בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה גבר שביקש לבטל את הסכם הגירושים שלו, בין השאר בטענה שעשה זאת משום שאשתו איימה עליו שתספר שבגד בה – מה שהיה מוביל לנידויו מהקהילה הדתית שאליה הוא שייך. השופטת לורן אקוקה לא מצאה בסיס לטענות וקבעה שההסכם תקף.
ב-2022 הגישו בני הזוג בקשה משותפת לאישור "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין". לאחר שבית המשפט התרשם שהצדדים הבינו את משמעות ההסכם ותוצאותיו, ניתן לו תוקף של פסק דין. בהסכם נקבע כי הבעל ישלם מזונות בסך 3,000 שקל לכל אחד מהילדים ויעביר את חלקו בדירה המשותפת לאישה. עוד הוסכם כי המשכנתה שרובצת על הדירה תעבור על שם הבעל ותשולם על ידו.
בתביעה הנוכחית ביקש הבעל להצהיר שההסכם בטל. לדבריו, הוא נחתם תוך הפעלת לחץ לא לגיטימי, הטעיה ואיומים. הוא סיפר שהוא וגרושתו חזרו בתשובה לפני כעשור ובחרו לגור במסגרת קהילה שומרת מצוות. לדבריו, לפני כמה שנים חל ריחוק ביחסים והיא הורתה לו ללון בסלון, הפסיקה להכין לו אוכל ודאגה רק לילדים.
הוא הוסיף שב-2022 פנתה אליו אישה זרה שביקשה את עזרתו והוא בתמימותו עזר לה ונוצר ביניהם קשר של הודעות ושיחות טלפון. לדבריו, מדובר היה במזימה של אשתו שביקשה להאשים אותו בבגידה. בעקבות המקרה היא הכריחה אותו לחתום על ההסכם תוך שאיימה עליו כי אם לא יעשה זאת - היא תפריד בינו לבין ילדיו ותפרסם שהוא בגד בה.
מנגד טענה האישה שבעלה לשעבר, אדם משכיל שעובד כמתכנת, הבין היטב את משמעות ההסכם. לדבריה היא ביקשה להתגרש לנוכח העובדה שלא היה נוכח בבית וניהל קשר עם אישה זרה.
עו"ד דניאל ישראליואכן, השופטת אקוקה לא מצאה בסיס לטענות הבעל שלפיהן הוא היה במצוקה או בחולשה במועד חתימת ההסכם. היא ציינה שבעדותו הוא אישר שהבין את הוראות ההסכם וחתם עליו "בראש שקט", שכן היה מעוניין בשלום בית. כמו כן, הנסיבות שלאחר חתימת ההסכם הוכיחו שהוא לא היה מעוניין לשקם את המערכת הזוגית ואף התפרץ עליה במהלך אירוע אלים.
בפסק הדין נקבע שלא הוכח שהקשר בינו לבין האישה הזרה תוכנן על ידי אשתו, מה גם שאותה אישה לא הוזמנה לעדות. "התובע ביקש להותיר את מערכת היחסים עם אותה אישה זרה תחת ערפל", כתבה השופטת והזכירה שהוא נמנע מלהציג את ההודעות שהוחלפו ביניהם.
הגבר גם טען שההסכם אינו סביר, ועל כך הבהירה השופטת שבית המשפט מוגבל בהתערבות בחופש החוזים של הצדדים, ואינו בודק את "כדאיות העסקה". כמו כן, תנאי ההסכם אינם חורגים מהמקובל באופן בלתי סביר. היא ציינה שבמקביל להוראה בעניין דירת המגורים, ההסכם קובע הפרדה רכושית ביחס לנכסים נוספים כמו חשבונות בנק, חסכונות והתחייבויות.
עוד נפסק שלא ניתן לקבוע כי חיובי המזונות אינם סבירים שכן אחד הילדים כבר בגיר והמזונות עבור הבת השנייה אמורים לרדת לשיעור של שליש כך שהחיוב החודשי יהיה 7,000 שקל בסך הכל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד דניאל ישראלי עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
