועוד אריזות. יש תופעה מתעצמת של בגדים יד שנייה, אבל יש גם מי שעושה מזה כסף כשאנשים הופכים יד שנייה ל'וינטג'', או שקונים בגדים ללבוש פעם אחת ומוכרים אותם.
כיוון שזה טרנד, יש גם התהדרות בירוק בקרב חברות מסחריות.
"יותר חברות אופנה מכריזות שהבגדים שלהן עשויים מפלסטיק ממוחזר, אבל בגדים מפלסטיק ממוחזר מזהמים את מאגר המים במיקרו פלסטיק - חלקיקים קטנים שאנחנו נושמים ואוכלים.
"גם משלוחים בשקיות נייר זה לא תמיד טוב כי הן יותר עבות משקיות פלסטיק ככה שפחות שקיות נכנסות למשאית. במקרה הזה פלסטיק יותר טוב כי פלסטיק ממיסים. נייר צריך להכין מחדש. טביעת האצבע הפחמנית של נייר גדולה יותר. פלסטיק זה לא דבר רע כי הוא עמיד וחזק, הבעיה היא שאנחנו משתמשים בו לדברים חד פעמיים".
הטרנד חוזר, הצרכנים רוצים ירוק
השיח עם מיכל מזכיר נשכחות. רגע לפני מגפת הקורונה, זיהום הפלסטיק היה נושא השעה. גרטה טונברג היתה גיבורה בינלאומית ובבתי קפה בישראל השתדלו להחליף קשי פלסטיק בקשי נייר ולחוש שכדור הארץ ניצל בזכות היח"צ הזה. הקורונה עצרה את כל זה, הרפרטואר החדשותי השתנה, אבל צרכנים המשיכו לפתוח קבוצות וואטסאפ למסירת חפצים במקום זריקתם והתנדבו לנקות את החופים מזיהום הזפת שהיכה בהם לאחרונה.
במרץ 2021, הוגשה מחדש לקונגרס האמריקני הצעת החוק "להשתחרר מזיהום הפלסטיק". בכך נראה שהאג'נדה הזאת לא נעלמה עם התפשטות הקורונה. באתר של גרינפיס אפשר לראות דירוג של רשתות שיווק בארה"ב לפי מלחמתן בפלסטיק החד פעמי. ארגון הצרכנות הבינלאומי הכריז ביום הצרכנות הבינלאומי, 15 במרץ, על השנה הזאת כשנת ההתמודדות עם זיהום פלסטיק.
גם בישראל הנושא עדיין רוחש מתחת לפני השטח. בסקר שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי כ-68% מהמשיבים לסקר, לרוב חילונים, אמרו כי שינו את הרגלי הקנייה בכל מה שקשור לאיכות הסביבה. 41% ציינו כי הם מוסרים פריטי לבוש רבים, בעיקר נשים. 58% ציינו כי הם מפרידים אשפה ביתית. עם זאת, כ-30% מהישראלים שהשתתפו בסקר, עדיין מגיעים לסופר עם שקיות ניילון. התופעה בולטת במיוחד באוכלוסייה החרדית. 52% מהמשתתפים הודו כי הם כלל לא מחזירים מכלי משקה לסופר תמורת דמי פיקדון, או מחזירים לעתים רחוקות.
שטראוס מחליפה פלסטיק של עוגיות, H&M מנסה להתחשב בסביבה
חברות ענק ידעו כל התקופה שלא יוכלו לחמוק מהנושא כשהוא יחזור שוב לקדמת הבמה. חברות בינלאומיות כבר נמצאות עמוק בתהליך. למשל, H&M זו עדיין רשת שמוכרת בגדים לשימוש מהיר מדי ועושה שימוש רב בחומרים מזהמים, אבל כל פריטי הכותנה של החברה מיוצרים מכותנה ממוחזרת אורגנית, או כזאת שהופקה בתהליכים מתחשבים יותר בסביבה. היא גם מנהלת פרויקט איסוף טקסטיל בסניפים שלה מאז 2013.
בשטראוס, לדוגמה, מעריכים שעד סוף 2021, 90% מהמוצרים של החברה יהיו מסומנים בסמל הפח הצבעוני, המורה לצרכנים לאיזה פח מיחזור יש להשליך את האריזה.
כמו אסם, שהקטינה את אריזת הבמבה כדי להפחית שימוש בפלסטיק ובקרטונים שנושאים את האריזות ובכך גם לצמצם את מספר המשאיות שמשנעות אותן, גם שטראוס צמצמה בשנתיים האחרונות ב-6% את פלסטיק האריזות של כל מותגי החטיפים, בס"מ או שניים בכל אריזה, סך הכל למעלה מ-2 מיליון מטרים. צנצנות ובקבוקי זכוכית של מוצרי יד מרדכי עשויים מלפחות 60% מזכוכית ממוחזרת של פניציה בירוחם.
עוד מהלך של החברה הוא הפסקת השימוש בנייר דבק לסגירת קרטונים של חטיפים. החברה החלה להשתמש בקרטונים ללא דבק ב-2019 ודיווחה כי הפחיתה את צריכת הדבק במפעל ב-75%. בחלק קטן מהקרטונים נעשה שימוש חוזר, לאחר בדיקה וניקוי.
בקרוב: המגשיות של עוגיות פינוקיות יוכלו להתמחזר ב-100%. הן עשויות כיום מפלסטיק צבעוני אטום (שחור) שלרוב מגיע להטמנה כי מכונות המיון לא מזהות אותו כפלסטיק. הן יוחלפו למגשיות שקופות וחסרות צבע. הודות לשינוי יוכלו להיזרק לפח הכתום.
אסם תשנה אריזות ויטמינצ'יק וערגליות: "חברה שלא תשתנה תהיה בבעיה"
גם באסם יודעים שהשימוש האדיר שעושה החברה בפלסטיק חד פעמי במוצריה, לא ייעלם מעיני הדור החדש של הצרכנים. הם נכנסים לסופר ורואים אריזות עשויות מסוגי פלסטיק שונים, שאינן ניתנות למיחזור.
מאיר אימבר, משנה למנכ"ל תפעול באסם-נסטלה: "תוך כמה שנים, חברה שלא תציג הוכחות משמעותיות שהקיימות הפכה להיות הנושא המרכזי שלה, תהיה לה בעיה. לכן, את המהלכים בנושא אריזות לא עצרנו לרגע, למרות שנדרשנו לייצר יותר מוצרים השנה. מטרתנו היא לייצר יותר אריזות בנות מיחזור. כדי שאריזה תהיה כזאת, עליה להיות עשויה מחומר אחד, או משני חומרים שניתנים למיחזור ביחד, על פי ההרכב הכימי שלהם. ערכנו פיילוט שמאוד הצליח בערגליות ועכשיו אנחנו במעבר מלא משקית בתוך קרטון, לשקית ללא קרטון. מהלך חשוב מבחינת הפחתת האריזות, שמצריך פחות מיחזור.
"עוד לא פתרנו את הנושא של אריזות מנה חמה למשל שמכילות פלסטיק ומתכת, אבל במנה חמה יש מכל מפלסטיק ומדבקה מפלסטיק שונה. אנחנו במהלך להפוך את התווית, כך שתהיה עשויה מאותו חומר של המכל, פוליפרותילן, ככה אפשר יהיה למחזר את האריזה בקלות.
"מהלך נוסף אנחנו עורכים בשקדי מרק במכלים שקופים. זה מהלך משולב של שינוי החומר ממנו עשוי המכל והפסקת ההלחמה בחלק העליון שבו יש דף (foil) שסוגר על הבקבוק מתחת למכסה. נבטל את הדף ונשים מכסה שיהווה הבטחת סגירה. הורדת הדף תאפשר לאריזה להיות בת מיחזור. אנחנו משנים גם את הרכב המכל כך שגם שם נוריד את המשקל כדי להפחית את כמות האריזה.
"אנחנו בתהליכי שינוי הרכבי חומר גם בחומוס צבר וגם בטבעול, בגביעים ובשקיות, כדי שיהיו עשויים מחומר אחד או משני חומרים שיהיו ניתנים למיחזור. כל התהליכים האלה נמצאים בשלב מתקדם. גם על הבקבוקים של ויטמינצ'יק יש שרוולים. ננסה שיהיו באותו חומר. השלב הבא הוא להשתמש בחומרי גלם ממוחזרים. פה אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה עם נסטלה. נייבא עבור ספק הבקבוקים של ויטמינצ'יק חומר גלם שעשוי מ-50% חומר ממוחזר".
למה רק 50%?
"בגלל ההרכב הכימי. מיחזור מלא לא ישים כרגע, כי האריזות האלה באות במגע ישיר עם מזון וחשוב למנוע חמצון. 50% נחשב הרבה, עד עכשיו דיברו על 25%. זה לא כמו נייר שאפשר להשתמש ב-100% נייר ממוחזר. יש אריזות חיצוניות שנקראות שרינקים, שלא נוגעות במוצר ואין להן שום תפקוד פונקציונלי. בהן אנחנו יכולים להגיע לאחוזים יותר גבוהים, גם בזכות זה שהספק ישראלי.
"בסוף השנה הזאת קרוב ל-80% מהאריזות שלנו יהיו בנות מיחזור אבל מישהו צריך למחזר אותן. לכן אנחנו מגבירים פעילות מול התאחדות התעשיינים והמשרד לאיכות הסביבה כדי לעודד יכולות תעשייתיות למיחזור, ואז נשלים את המשימה שלנו, לצד חינוך הציבור: כשאתה צורך את האריזה אל תזרוק אותה לפח - אלא לפח בצבע המתאים".
חלק מהמוצרים מסומנים בסימון הפח אליו יש להשליך את האריזה וחלק לא.
"בכ-50% מהמוצרים שלנו אנחנו מסמנים לאיזה פח האריזה צריכה ללכת. אלה צריכים להיות מהלכים משולבים של התעשיינים, יצרני האריזות, הציבור, העובדים שלנו וכמובן של המדינה: צריכים לקום בארץ מפעלי מיחזור בקצב הרבה יותר מהיר, עם יכולות הרבה יותר מתקדמות כדי שתוך שנה-שנתיים, אפשר יהיה להגיע לכמעט 100% מיחזור אריזות. אנחנו יודעים שב-2025 לא יהיו לנו אריזות שלא ניתנות למיחזור. האם יהיה איפה למחזר אותן, זאת שאלה אחרת.
"יש מפעל שעובד איתנו כבר הרבה שנים בתחום הזה והוא גם מפעל טוב כלכלית. כלומר, זאת לא רק תעשייה שתשפר מאוד את איכות הסביבה ואיך שנראית המדינה שלנו או כדור הארץ. היא בפירוש גם תספק מקומות עבודה כי זאת כלכלה מעגלית ולא לינארית.
"מעבר לזה, נסטלה החלה להשתמש באריזות בשימוש רב פעמי. הולכים לסופרמרקט וממלאים נס קפה, טסטרס צ'ויס. זה קיים בשוויץ. עולה פחות ושומר על הסביבה. זה כבר קורה באירופה וצריך לקרות גם פה. במפעלים שלנו עד אמצע השנה נהיה באפס שימוש בכלים חד פעמיים. אנחנו קוראים לפרויקט הזה 'חדל חד"פ'. הוא נעצר בגלל הקורונה אבל חידשנו אותו במלוא הקיטור".
מה לגבי טענה שתהליך השינוע מזהם. אתם מייבאים הרבה מוצרים.
"זאת טענה מאוד נכונה, אבל ברגע שאנחנו מקטינים אריזה, אז אנחנו מכניסים יותר שקיות לכל קרטון ויותר קרטונים לכל משאית, וזה מצטבר".
"בתקופת המשבר חלה עלייה של 20% באריזות שהגיעו לפחים הכתומים"
רוב האריזות האלה מגיעות למכוני המיון של תאגיד המיחזור תמיר, חברה לתועלת הציבור, שמחזיקה שתי תחנות מיון בעפולה ובראשל"צ. התחנות מפרידות אשפה באמצעות עיניים אופטיות ומפרידים בליסטיים. מתוך שבעה חומרי גלם, ארבעה ממויינים אוטומטית ללא מגע יד אדם. המימון לתאגיד, כ-130 מיליון שקל בשנה, מגיע מיבואנים ויצרנים שמשלמים דמי טיפול (אם כי רבים עדיין מתחמקים מהתשלום). 80% מהכסף עובר לרשויות מקומיות.
"בתקופת המשבר, חלה עלייה של 20% באריזות שהגיעו לפחים הכתומים שלנו", אמר ל-ynet מנכ"ל תאגיד המיחזור, רני איידלר. "אנשים היו בבית, המשלוחים התרבו, אבל אני חושב שבזכות עלייה במודעות וקמפיינים שערכנו, יותר אנשים הפרידו אריזות וזה לא רק גידול בצריכה. הציבור יחזור להתעסק בלעשות קצת טוב לסביבה".
היצרנים חוששים מדעת הקהל?
"היצרנים היום במודעות מאוד גדולה. מאות מהם חתומים איתנו בהסכמי מיחזור על פי חוק, אבל אנחנו מעורבים כבר בשלב תכנון המוצר. כל נושא תכנון המוצר כדי לייצר מוצרים ברי מיחזור, קפץ קפיצת מדרגה משמעותית מאוד השנה: איך להכין אותו מפולימר - סוג של פלסטיק שיכול להתמחזר; ליצור לו עטיפה שגורמת לעין האופטית אצלי בתחנה לזהות את החומר; להפחית חומרי גלם.
"המצאנו גם משהו מדהים - סמל מיחזור על המוצרים, שמורה לצרכנים לאיזה פח להשליך את האריזה. עושות בו שימוש חברות כמו אנג'ל, שופרסל, תנובה, טרה, אסם, שטראוס ויוניליוור, שמסמנות מאות מוצרים. ככל שמשימת המיחזור תהיה פשוטה, אנשים יצטרפו. לא יהיו להם תירוצים כי זה יהיה ממש פשוט.
"80%-90% מתכולת הפחים הכתומים עוברת למיחזור, וכולה בישראל. מהתוצרת של המיחזור מייצרים היום המון מוצרים: כבלים לתקשורת וחשמל מיוצרים משקית פלסטיק של סופר. עדניות ועציצים - מאריזות שמפו. משטחים - מאריזות חומרי ניקוי. כלומר, יש תעשייה שמשתמשת בפולימרים פוסט צרכניים. זאת הכלכלה המעגלית האמיתית: לא להטמין פלסטיק באדמה ולא להשתמש במשאבי טבע חדשים. אלא להשתמש במשהו שהיה מוצר".
מה אי אפשר למחזר?
"קרטוני משקה משונעים לחו"ל להתמחזר כי בקרטון חלב או מיץ יש אלומיניום, פוליתילן וקרטון. אין בארץ מפעל שיודע להפריד אותם. בעולם יש. מוצר נוסף שקשה למחזר זה קלקר (פוליסטירן מוקצף), שהוא חומר מאוד נחות, ובכלל פוליסטירן - כל הפלסטיקים מהם עושים את אריזות המעדנים, קוטג', אשל והגבינות. אני מקווה שהחומר ישתנה בעתיד לפוליפרופילן, שהוא בר מיחזור.
כיום, אין מתקן שיודע לקחת פוליסטירן (PES), לשטוף, לגרוס ולהכניס למוצר חדש. לפני הקורונה, היינו במגעים עם מפעל בארץ שאולי יוכל לעשות זאת ואנחנו מקווים להתקדם עם זה כי יש המון אריזות כאלה. כדי לא להטמין אותן, אנחנו מעבירים אותן להשבה לצורך אנרגיה, לייצור מלט. אז זה חומר שלא הופך להיות מוצר חדש, אבל לפחות הוא לא מוטמן".
מה קל למחזר?
"פסולת מתכות. היא מגיעה לפח הכתום, יוצאת עם מגנטים ומשונעת לאשדוד או עכו, שם הופכים אותה למטילי ברזל לתעשייה. בשונה מפלסטיק, שצריך להתמחזר ברמת הפולימר הטהור, שם מכניסים לכבשן מתיכים עם סגסוגת וזהו. כמו קרטון.
"גם נייר קל למחזר. אנחנו מממנים 10% מהפח הכחול כי חלק מהאריזות שם הן של התעשייה. למשל, קרטון הביצים והפיצה. קרטון כזה נוסע למפעל נייר חדרה, לדוגמה, בו מפרידים בין נייר לקרטון וזהו. ללא תחנת מיון. בפח הכתום יש הרבה חומרים, אז הוא מחויב מיון".
בסוף השנה יהיה פיקדון על בקבוקי משקה גדולים.
"כבר משליכים כאלה לפח הכתום ואנחנו מעבירים אותם למיחזור. הייתי מבטל את הפיקדון ומאפשר לאזרחים לזרוק ליד הבית בפח הכתום ולא במיחזורית כי ככל שזה מונגש יותר אנשים ישתפו פעולה יותר. למשל, בפחים הסגולים אמורים לשים רק אריזות זכוכית אבל 65% מתכולת הפחים הסגולים שאני אוסף הם בקבוקים שיש עליהם פיקדון. מה זה אומר? שאדם שאכפת לו מהסביבה לא הולך לקבל את ה-30 אג' שלו בחזרה אלא הולך רחוק לפח הסגול. הציבור במדינת ישראל לא אדיש. מי אוגר בשביל 5 שקלים? חלק מהאנשים מזמינים תמיד אונליין. אתה מראש פוסל אנשים שכבר שילמו על פיקדון".
גם משרדי הממשלה צריכים להתנקות
ירדן שני רוקמן, ראש תחום מיחזור במשרד להגנת הסביבה, יודעת שנושא הפלסטיק בוער מתחת לפני השטח ויחזור לקבל בולטות. "לפני הקורונה שימוש של צרכנים בפלסטיק חד פעמי היה אחד הנושאים המדוברים. קיבלנו אז אלפי פניות ציבור בחודש. ארומה נתנה קפה בפחות כסף אם הבאת כוס מהבית. כל הדברים האלה נעצרו בבת אחת ולאט לאט חוזרים לזה. כשביקרתי בשמורת טבע, רכשתי קפה וברד בכוסות רב פעמיות וקיבלתי הנחה של 30% למילוי חוזר בשמורות הטבע.
"גם בגנים חוזרים ליוזמות להוציא את הכלים החד פעמיים, הוצאנו קול קורא למדיחי כלים בגני הילדים שרלוונטי ל-13.5 אלף גנים. יש פה גם היבט חינוכי. התחלנו לקדם יוזמה לעזור לרשויות מקומיות בחקיקת עזר לאיסור שימוש בכלים חד פעמיים. כבר יצאו חוקים שנוגעים לחופי הים באילת ובגליל העליון לאורך נחלים. יש קול קורא לחוף ים נקי. נתמוך ונעזור בכל מיני אמצעים, למשל נקודות שטיפת כלים רב פעמיים בתום השימוש.
"אנחנו גם עובדים מול מנהל הרכש של גופים ממשלתיים, לגבי מדריך לגמילה מכלים חד פעמיים. אנחנו מ-2019 ללא רכש של חד"פ במשרד, אבל לצערי אנחנו היחידים. אנחנו כאזרחים מממנים את הרכש של החד פעמי במשרדי הממשלה".
