מהפכה שקטה בתחום הריבית, שתבטל בין השאר את מנגנון תשלום ריבית דריבית. לאחר 18 שנים יעודכנו לראשונה מנגנוני הריביות בישראל, על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה. צוות משותף, בראשות החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, ובו נציגי ייעוץ וחקיקה, המליץ היום (ד') על שינוי משמעותי בריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי השינוי, תהיה הפרדה בין ריבית הבסיס לריבית הפיגורים, כך שמנגנון הריבית דריבית יחול רק על ריבית הבסיס ולא על כל הקרן ותקופת הפיגורים. המשמעות היא הפחתה של תפיחת חובות והוצאה לפועל לחייבים.
כמו כן, ייקבע מנגנון יחסי ולא קבוע של ריבית הפיגורים, כך שריבית הפיגורים תהיה מותאמת לתנאי המשק. כיום, ריבית הפיגורים עומדת על 6.5%, כאשר ריבית בנק ישראל היא רק עשירית האחוז. המנגנון המוצע עכשיו הוא שריבית הפיגורים תפחת ל-2.5% בלבד.
בנוסף, הצוות מציע לקבוע ריבית ברירת מחדל שתהיה הריבית השקלית. משמעות הדבר היא שהמנגנון החדש יאפשר חישוב פשוט ושקוף יותר של הריבית: הריבית הצמודה תהיה מחושבת לפי שיעור הריבית השקלית, פחות ציפיות האינפלציה. אם הריבית השקלית עומדת על 5% והציפיות לאינפלציה הן של 1%, אז הריבית שתשולם תהיה בת 4%.
הרקע לשינויים
חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מסדיר את מנגנוני הריבית וההצמדה שיחולו על סכומים שנפסקו בפסקי דין של בתי המשפט. מנגנוני חישוב הריביות הקיימים בחוק כיום אינם עומדים בתכליות החוק ואינם תואמים את תנאי השוק אשר השתנו רבות ממועד עדכונם האחרון לפני 18 שנים.
אז הייתה האינפלציה בישראל כ-3% בשנה והריבית במשק נעה לרוב בין 2% ל-5%. כיום, האינפלציה קרובה נעה בין אינפלציה שלילית לאינפלציה חיובית של פחות מאחוז אחד. ריבית הפיגורים הקבועה בחוק הינה מוחלטת ונקבעה ללא תלות בשיעור ריבית הבסיס אשר פחתה במהלך תקופה זו באופן משמעותי.
המלצות הצוות כוללות יצירת מתווה ריביות אפקטיבי ומאוזן אשר יעודד את הציבור לשלם חובות לצד שמירה על שיעורי ריביות המותאמים לתכליות החוק. הצוות ראה חשיבות רבה בשמירה על מנגנון פשוט ויעיל שימשיך לשמש את הציבור במסגרת התקשרויות פרטיות.
ההמלצות המפורטות בדו"ח הביניים להערות הציבור יפורסמו מחר (יום ה'), ב-6 במאי. בראש הצוות לבחינת מנגנוני הריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה, עמד סגן החשב הכללי, גיל כהן, והשתתפו בו נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות האכיפה והגביה, הסיוע המשפטי ובנק ישראל.
החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג: "לריביות תפקיד מרכזי במשק והשפעות נרחבות על הכלכלה והחברה הישראלית. במהלך דיוני הוועדה נשקלו שיקולים רבים בכדי לוודא כי מנגנוני הריבית הינם פשוטים ויעילים מחד, ותואמים את מצב המשק לאורך זמן מאידך, כל זאת תוך שמירה על האיזון בין האינטרסים של הנושים והחייבים".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), מאיר לוין: "הריביות של חוק פסיקת ריבית והצמדה חלות על חלק גדול מהציבור וזאת לעיתים מבלי שאנשים מודעים לכך. כך למשל חלות הריביות על צ'קים שחוזרים, חוזי שכירות ושלל הסכמים אחרים. על כן להמלצות הצוות השפעה ישירה על המציאות הכלכלית של אנשים רבים. המלצות הצוות אשר הוקם מתוות מנגנון מאוזן אשר מבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם".
