בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה נגד עורך דין ששימש כונס נכסים למכירת משק ממושכן במושב: השופטת עירית קויפמן קבעה שהוא התרשל בכך שלא דאג שבהסכם המכר ייקבע כי הרוכשת תישא בתשלום 200 אלף שקל דמי ההסכמה לרשות מקרקעי ישראל, והמוכר נאלץ לשלם אותם בעצמו.
ב-2006 נתן התובע הלוואה בסך 2.7 מיליון שקל לאדם אחר. להבטחת פירעון ההלוואה משכן החייב את זכויותיו במקרקעין במושב. משלא פרע החייב את חובו פנה הנושה לעורך הדין כדי שייצג אותו בהליכי מימוש משכון. במרץ 2009 הגיש עורך הדין בקשה למימוש משכון בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד ומונה ככונס נכסים על הנכס. ההתמחרות שבוצעה במסגרת מכרז שפרסם הסתיימה בהצעה סופית של חברה בסך 1.35 מיליון שקל.
לאחר שהתמורה הועברה לתובע, התברר שלא ניתן להעביר את הזכויות על שם הרוכשת עד לתשלום דמי הסכמה של כ-195 אלף שקל למינהל מקרקעי ישראל. עורך הדין טען בהוצאה לפועל כי החבות בדמי הסכמה צריכה לחול על הרוכשת וכי אם שני הצדדים היו מודעים לכך, היה ניתן לכך ביטוי בהסכם.
באפריל 2016 ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל המחייבת את עורך הדין בתשלום מלוא דמי ההסכמה לצורך השלמת הליך העברת הזכויות לרוכשת. ערעור שהגיש התקבל ונקבע שגם אם טעה כונס הנכסים בהעברת הכספים - ניתן להורות על תיקון הטעות בכך שהתובע יחזיר את הכספים שקיבל לידיו לקופת הכינוס, ודמי ההסכמה ישולמו כמקובל מתוך התמורה שקיבל. ערעורים שהגיש התובע נדחו.
בהמשך להשתלשלות עניינים זו תבע המוכר את עורך הדין. באמצעות עוה"ד ליאור מרקוביץ וברק מישלי הוא טען שמהסכם המכר הושמטה התחייבות הרוכשת לשלם דמי הסכמה למינהל כפי שסוכם ביניהם. הוא הדגיש שעורך הדין לא ביצע את הבדיקות הדרושות לפני מכירת הנכס, לא ערך אומדן משוער של דמי ההסכמה הצפויים ואף לא פנה למינהל בבקשה לקבל מידע בעניין זה.
עורך הדין, שיוצג על ידי עו"ד רוית מרדכי, טען מנגד כי טענות התובע נידונו והוכרעו במסגרת ערעוריו בבית משפט השלום ובבית משפט המחוזי וקיים מעשה בית דין.
אבל השופטת עירית קויפמן קיבלה את התביעה. היא הבהירה כי ההחלטות השיפוטיות שניתנו במסגרת ערעורי התובע נוגעות ליחסים בין התובע לבין הרוכשת, ואין בהן כל הכרעה בטענות נוספות שמעלה התובע שעניינן התרשלות הנתבע. לאור האמור, לא קם מעשה בית דין. היא הבהירה שמעדויות הצדדים ומעיון במסמכים בתיק עולה כי הנתבע אכן התרשל בכך שלא דאג שבהסכם עם הרוכשת יקבע כי היא תישא בתשלום דמי ההסכמה.
בפסק הדין צוינה עדות המכר שלפיה דרש לקבל בתמורה למכירת הנכס סכום נטו ולא ידע מי אמור לשלם מה. נקבע שלא זו בלבד שעורך הדין לא ידע על קיום חיוב בדמי הסכמה, אלא כי אם היה יודע היה משית תשלום זה על הרוכשת. "לכל הפחות, היה על הנתבע לברר את נושא דמי ההסכמה ולהביאו לידיעת התובע, שהיה מחליט אם ברצונו להמשיך במימוש הנכס על דרך מכירתו בהסכם המכר, אם לאו", נכתב.
לפיכך חייבה השופטת את עורך הדין לשלם למוכר 195,983 (סכום דמי ההסכמה שבו חויב), בתוספת הוצאות משפט בסך 6,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 24 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ליאור מרקוביץ, עו"ד ברק מישלי
• ב"כ הנתבע: עו"ד רוית מרדכי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
