בחירת שם לאדם או לארגון, נעשית לאחר מחשבה. לעיתים, מסיבות שונות, זה מרגיש שהשם אינו מתאים עוד. מפה ועד לבחירת שם חדש, שייצג ערכים ומאפיינים חדשים, הדרך קצרה. זה התהליך שעבר על מתחמי המגורים הייעודיים לבנות ובני הגיל השלישי.
בתחילה כונו בתים אלו "בתי זקנים", או "מושבי זקנים". אלא שהצליל של המילה זקן, כמו גם של המילים "קשיש" ו"ישיש", אינה נעימה עוד לאוזן ולא מתחברת למציאות המאה ה־21, שהביאה איתה עלייה בתוחלת החיים ושיפור באיכותם. וכך, בשל השדרוג שחל ברמת השירות של מוסדות ייעודיים אלו, בשל הרצון לבדל אותם מהדימוי הירוד של "מושב הזקנים", קיבלו בתחילה המוסדות החדשים את השם "בתי אבות". בהמשך נוצרו "בתי דיור מוגן", "בתי גיל הזהב", ו"כפרי גימלאים", שמציעים לא רק מגורים, אלא סביבה חברתית ותרבותית שלמה, שהולכת ומשתדרגת ללא הרף. האם שינויים סמנטיים נוספים צפויים בתחום הזה? הזמן יוכיח זאת.
מושב הזקנים הספרדי בירושלים: חלק מ"מוסדות החסד"
בית מושב הזקנות והזקנים הספרדי הוקם ב־1906 ברחוב יפו בירושלים, על ידי ועד העדה הספרדית בעיר. הוא נוסד כמוסד גריאטרי, חלק מ"מוסדות החסד" של הקהילה. החוקר הארץ ישראלי, ישעיהו פרס ז"ל, ציין באחד מספריו, כי מספר הנמצאים במוסד עמד בשנת 1920 על 42. בבניין היו 20 חדרים, בהם בית כנסת, חדר אוכל, וחדרי מגורים לדיירים. בשנות ה־70 פונה הבית. בסופו של תהליך, הוקמו בשטח המתחם שלושה בניינים, אחד מהם הוא מלון. מבנה מושב הזקנים עבר שימור, וכיום הוא משמש כלובי וכחזית המלון.
בית אבות: מתפיסה מוסדית לתפיסה חברתית
בית אבות הוא מרכז מגורים, שנולד כמיועד לאנשים בגיל זקנה, כדי לספק להם שירותים שלא ניתנים בדירה פרטית, משירותים בסיסיים לשוהים עצמאיים, ועד טיפול סיעודי במסגרת בית אבות סיעודי. יש לציין, שההבדלים בהיקף השירותים, הקיימים בין בתי אבות שונים, תלויים בין היתר גם ביכולת הכלכלית של הדיירים, ובהסכם השכירות שלהם. עם הזמן חל שינוי במהות התפיסה. אם בעבר התנהלו בתים אלו על פי תפיסה מוסדית, לפיה המקום מתנהל בהתאם לרצון ההנהלה, הרי שבשנים האחרונות התפתחה תפיסה ניהולית חברתית, שמטרתה לאפשר לדיירים עצמם להשפיע על המקום בו הם חיים.
בתי דיור מוגן: סביבה עשירה מבחינה תרבותית
דיור מוגן בהגדרתו הוא בית איכותי למבוגרים עצמאיים בני 65+, הכולל מגורים בדירות פרטיות ומאובזרות, ליחידים או לזוגות, והיצע רחב של פעילויות תרבות, ספורט וחברה. בתחילה קמו מתחמים אלו עבור אוכלוסייה מבוגרת, שמתפקדת באופן עצמאי לחלוטין, שביקשה להעתיק את מקום המגורים שלה למתחמים אלו בעיקר מסיבות חברתיות. המוטו פה הוא "חייה ותן לחיות", משמע לחיות בצוותא, אבל עם מרחב אישי. כיום, מרבית בתי הדיור המוגן מספקים שירותים גם לאוכלוסיות המוגדרות כ"תשושים", או "סיעודיים".
כפרי גמלאים: דיירים עצמאיים, מקומות פסטוראליים
כפרי הגימלאים הם התפתחות נוספת בתחום. מתגוררים בהם גם בני 60 ומעלה, שהגיעו לגיל פרישה, ומעוניינים לחיות באופן עצמאי לחלוטין עם בני גילם, אם כיחידים ואם כזוגות, במקום פסטורלי ויוקרתי. בכפרים יש היצע רחב של דירות, שירותי ביטחון ורפואה, חוגים ופעילויות בכפר עצמו, וגם פעילויות וטיולים בארץ ובחו"ל.
מתחם בראשית: הדיירים שותפים בקבלת ההחלטות
במתחם בראשית, שנמצא ביישוב מוצא, בכניסה לירושלים, מצהירים, שהם הראשונים בישראל שמביאים בשורה חדשה ועדכנית לבני הגיל השלישי, באמצעות שבירת המבנה המסורתי של בתי הדיור המוגן. לפי האסטרטגיה של המקום, הדיירים שותפים פעילים בכל המתקיים בבית, אם בקבלת החלטות, אם בבחירת התכנים התרבותיים ואם בניהול אורח החיים.
1.אסקימוסים בגליל
סרט קולנוע ישראלי מ־2007. במרכז העלילה 12 קשישים, חברי קיבוץ ותיק בגליל, ננטשים לגורלם בבית האבות שבקיבוץ. הם מחליטים להתארגן ולמצוא לעצמם פתרונות, אלא שאז מגיע למקום יזם נדל"ן. מתברר להם, שהוא רוצה לרכוש את השטח, להפוך את הקיבוץ לכפר נופש, ולהעבירם לבית אבות מחוץ לקיבוץ. כך מתחילה ה"מלחמה" האמיתית שלהם.
2. קוורטט
סרטו של דסטין הופמן כבמאי, שיצא לאקרנים ב־2012. העלילה מתרחשת בבית ביצ'ם, בית אבות למוזיקאים בדימוס, שדייריו נהנים מחיים פעילים. במרכז הסרט יוזמתם של דיירי בית האבות להפיק אופרה, שהכנסותיה יממנו את המשך פעילותו של בית האבות.
3. לצוד פילים
רשף לוי ביים את הסרט, שיצא לאקרנים ב־2013. עלילת הסרט מתרחשת בבית אבות בירושלים, שחיי הדיירים בו מתאפיינים בעליבות רבה. ביוזמת נכדו של אחד מדיירי הבית, יוצאים שלושה מהדיירים לשדוד בנק, כדי לנסות לפתור את בעיותיהם הכספיות.
דיור מוגן בהגדרתו הוא בית איכותי למבוגרים עצמאיים בני +65, הכולל מגורים בדירות פרטיות ומאובזרות, ליחידים או לזוגות, והיצע רחב של פעילויות תרבות, ספורט וחברה
ק
