אם היינו מדווחים על הנתון הזה לפני שנה, זה היה נשמע כמעט כמו בדיחה לא מוצלחת של האחד באפריל: "בעוד שנה, באפריל הבא, הגירעון יגיע ל-1.4 אחוז מהתוצר". הגירעון עמד אז, באפריל 2021, על שיא מזה שנים רבות - 11.2% מהתוצר. הנתון הקשה הזה נבע כרובו ככולו מהוצאות הענק של הכספים על ידי הממשלה הקודמת במאבק בקורונה ובעיקר לתוכניות הסיוע השונות, תשלום דמי האבטלה והחל"ת, ורכישת חיסונים ותרופות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תקופה קשה מאוד עברה על קופת המדינה מעת שפרץ משבר הקורונה בחודש מרץ 2020. בתוך חודשים ספורים הוציאה הממשלה עשרות מיליארדי שקלים מעבר לתחזיות בתקציב המדינה וכעבור שנה הפכו הסכומים הללו כבר לכ-150 מיליארד שקל. רק בחודשים האחרונים התמתנו ההוצאות והסכום שהוציאה עד לחודש האחרון המדינה לתוכניות הסיוע השונות הגיע לכ-177 מיליארד שקל.
לגירעון גבוה בתקציב המדינה יש משמעויות קשות ומסוכנות ביותר, עד כדי חשש מפשיטת רגל. אפילו מדינה עשירה כמו איחוד האמירויות הגיעה למצב כזה בסוף שנת 2009. מדינה נאלצת במקרים כאלה לגייס הלוואות ולהרע את תנאי אזרחיה. אם קיים חשש שהיא לא תעמוד בהחזרת ההלוואות - הריבית תעלה עוד ועוד והמדינה יכולה להגיע עד לפשיטת רגל ממש, למצב של מיתון קשה, לאבטלה בממדים בלתי נסבלים ולכאוס כלכלי.
כשהעתיד נראה עגום
זה בדיוק מה שקרה כבר בעבר ללא מעט מדינות, כמו למשל יוון שנקלעה למשבר כלכלי חמור במיוחד שהחל בסוף 2009 ונמשך למעשה במלוא עוצמתו עד לאחרונה. המשבר ביוון החל כאשר ברקע המשבר הכלכלי העולמי החמור (סאב-פריים) בשנת 2008.
בעקבות חובות עצומים וקריסת מערכות כלכליות, נכנסה אז יוון למיתון עמוק וממושך, שבמהלכו התכוון התוצר הלאומי שלה ביותר מ-20%. החובות הלכו ותפחו, יוון לא יכולה הייתה עוד לעמוד בהחזרי ההלוואות שנטלה, שיעור האבטלה זינק ל-25% ויותר וכתוצאה מקריסת הכלכלה במדינה מרכזית באירופה, נוצר לפתע איום על כלכלות של מדינות רבות אחרות.
יוון, מדינה סולידית בדרך כלל בתחום הכלכלי, ממש כמו ישראל, נאלצה להתחנן לפתע לסיוע ממדינות האיחוד האירופי, מקרן המטבע הבינלאומית ומהבנק העולמי. היא נאלצה ליטול על עצמה תוכניות חילוץ קשות, שהורידו את רמת החיים בה בבת אחת באחוזים ניכרים.
תוכניות החילוץ נמשכו עשור שלם ובאמצע 2018 עדיין קיבלה יוון סיוע בהיקף נרחב. בסך הכל הוענקו לה 300 מיליארד אירו - שהיו שווים כ-1.2 טריליון שקלים שלנו באותו זמן, פי שלושה מתקציבה השנתי של מדינת ישראל. יוון גם נאלצה להנהיג רפורמות קשות של תוכניות צנע, לקצץ בתקציבי הרווחה והבריאות, בתנאי ההעסקה במגזר הציבורי, לפטר מאות אלפי עובדים וגרוע מכך, אף לקצץ בפנסיות של מי שכבר צברו אותן.
תיאור גורלה של יוון בא להמחיש מה היה עלול לקרות חלילה גם למדינת ישראל, שלפתע נקלעה לגירעונות ענק ולמצב כלכלי שלא הכירה כבר עשורים רבים: הגירעון חצה את עשרת האחוזים (ממש כמו יוון), האבטלה הגיעה בשיאה ל-27.5% (יותר מיוון), הצמיחה הפכה לשלילית (כמו ביוון) ועל פי הנוסחה היוונית, ישראל הייתה עלולה להתדרדר למצב חמור לא פחות משכנתה מצפון, ידידתה הקרובה של ישראל בשנים האחרונות.
איך נמנענו מ"הגורל היווני"?
ואולם, כידוע, זה ממש לא קרה. לכך, היו שתי סיבות עיקריות: ראשית, המשק הישראלי הגיע למשבר הקורונה כאשר מצבו טוב ויציב, וקרן המטבע הבינלאומית אף הכתירה אותו במילים "איתן ומבטיח". כאשר מנכנסים כך למשבר, זה כמו שאדם עשיר מפסיד פתאום כסף רב, אולם למזלו היו לו עוד חסכונות רבים.
5 צפייה בגלריה
הממשלה הקודמת שגתה כלכלית, ואז תיקנה. רה"מ ושר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו וישראל כץ
(צילום: אלכס קולמויסקי, משה מזרחי)
הסיבה השנייה הייתה ההמשך שהתחיל רע ונגמר בטוב: אחרי הכאוס של החודשים הראשונים, חלוקת המענקים לאזרחים ומתן סיוע החירום לעסקים, הזרמת הכספים למערכת הבריאות, שהתגלתה כלא מוכנה למגפה כה קשה כמו הקורונה והכרזה על שלושה סגרים שחיבלו קשות בפעילות המשק – באה היציאה המהירה מאוד מהמשבר, לפני שנתוניו הפכו לבלתי הפיכים.
הנתונים שפורסמו היום (א') תואמים גם את תשבחות חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס, שרק שלשום שיבחה את ממשלת ישראל, גם את זאת הקודמת, ביציאה המטאורית מהמשבר. מגירעון של 11.2% לפני שנה בלבד ונתוני צמיחה שלילית קשים בסוף 2020, בתוך שנה התאוששה ישראל יותר מכל מדינה אחרת בעולם מהמשבר החמור.
שיעור האבטלה צנח מהשיא העולמי כמעט של 27.5% לכ-3% בלבד, הצמיחה זינקה ממינוס 7% לפלוס 8.1%, ההשקעות במשק, שנעצרו כמעט כליל בשיא משבר הקורונה זינקו בתוך חודשים במיליארדים והפעילות הענפה במשק הביאה לזינוק אדיר בהכנסות המדינה ממיסים, עלייה של כ-30% לעומת השנה שעברה, ולעודף מדהים ברבעון הראשון של השנה בקופה הציבורית.
מרצה שלי באוניברסיטה אמר לפני שנים רבות, כי כאשר צריך לומר מילה טובה - אין לחסוך בה. והוא צדק. כאשר יש ביקורת - והייתה גם אז - יש להשמיעה, אך כאשר המצב משתפר, מותר לומר מילים מעודדות.
איך הדרמה הפוליטית תשפיע על הכלכלה?
(צילום: משי בן עמי)
השיפור במצב החל למעשה עוד בממשלה הקודמת. תחילה, כאשר המשבר הפתאומי "התנפל" על העולם, היא שגתה בכמה וכמה הוצאות מיותרות ובזבזה כספים כמעט ללא הכרה, כמו חלוקת המענקים הלא דרושים למיליוני אזרחים, כולל אמידים ומבוססים (בעלות של 6.5 מיליארד שקלים) וכמו תשלום מענקים ללא הבחנה גם לעשרות אלפי עסקים, שהתברר אחר כך כי דווקא הרוויחו בימי המשבר יותר ולא פחות.
אולם בהמשך התעשתה ממשלת נתניהו, תמכה היטב בעסקים שנקלעו באמת לקשיים וראש הממשלה לשעבר גם יזם, בין הראשונים בעולם, את הבאת החיסונים. כאשר הוציא את המדינה מהסגר השלישי והאחרון - אנשי העסקים חזרו לעבוד בתפוקה מלאה והמצב הכלכלי החל להשתפר במהירות.
המתכון: השארת המשק פתוח וללא "כסף מההליקופטר"
ואז הגיעה הממשלה החדשה. האזרחים כעסו אומנם תחילה ש"ממשלת השינוי" אכן שינתה וחיסלה סופית את המענקים ואת תשלומי האבטלה (שיש שכינו את חלקם "תשלומי הבטלה"), אולם דווקא ההחלטות הללו, יחד עם ההחלטה החד-משמעית לא לסגור עוד את המדינה לחלוטין עם סגרים ועידוד התעסוקה בשל הפסקת התשלומים למי שלא עבדו, הביאו למהפך בקופת המדינה.
5 צפייה בגלריה
התעקש "לא לחלק שוב כספים מההליקופטר". שר האוצר, אביגדור ליברמן
(צילום: דוברות ישראל ביתנו)
הוצאות הממשלה הצטמצמו מאוד, עד כדי הוצאת מיליארדים בודדים בלבד בגין משבר הקורונה. למרות "האיום", כאשר פרץ לפתע זן האומיקרון וגרם לבידודם של מאות אלפי ישראלים - התעקש שר האוצר אביגדור ליברמן "לא לחלק שוב כספים מההליקופטר".
וכך חזר המשק לא רק לפעול במלוא התפוקה, אלא אף מעבר לזאת שהייתה קיימת ערב משבר הקורונה. הצמיחה זינקה, העסקים פרחו, המיסים מילאו את קופת המדינה - וראה זה פלא: מגירעון מהגבוהים בעולם - קשה, ולמעשה כמעט בלתי אפשרי למצוא היום מדינה עם גירעון של 1.4 אחוזי תוצר בלבד.
למעשה, גירעון כזה נמוך לא ראתה ישראל מאז ימי ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר האוצר רוני בראון ונגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר ב-2008.
ומה עכשיו?
אז מה אפשר לעשות עם הכסף כאשר יש כבר שיא חסר תקדים במשך שלושה חודשים של 24 מיליארד שקל עודף בקופה ברבעון הראשון של השנה?
מתברר שלהגדיל את הוצאות הממשלה אסור, כי יש חוק המגביל את גובה ההוצאה. בעבר, להפחית מיסים ללא הכרה לא תמיד היה פתרון טוב, כאשר איש לא ידע מה יקרה בהמשך השנה. להעלות מיסים מחדש, אם ייווצר הצורך לכך, כאשר אולי המדינה מצויה ערב בחירות, זה לא ריאלי.
עד היום, במצבים דומים, דאגה המדינה להחזיר חלק מהחובות שנטלה ולהקל בכך בעיקר על הדורות הבאים, שכן כיום יש למדינה כבר הלוואות גם עד לטווח של 98 שנים (עד 2120).
ובכל זאת, אחרי שנתיים קשות על הממשלה להחליט כיצד להיטיב עם האזרחים ולעשות את מה שהבטיח שר האוצר ליברמן רק בשבוע האחרון כאשר הודיע על הפחתת המס על הדלק בימים הקרובים במחצית השקל - כי יש כעת כסף לכך.
הרעיון הטוב ביותר יהיה להפחית את נטל המס על המעמד הבינוני, שמשלם את רוב המיסים בישראל מאז ומתמיד, כיוון שהשכבות החלשות ממילא לרוב כמעט לא משלמות מיסים ולעשירים אין סיבה להפחית את המס. וערב בחירות, שאולי יהיו כאן בקרוב, זה בוודאי רעיון שכבר מהדהד בראשם של האדונים בנט-לפיד-ליברמן.
